לפני כחודש וחצי, כשיצאה ההודעה על פיטוריו של אורן עמיאל מהפועל ירושלים ומינויו של יותם הלפרין למאמן הזמני, עלתה כמעט באופן אוטומטי השאלה מי באמת יאמן את האדומים. ברור היה שמדובר בברירת מחדל, שנולדה רק לאור העובדה שלא נמצא אלטרנטיבה מיידית; היו שטענו כי עוזר המאמן דונלדאס קייריס הוא זה שיישא בפועל בתפקיד, אך לא באופן רשמי – מכיוון שאינו עומד בקריטריונים למאמנים זרים בליגת העל.
אלא שהלפרין התכוון להיות המאמן מהרגע הראשון. "זמני, אבל ללא תאריך תפוגה", הייתה כותרת הטקסט שהובא כאן למחרת, כדי להבהיר שלא מדובר במינוי קוסמטי ושהמנהל המקצועי יעבור הסבה מיידית, שתלויה בראש ובראשונה בתוצאות שישיג. את תעודת המאמן הוא קיבל זמן קצר לפני כן, אחרי שעבר את הקורס בזום בהשפעת מגיפת הקורונה; הוא לא החליט עד אז שפניו מועדות אל הקווים, וספק אם גם היום הוא משוכנע שזה מה שירצה לעשות כשיהיה גדול.
לאחר הופעת הבכורה שלו בפוזיציה החדשה, הוא נראה בעיקר מותש, וקשה היה להימנע מהענקת הקרדיט ל"אפקט הזעזוע" הידוע. אבל התוצאות מדברות בעד עצמן. המאזן – שישה ניצחונות בשבעה משחקים – מרשים לכל הדעות, אבל הדרך שנראתה אמש (שני) על הפרקט המיושן באיזמיר היא זו שמפתיעה ומלמדת על השינוי האמיתי שהחדיר למערכת: הפועל ירושלים תחת הלפרין אינה כבר הקבוצה השבירה והפריכה מבחינה מקצועית ובעיקר מנטלית. היא כבר לא נראית כמו אסופת שחקנים שאינם קשורים זה לזה, ושרק מחכים למשברון הראשון במהלך המשחק כדי להתפרק ולרדת מובסים.
"גם כשההפרש ירד, נשארנו רגועים ולא השתוללנו", הפטיר המאמן לאחר הניצחון 65:85 על פינאר קרשיאקה, והסביר את התורה כולה בשבע מילים. האדומים פתחו בבליץ ועלו ל-21 נקודות יתרון ברבע השני, אבל יריבתם נטלה את המושכות והתקרבה עד מרחק של סל אחד בתחילת הרבע האחרון; זה לא מנע מהם להגדיל מחדש את הפער ולטוס ל-6:23 דווקא ברגע הכי שברירי.
הבעיות האובייקטיביות טרם נפתרו, וכעת נותר לראות עד כמה החזרה לחיים במפעל האירופי תגביר את המוטיבציה של ראשי המועדון לחזק את הסגל. שון קילפטריק אינו המנהיג שציפו ממנו להיות, ואם יוחלט להנחית רכז זר לצידם של רטין אובסוהאן וג'יילן אדאמס, לא מן הנמנע שזה יהיה במקומו. ת'ון מייקר עדיין נמנה על הפיירול, אבל מעשית כבר אינו חלק מהקבוצה, בפרט לאחר שובו של סולימאן בריימו. וכשאנתוני בנט מקבל פחות מארבע דקות במשחק המכריע בטורקיה, ברור שרק מציאת סנטר חדש מפרידה בינו לבין סיום דרכו בבירה.
אלא שהשאלה המסקרנת והחשובה ביותר נוגעת להלפרין. בירושלים לא ממהרים לצאת בהכרזות, ונמנעים מלהודיע שהמאמן הזמני הוא הקבוע, ושהג'וב מובטח לו עד סיום העונה. ביממה האחרונה צצו דיווחים על פיטורים אפשריים של יוריצה גולמאץ מצדביטה אולימפיה לובליאנה, והחיבור המתבקש לקראת מועמדותו לאימון האקסית הישראלית כבר התרוצץ בראשם של כמה אנשים. אבל ההכרעה צריכה להיות של איש אחד: המנהל המקצועי הלפרין, שהרוויח ביושר את הזכות להחליט אם הוא רוצה להמשיך כמאמן.
משחקם האחרון של האדומים בשלב הבתים יתקיים בעוד 15 ימים, כשיתארחו במנרסה ב-22 בדצמבר. כבר הערב הם יוכלו להבטיח את מקומם בפליי אין: אם הספרדים, שכבר הבטיחו את הכרטיס לטופ 16, ינצחו באוסטרוב את סטאל, ירושלים תימנע באופן סופי מהמקום האחרון ותתפנה להילחם על יתרון הביתיות בסדרת הטוב משלושה. אחרת, היא תיאלץ לכסוס ציפורניה עד הרגע האחרון של מחזור הנעילה. עצם העובדה שהיא תלויה בעצמה, ועתידה בקמפיין מופקד בידיה, הייתה נחשבת עד לפני חודש וחצי למדע בדיוני.
