מדד החולשה: עונת הדובדבנים או הנוכחית?

האם זו הקבוצה החלשה בתולדות המועדון?

הנתונים המעידים על כך שהתשובה לשאלה חיובית הולכים ומצטברים. למכבי תל אביב מודל 2015/16 יש לא מעט מתחרות על התואר המפוקפק, כשכמה מהן יכולות לתת לה פייט רציני. המועמדת הראשונה היא החבורה של 2007/8, אחת מן העונות המוזרות בתולדות המועדון. היא התחילה בצורה איומה (תחת הדרכתו של עודד קטש, שפוטר במהרה), המשיכה בצורה נפלאה עם רצף ניצחונות אדיר (לאחר מינוי של צביקה שרף) והעפלה עד לגמר היורוליג, והסתיימה בהתרסקות שכללה הפסדים בשלושת הגמרים (ליגה, גביע ויורוליג) וללא אף תואר. המאזן בליגה באותה עונה היה חלש מאוד: תשעה הפסדים ב-27 משחקים. אך הקבוצה, שהציגה לפרקים כדורסל איכותי ועלתה לפיינל פור על חשבונן של ריאל וברצלונה, בוודאי שלא ראויה להיחשב כחלשה בתולדות המועדון, אולי כלוזרית הגדולה ביותר. 

חלשה ממנה הייתה הקבוצה של עונת 1983/4, עונתו הראשונה של צביקה שרף כמאמן ראשי. את בית הגמר של גביע אירופה לאלופות היא סיימה במקום הלפני-האחרון במאזן 7:3, את גביע המדינה היא איבדה לראשונה מזה שמונה שנים, אך לפחות באליפות היא זכתה, בעיקר בזכות עונת שיא של מיקי ברקוביץ' שחיפה על בחירת זרים גרועה. 

• פרמאר נפצע ולא ישחק מול ססארי: "יודעים שהזמן אוזל"
• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1

נמשיך להידרדר בדירוג ונגיע לעונה הקודמת. מכבי של גיא גודס אמנם הצליחה להעפיל לשלב ההצלבה של היורוליג, אך פשוט התפרקה לקראת סיום העונה ובעקבות סדרת פציעות ויכולת איומה הודחה כבר בשלב חצי גמר הפלייאוף, בו אבדה יתרון 0:2 בסדרה מול אילת. גם כמה שיאים מביכים ששברה הקבוצה (הפסד ליגה ב-30 הפרש, שלוש מפלות תוך שבוע בפער מצטבר של 60 נקודות) גורמים לה להיות ראויה למקום השלישי במצעד הגרועות. 

על המקום הראשון מתחרות שתי קבוצות. הראשונה היא מכבי ת"א מודל 1992/3, עונת הדובדבנים של הגליל ועונת נבחרת החלומות שהפכו לסיוטים של יעקב אדלר. פציעתו הקשה בתחילת העונה של גיא גודס השאירה את הצהובים עם קורן אמישה הצעיר כרכז יחיד, ואם נוסיף לכך את צמד הזרים הבלתי נשכח  דייויד אנקראם ו-ווינפרד קינג נקבל את המתכון להתרסקות מפוארת. הקבוצה הודחה מהגביע בשלב מוקדם על ידי העולה החדשה מהרצליה, סיימה אחרונה את השלב הראשון באירופה עם שלושה ניצחונות ב-12 משחקים ולראשונה מזה 23 שנים איבדה אליפות לאחר שנוצחה בסדרת חצי הגמר על ידי גליל עליון. 

חייב לשנות מומנטום (עדי אבישי)

עד העונה היה קיים קונצנזוס סביב הקביעה כי זוהי הקבוצה החלשה בתולדות מכבי תל אביב בשל הכדורסל הרע-עד-מביך שלה באותה עונה ו"הישגיה". אבל מכבי הנוכחית נותנת לה פייט של ממש. אחוזי ההצלחה שלה בליגה עומדים כרגע על 66 (שישה ניצחונות בתשעה משחקים), אחוז גרוע יותר מזה שהשיגה מכבי של אדלר וקנטי ושווה רק לזה של מכבי של קטש-שרף בעונת 2007/8. גם המצב ביורוליג רחוק מלהיות מזהיר כמובן, והפסד לססארי יקרב מאוד את טבק להדחה מהיורוליג כבר בשלב המוקדם ואולי אפילו לסיום במקום האחרון בבית. 

אז נכון שהעונה עוד לא במחציתה וסיום מוצלח בזירה המקומית (ואולי גם ב[מה זה] יורוקאפ) יוכל לתקן מעט את הרושם, אבל נכון לימים אלה מדובר בקבוצה שעושה את הבלתי אפשרי ונותנת פייט למכבי של ווינפרד קינג, האיש שהכניס את הכדור למשחק מאחורי הקו לאחר קליעת עונשין מוצלחת של שחקן קבוצתו. 

