פספוסים: במשך מרבית דקות המשחק אמש חיכיתי לכניסתו לפריים של יגאל שילון. כי הרי לא באמת קיים הסבר הגיוני יותר למה שראינו על הפרקט בלובליאנה. יכול להיות שמכבי תל אביב לא מצליחה, גם בהרכבה החסר, לגבור על החבורה הסלובנית הצעירה המחוזקת בשני זרים בינוניים? יכול להיות שהאימפריה הצהובה מקבלת בראש מהקבוצה המדורגת במקום השמיני בליגה האדריאטית שירדה מנכסיה? האם מכבי באמת רשמה למשחק את סדריק סימונס, שחקן שנראה לא כשיר מספיק אפילו עבור קבוצת הוותיקים של המועדון? והאם זה הגיוני שמלך הסלים של היורוליג בעונה שעברה, והשחקן שהניף את גביע המפעל לפני שנתיים, מצליחים לקלוע יחד שלשה אחת מתוך 12 ניסיונות?
אין ספק שחזינו בלא מעט דברים מוזרים אמש, גם ביחס לעונה הנוכחית ולעובדה שלמשחק לא הייתה כמעט כל חשיבות. מכבי ת"א תצליח ככל הנראה לשנס מותניים, לגבור בשבוע הבא בבית על ניז'ני ולהעפיל לשלב שמינית הגמר, אבל עוד הישג שכזה ואבדנו. ואיזה מסכנים האוהדים, הצופים הנייטרלים, ובעצם כל מי שאינו משונאי מכבי המובהקים אשר מתקשים להבין למה מגיע להם כל הטוב הזה העונה.
הזרים המוזרים: צמד הזרים החדש של מכבי, אלייז'ה מילסאפ וסדריק סימונס ,לא יכולים היו לבקש לעצמם סיטואציה נוחה יותר מהמשחק האחרון. משחק כמעט נטול לחץ, כשכמה מהשחקנים המשחקים בעמדות שלהם נעדרים ומול יריבה הרבה פחות מבינונית. התוצרת העלובה שלהם (4 נקודות ושישה ריבאונדים למילסאפ, כלום וכלום לסימונס), מעלה שוב תהיות לגבי תהליכי קבלת ההחלטות במחלקת הסקאוטינג של הקבוצה בפרט ובמועדון בכלל. נדמה שרצונם של אנשי אותה מחלקה מושמצת למצוא מתחת לאדמה מציאה ולהראות לכולם שהם יודעים את העבודה טוב יותר גדול לפחות כמו רצונם להביא לקבוצה שחקנים איכותיים.
מי שם שר הבינוי? (עדי אבישי)
אי אפשר לדבר כל הזמן על המחסור במזומנים ובמקביל להחתים את גל מקל. אי אפשר "להפתיע" ולהחתים את פבראני ואונוואקו ולוותר ממש לא מזמן על שחקנים לא מפתיעים ומשעממים כמו הנדריקס. ואי אפשר בשום אופן, מספר חודשים אחרי פרשת אותו פבראני, להחתים שחקן כמו סדריק סימונס המתקשה לנוע בצורה סבירה, גם לא לתקופת מבחן.
המקרה של אלייז'ה מילסאפ מעט שונה. כאן מדובר בשחקן בריא ובעל איכויות. אבל כדי ששחקן ללא כושר משחק יסתגל תוך כדי תנועה למערכת מסובכת כמו מכבי ת"א, הוא צריך להיות בנוי מחומרים מיוחדים. אותם החומרים שמהם, למשל, בנוי גל מקל. לא נראה שמילסאפ, שבקדנציה שלו באשדוד ממש לא הפגין יכולות חברתיות ומנטליות מרשימות, ישתייך בעתיד לרשימה המאוד מצומצמת של שחקנים שהגיעו באמצע עונה למכבי והשאירו בה רושם חיובי. התקווה היחידה מבחינתו היא גם הסיוט של הצוות המקצועי של קבוצתו – פציעה ארוכה נוספת של דווין סמית', כזו שתגרום לו להפוך לשחקן משמעותי בקבוצה. בגזרת הגבוהים החיפוש אחר המושיע יימשך. הבעיה הקשה מאוד היא לסמוך על המחפשים.
חריש עמוק: האופוריה בעקבות החתמתו של גל מקל אמנם דעכה מעט (הוא עדיין נהדר ברמה האישית, אך מתקשה בינתיים לגרום לחבריו, ובעיקר לרוצ'סטי, להיראות טוב יותר), אך אין ספק שמדובר בשחקן האיכותי ביותר בסגל הנוכחי של מכבי ת"א, ובפער גדול מהאחרים. הבעיה היא שמלבדו קשה להצביע אפילו על שחקן אחד שיש לו מקום בוודאות בסגל הקבוצה בעונה הבאה, בה תתמודד כידוע במתכונת החדשה והמצומצמת של היורוליג.
יוגב אוחיון וסילבן לנדסברג צריכים להיות שם, למרות שהראשון מתקשה לסיים שבוע ללא מחלה או פציעה חדשה, והשני מתקשה לפתח איכויות של שחקן יורוליג איכותי. דווין סמית' ובראיין רנדל האהובים והמוערכים נעדרים יותר מדי משחקים, ונראה שהסבלנות כלפיהם הולכת ואוזלת, מה גם שהם לא נעשים צעירים יותר. נראה גם שימיו היפים של גיא פניני כבר הרחק מאחוריו, שדגן יבזורי לא יסכים להתייבש עונה נוספת, ושרוצ'סטי פשוט לא טוב מספיק למרות הסבתא היהודיה.
מבין שאר הזרים נראה טרבור אמבקווה כיחיד שבסיטואציה מסוימת עשוי להילקח בחשבון (ולא כשחקן מוביל), כשגם איתי שגב יכול להיות לגיטימי כשחקן 9-10 ברוטציה, כרגע רק בעמדה 5. בכל מקרה ברור שהקבוצה תצטרך לשנות את פניה לחלוטין בקיץ, בפעם המי-יודע-כמה בעשור האחרון.
מקל, עלה על הגל (אודי ציטיאט)
ערב עגום: לפני 12 שנים (עונת 2003/4) טיפסה עירוני נהריה עד לרבע גמר היורופ-ליג, הפועל ת"א נעצרה רק בחצי הגמר של המפעל, הפועל ירושלים זכתה ביול"ב קאפ ומכבי ת"א נתנה 44 הפרש לבולוניה בגמר היורוליג. לפני שנתיים הניפה מכבי גביע נוסף, בעוד שהאדומים מירושלים מגיעים לרבע גמר היורוקאפ והירוקים מחיפה נעצרים בשלב השני של המפעל לאחר הופעה מכובדת.
אמש, לעומת זאת, ירדה אלופת ישראל למאזן 5:0 בשלב השני לאחר עוד הפסד ביתי, ולאחר עוד ערב אנמי, שכלל למשל ספיגת 38 נקודות ברבע הראשון. מחזיקת הגביע הוסיפה גם היא חוליה לשרשרת המבוכות שלה העונה, ונותר לנו רק להתנחם בעוד ניצחון של מכבי ראשון לציון, שעם כל הרצון הטוב הושג מול קבוצה מפינלנד. דווקא אחרי אליפות אירופה טובה בקיץ, נדמה שמעולם לא היה מצבו של הכדורסל הישראלי ברמת הקבוצות גרוע כל כך.
מה דעתך על הכתבה?