לפני תשעה חודשים עמד ים מדר להפוך לגיבור הגדול של 19 אלף אוהדי פרטיזן בלגרד. המשחק הביתי מול בורסאספור בשמינית גמר היורוקאפ התפתח לכדי ערב מותח, מיוזע ומורט עצבים, שבשיאו פיגרו הסרבים בתשע נקודות הפרש. אבל הרכז הישראלי היה שם כדי להקים אותם לתחייה בשלל מהלכי קלאץ'. פה סל, שם אסיסט, אחר כך סל ועבירה, ולקינוח – שתי קליעות עונשין שקבעו 79:84, 14 שניות לסיום, והיו אמורות להספיק לניצחון.
אלא שדווקא אז, לאחר סל מצמק של הטורקים, ביצע מדר עבירת תוקף שטותית, וברחבי האולם הענק נשמע רחש מעיק ובלתי נסבל. הוא הופר במהירות והיה לדממת אלם והלם, כשג'ון הולנד ניצל את המתנה, ירה שלשה וכפה הארכה. פרטיזן נשברה, הפסידה והודחה בבושת פנים; ליורוליג היא הגיעה לבסוף מהדלת האחורית, הודות לכרטיס חופשי שהוענק לה ולדומותיה בשל הרחקת הקבוצות הרוסיות.
במובן מסוים, הסיפור על חלקו של מדר בהפסד הסנסציוני והטראומטי ממחיש את מעמדו בבלגרד. מצד אחד, ניצוצות של כישרון, אשראי מוגבר ולא מעט גילויי אומץ ברגעי האמת; ומצד שני, טעויות גורליות שמובילות לתשלום מלא של שכר הלימוד על קידומו. הערב (שישי, 21:30) הוא יפגוש את מכבי תל אביב בדרבי פרטי, ויעמוד בפני מבחן: חבריו ג'יימס נאנלי ומתיאס לסור יגיעו מן הסתם במוטיבציית יתר להתמודדות ראשונה מול האקסית מהשנה שעברה, ומדר? לא מן הנמנע שהוא בכלל ישחק על החוזה הבא שלו – כרכז תוצרת ישראל שרוצה להישאר על הגלגל ולהתבסס במפעל הבכיר באירופה.
אחרי ההדחה מהיורוקאפ, ועוד יותר מכך – לאחר ההפסד לכוכב האדום בלגרד בגמר הליגה האדריאטית – הוצפה בלגרד בשאלה כיצד ייתכן שז'ליקו אוברדוביץ' הרשה לעצמו להריץ את הפרויקט המרגש של פרטיזן ללא רכז בכיר שיהיה לבעל הבית. הלוא הכדורסל האוברדוביצ'י הסתמך כמעט תמיד על סופרסטארס בעמדה הזאת, עם שמות כמו דימיטריס דיאמנטידיס, שרונאס יאסיקביצ'יוס, ואסיליס ספאנוליס, יאקה לאקוביץ', קוסטאס סלוקאס וגם סשה ג'ורג'ביץ' ועודד קטש.
אז נכון, אין לסרבים את הכלים הפיננסיים שהיו לפנאתינייקוס, פנרבחצ'ה וקבוצות ואחרות שהעסיקו את אוברדוביץ' לאורך השנים. ובכל זאת, המאמן מעולם לא התפשר כל כך דווקא במשבצת הזאת. בעונה שעברה הוצב בה דאלאס מור – שהיה זר כושל בהפועל תל אביב, ואחר כך הפך לזר כושל גם בפרטיזן בלגרד; וגרוע מכך, העונה חזרו בקבוצה על אותה טעות. הם השתדרגו לכאורה עם דנטה אקסום מברצלונה, אבל רק לכאורה – כי אקסום הוא לא באמת רכז. ולצד השניים הללו, כל אחד בתורו, מצא עצמו מדר בגילי 20 ו-21 כשחקן רוטציה יותר מלגיטימי אצל המאמן הגדול בתולדות הכדורסל האירופי.
האם הסיטואציה הזו מיטיבה איתו? כן ולא. אם היה משחק לצד רכז כמו ניק קלאתיס, לשם הדוגמה, הוא כנראה לא היה מקבל 16.5 דקות בעונת הבכורה שלו ביורוליג. ועדיין, גם אם היה משחק פחות, ייתכן שהיה לומד יותר ומצליח להתקדם ולהשתפר באופן משמעותי בהרבה. במצב שנוצר, נדרש ממנו תפקיד שאולי אינו מותאם לשלב שבו הוא נמצא בקריירה, והלחץ עליו רק הולך וגדל. נכון לעכשיו, עם 5.9 נקודות, 38.9% לשלוש ו-1.6 אסיסטים למשחק, הוא חלק מקווי הרכזים החלשים ביורוליג, וגם זה עלול לדבוק בו.
"אני מרגיש כמו ספוג", אמר מדר בקיץ בשיחה עם עיתונאי סרבי. "באתי כדי לספוג וללמוד, ובעונה הראשונה מחוץ לישראל למדתי המון. לא רק על המגרש, אלא גם מחוצה לו. איך לטפל בי ובגוף שלי, איך לנקות את הבית… זה לא קל. אני לא חושב שאני שחקן 'מיוחד'. אני רק מנסה להיות הגירסה הכי טובה של עצמי ולמצות את הפוטנציאל שלי. יש לנו מאמן שרוצה ללמד אותנו, ומי שיהיה מוכן לספוג את הידע ממנו, יקבל הזדמנות לשחק".
