מאת: חן סעד צילומים: עדי אבישי, Gettyimages
מכבי תל אביב תעמיד היום קלפי במוזיאון של הקבוצה, בה יוכלו המבקרים לבחור את השחקן הגדול בתולדות המועדון. אנחנו הלכנו לכיוון ההפוך ובחרנו את הזרים החלשים ביותר של הצהובים אי פעם, ותאמינו לנו – מדובר בבחירה לא פחות קשה.
ווינפרד קינג – האיש והוצאת החוץ
ההצטיינות של חוזה ורגאס במשחק החמישי של גמר הפלייאוף ב-1992 סידרה לו חוזה לעונה נוספת במדים הצהובים, אבל את יעקב אדלר, המאמן דאז, זה לא סיפק. את מקומו של דיירון ניקס תפס דייויד אנקראם – עליו אפשר לכתוב ספר, לא כתבה – ובמקום ורגאס הגיע הסנטר בן ה-32 בעל הברכיים בנות ה-50.
לימים יצוצו אגדות על איך קבוצתו הקודמת של קינג, פירנצה, מסרה רק לו במשחק אליו הגיעו נציגי מכבי כדי שיוכלו להיפטר ממנו, אבל למה להתעסק במיתוסים שלא הוכחו כשהאיש סיפק כל כך הרבה רגעים בלתי נשכחים? הזכור ביותר היה כאשר בתבוסה כואבת בכפר בלום, רגע אחרי קליעת עונשין של מכבי, הוא לקח את הכדור והוציא אותו מתחת לסל אליו תקפה הקבוצה. בהמשך הצליח להיות מושעה מקרב פלייאוף קריטי אחרי קטטה במשחק אימון, לסיים משחק שלם בגביע אירופה בלי לזרוק לסל ולצאת בחמש עבירות ברבע ממשחקיו.
את העונה הוא סיים עם ממוצעים מביכים, אינספור פציעות ואפס תארים. אחרי העונה במכבי אף אחד כבר לא העז לגעת בו והוא תלה את הנעליים. ייתכן שחלק מהשמות הבאים היו גרועים או פחות מוכשרים ממנו, אבל אין ספק שהעובדה שהוא הגיע כמחליף באמצע עונה, והיה בלתי ניתן להחלפה בעצמו בגלל חוקי הזרים דאז, הייתה משמעותית בקטיעת רצף 23 האליפויות של מכבי ת"א לא פחות מהפציעה של גיא גודס או "נבחרת החלומות" האמיתית של פיני גרשון בכפר בלום.
קינג והמגבת על הספסל (עדי אבישי)
אלטון בראון – זהירות, מטען חורג
הקדנציה הראשונה של חברו של דווין סמית' מאוניברסיטת וירג'יניה הייתה הצלחה מסחררת. הוא הגיע באמצע העונה להפועל חולון והיה בורג חשוב בזכייה ההיסטורית שלה באליפות. לכן, כאשר מכבי ת"א החזירה אותו לארץ כעבור כמה חודשים, היה נדמה שמדובר ברכש שלא יכול להיכשל.
לא לחלוטין ברור מה עשה בראון בחודשים שעברו מרגע עזיבתו את נתב"ג ועד חזרתו, אבל בואו נאמר שאם על משקל גופני עודף היו משלמים קנסות כמו שנהוג על משקל המזוודה, הוא היה מפסיד גם את שכרו באולם הפחים וגם בהיכל.
כבר בבדיקות הרפואיות התגלתה גודל הנפילה, אבל הצהובים לא ויתרו ואחרי תקופה קצרה של אימונים רשמו אותו לליגה. אלא שהסנטר שלפני כן טרף את הצבע בקושי זז על הפרקט ואחרי הדחה כואבת בשמינית גמר גביע המדינה נגד עירוני נהריה, הוא חזר לנתב"ג אחרי פחות מחודש במדים הצהובים.
בראון. פחות מחודש הספיק לו (Gettyimages)
ג'ף פוט – 4 דקות בגן עדן
"אנחנו חושבים שהוא יכול להתפתח כסנטר יוצא מן הכלל באירופה", אמר המאמן דייויד בלאט ביום בו הוחתם האמריקאי הצעיר על חוזה לשלוש שנים. יום לפני כן זכה אלישי כדיר להסכם דומה, ותתפלאו – אפילו התקופה שלו בצהוב הייתה ארוכה ומוצלחת יותר.