מה (אם בכלל) ניתן לעשות עם ההרכב הנוכחי?

לאחר הפתיח הפסימי, נעבור לקצת אופטימיות ולכמה פעולות בעזרתן תוכל גם הקבוצה במצבה הנוכחי לשחק כדורסל טוב יותר. ראשית יכול ז'אן טבק לנסות ולשחק עם דווין סמית' (אם הוא בקו הבריאות) או גיא פניני בעמדה מספר 4. ציוות כזה יעניק למכבי את אופציית הגבוה הקולע שכל כך חסרה לה. ברור שלא מדובר בגבוהים של ממש במונחי יורוליג, אך בהחלט בכאלה שיכולים להתמודד עם אלכסנדר או איינגה שישחקו מולם, ובכאלה שיעזרו מאוד לרווח את התקפת מכבי התקועה. הפעם הקודמת שבה השתמשה מכבי לאורך דקות רבות באופציית ה"סטרץ' פור" הייתה בבית מול מלאגה. גם הוא אמנם הסתיים בהפסד, אבל לפחות גם עם 82 נקודות ו-17 לזכותו של טרבור אמבקווה, שנהנה מאוד מחוסר הצפיפות ברחבה. 

בנוסף, טבק חייב לשנות לפחות כמה תרגילי התקפה ולכלול בהם יותר חסימות לקלעים ופחות כדרורים. כמות הזמן שבה נמצא הכדור בידיהם של הגארדים חייבת לרדת בצורה חדה. מבחינה הגנתית, הקרואטי צריך לגוון יותר את הסגנון. אופציית הלחץ המתמיד על הכדור החזיקה מעמד רק בפרק הזמן בו אפקט החלפת המאמן השפיע, היא אינה מתאימה לאופי השחקנים בסגל הנוכחי. מכבי של השנים האחרונות הצליחה בעיקר כשהשתמשה בהגנת המאץ'-אפ זון. הפועל ירושלים הצליחה בתקופה האחרונה לשבש מעט את התקפת יריבותיה בעזרת הגנת 1-3-1, וגם מכבי של טבק חייבת לנקוט בשיטה מעט מתוחכמת. 

אז מי פה שומר? (עדי אבישי)

ייתכן שדובר בגימיק ולא בהגנה שיטתית, אך קשה לבנות שיטה סדורה במהלך עונה – בוודאי עם שומרים כמו רוצ'סטי, פארמר ובנדר. האחרון חייב לשחק פחות דקות הפעם. מוכשר ככל שיהיה, פרוספקט מדהים ככל שיהיה, הוא עדיין לא בשל למאבקי ההישרדות הנוכחיים ולא צריך לעלות כמחליף ראשון. על חשבון הדקות שלו צריכים פניני ולנדסברג המנוסים לשחק יותר. 

אבל כל אותן התאמות מקצועיות אותן הזכרתי, כמו גם שינויים אחרים בהם עשוי טבק לנקוט, יועילו רק אם גישת השחקנים תהיה שונה לחלוטין. החבורה הצהובה נראתה כבויה ומדוכאת ביום שני בנהריה וכך גם ארבעה ימים לפני כן במלאגה (ולמעשה ברוב משחקיה העונה). מכבי ת"א הייתה מפורסמת ביכולת ההתעלות שלה כשהחרב מונחת על הצוואר. אם לא תגייס גם באיטליה את אותה יכולת מנטלית, לא יועילו לה שום מהלכים טקטיים או מקצועיים. 

ססארי בדרך לניצחון ראשון העונה ושני בהיסטוריה ביורוליג?

בעיתוי בעייתי מאוד מבחינתה של מכבי ת"א, מגיעה יריבתה למשחק במומנטום חיובי מאוד. אלופת איטליה ניצחה בשלושה מתוך ארבעת משחקי הליגה האחרונים שלה ובשבוע שעבר נתנה פייט לא קטן לצסק"א במוסקבה (93:87). 

תחת הדרכתו של המאמן החדש מרקו קאלבני נראית ססארי מעט טוב יותר, כשהשחקנים החמים שלה בתקופה האחרונה הם מיודעינו דייויד לוגאן והפורוורד כריסטיאן איינגה, שקלעו יחד 40 נקודות מול צסק"א. עדיין, צריך לזכור שמדובר באחת מהקבוצות הגרועות בתולדות היורוליג. כזו שבשנתיים האחרונות (היחידות שלה במפעל) עומדת על מאזן של ניצחון אחד בשבעה עשר משחקים. 1 מ-17 זה גרוע מכל טווח. 

לנוכח כושרה של מכבי ת"א, רואים אנשי ססארי במשחק הזדמנות מצוינת להשגת ניצחון בכורה במסגרת האירופאית העונה, ושני בסך הכל. טבק חייב להימנע מהפסד מביך נוסף שאף עשוי לקבור סופית את סיכויי העליה לטופ 16.

יראו העונה שינוי מגמה? (עדי אבישי)