מלכתחילה, פרטיזן ביצעה את המהלך המפתיע בהחתמתו של מדר משלושה טעמים: הראשון, והטבעי, מציאת שחקן צעיר ואיכותי שיוכל לקבל דקות משמעותיות כמנהל המשחק; השיקול השני, טבעי לא פחות, היה כלכלי – לאור אילוצי התקציב, הוא היה חייב להיות במחיר סביר ואפילו נמוך (כשהכסף הגדול יחסית הושקע בהנחתת שני הכוכבים מאולימפיה מילאנו, קווין פאנטר וזאק לידיי); והשלישי נגע לשיקול עתידי. הסרבים רצו שחקן שאולי יוכלו להרוויח כסף ממכירתו בשלב כזה או אחר. לאחר שנבחר בסיבוב השני בדראפט על ידי בוסטון סלטיקס, הם לקחו הסרבים בחשבון את האפשרות שמדר יהיה מבוקש ב-NBA והם יוכלו להחזיר את ההשקעה (על הבייאאוט ששילמו תמורת להפועל תל אביב) וגם להרוויח הכנסה נאה ממכירתו.
לאור הנסיבות הללו, איש לא ציפה ממדר להפוך ליורשו של קטש, שהחמיא לשחקן ואמר אתמול כי "אני נהנה לראות אותו, ובעיקר יודע מה זה להיות רכז אצל אוברדוביץ'. אני גאה בו שהוא שורד את זה. הוא מקבל את הכבוד מהמאמן שלו". וכפי שרמז מאמן מכבי תל אביב בהווה וכוכב פנאתינייקוס בעבר, לא הכל ורוד גם מבחינתו של מדר. על כך יכול להעיד ישראלי אחר, דן שמיר, שראה מקרוב כיצד המאמן הסרבי האדים מרוב עצבים ונזף ברכז לאחר עוד פעולה רעה שביצע במשחק מול אולימפיה מילאנו.
מדר שונה מהטייפקאסט של פליימייקרים תחת אוברדוביץ' לא רק בגיל וברזומה, אלא גם בסגנון – שמסתמך על מהירות ואינסטינקטים חייתיים, אך נוטה להתפזר, לא ממש שולט בקצב לאורך זמן, ובאופן כללי אינו ניחן בראיית משחק חכמה מהממוצע; אלה בדיוק התכונות השליליות שהסרבי סולד מהן באופן קיצוני.
לאן כל זה מוביל? מדר אינו בשל להיות רכז ראשון בקבוצת יורוליג. בלית ברירה הוא קיבל הזדמנות לקפוץ למים בשבוע שעבר, כשפרטיזן התייצבה למשחק החוץ הקשה נגד אולימפיאקוס עם שישה שחקנים וחצי, והוא היה הפוינט גארד היחיד (בהיעדרם של אקסום ואלכסה אברמוביץ' הפצועים). זה נגמר רע, עם 1 מ-8 מהשדה ומדד 5- בפחות מ-16 דקות. פאנטר התבקש להוביל כדור ולנהל את המשחק, הרחק מאזור המחיה הטבעי שלו, והסרבים התפרקו ברבע הרביעי והובסו 87:58.
הישראלי חתם בקיץ 2021 על חוזה לשלוש שנים, כך שהוא חתום בבלגרד גם לעונה הבאה. הסיכוי לאקזיט שבו ינצל את אופציית היציאה ל-NBA אינו גבוה, אבל לא מן הנמנע שהסרבים יפעלו כדי לאזן ולשפר את עמדת הרכז, וזה עלול להיות על חשבונו. גם אם עתידו יהיה במקום אחר, הוא בוודאי ייהנה מ"תעודת ההכשר" שסוחבים איתם שחקנים שסומנו על ידי גדול המאמנים ביבשת – ויקבל הזדמנות כמחליף ביורוליג או אפילו כשחקן מוביל בקבוצת יורוקאפ.
על הפרקט בשטארק ארנה ייתקל הערב מדר בלא מעט פנים מוכרות מהדרבי התל אביבי ומנבחרת ישראל. בשבוע שעבר סיפר בריאיון עיתונאי בסרביה ש"גדלתי על מכבי" והתרפק על זיכרונות מנס מילאנו ב-2014. לאור מצב הסגל המקומי ביד אליהו, הוא יהפוך בוודאי למועמד טבעי להצטרף לצהובים בעתיד הלא רחוק, אבל כפי שזה נראה כעת – הוא יהיה רק השני בתור, אחרי תמיר בלאט. דבר אחד בטוח: אף אחד מהם לא היה נספר כמי שבשל לקבל דקות משמעותיות ביורוליג אלמלא יצאו לקבוצות זרות והשתלבו בהן. וזה שיעור ללא מעט שחקנים צעירים אחרים בארץ.
מה דעתך על הכתבה?