הקדנציה שלו במכבי כללה 4 דקות ליגה, אותן סיים עם החטאה מהשדה, שתיים מהקו ומדד 2-. עוד במהלך העונה הוא עבר למלייה מהליגה הספרדית השנייה, שנמצאת בכלל באפריקה וקרובה יותר למרוקו מאשר לספרד. בהמשך שיחק גם בז'לגיריס קובנה, בליגת הפיתוח ואפילו הפציע לתקופה קצרה בניו אורלינס הורנטס, אך בקיץ האחרון פרש בגיל 27 בלבד – רק שנה לאחר שחוזהו ארוך הטווח במכבי היה אמור להסתיים.
בקורנל הכינו לו שלטים, בהיכל לא הספיקו (Gettyimages)
ווילי אנדרסון – הברכיים אמרו לו לפרוש
כשהפורוורד הוותיק הגיע למכבי ת"א מא.א.ק אתונה ביחד עם ויקטור אלכסנדר, הוא הצהיר שזו תהיה קבוצתו האחרונה בקריירה. מן הסתם הוא חשב לבלות בה מספר עונות לפני שזה יקרה, בפועל הוא תלה את הנעליים עוד לפני סיום העונה.
אנדרסון מחזיק במאזן מפוקפק שספק אם יש לו תקדים לזר במכבי: שלושה משחקים בגביע אירופה – אפס ניצחונות. הוא דייק ב-33% בלבד מהשדה, נפצע והוחלף על ידי דייויד בנואה. ואם זה לא הספיק בשביל שאוהדי מכבי לא יאהבו אותו, כעבור תשע שנים חתמה ביתו אלכס בנשות הפועל ת"א.
אנדרסון מול סטארקס. 0 ניצחונות בגביע אירופה (Gettyimages)
דארקו פלאניניץ' – הגרסה האיטית והפחות מוכשרת של באטיסטה
תיאורטית, הסנטר הקרואטי הצעיר היה אמור לשחק במכבי ת"א גם העונה. הצהובים חיפשו מחליף לגיורגי שרמאדיני וחשבו שמצאו אותו בשירוקי הבוסנית, במדיה היה מלך הסלים של הליגה האדריאטית. בפועל, הוא התברר כגרסה צעירה, איטית ופחות מוכשרת של אסטבאן באטיסטה: גבוה חזק וגמלוני, שכל נגיעה שלו בכדור היא מבוא לשריקת צעדים.
במשחק הבית הראשון שלו הוא הרשים עם 17 נקודות ב-17 דקות ללא החטאה, אבל זה גם היה משחקו האחרון בדו-ספרתי. ככל שהתקדמו החודשים הוא מצא עצמו דבוק יותר ויותר חזק לספסל של הצהובים, ואת הפלייאוף של אותה עונה הוא סיים עם יותר עבירות מנקודות. הצהובים קיוו שהוא יבשיל במקום אחר, אבל למרות הנתונים הפיזיים המרשימים שלו (2.11 מ') וגילו הצעיר יחסית (24), ספק אם עוד יתפתח להיות יותר משחקן בינוני באירופה. מה שבטוח, השורה הצהובה ברזומה שלו לא תזיק לו לדרוש עוד כמה דינרוס במו"מים העתידיים.
פלאניניץ'. עדיין מחפש את מקומו (Gettyimages)
נשארו בחוץ
רודני ווייט – נבחר 9 בדראפט, שוחרר אחרי 9 דקות ביורוליג.
אד הורטון – הגיע צעיר מדי, היה פחות גרוע משזוכרים, אבל החטאת דאנק אומללה אחת גזרה עליו להיכלל בכל כתבה כזו עד סוף הימים.
הורטון. פספוס שלא יישכח (Gettyimages)
דייויד בנואה – אם היה תוקף את מוטי דניאל בצורה דומה מחוץ לפארקט, כנראה שהיה מבלה בכלא.
אנדריאה ז'יז'יץ' – כנראה היחיד שהגיע לאלופת אירופה (פתח בחמישייה בפיינל פור) ישירות מאסיה (אסטנה הקזחית).
ניק קיינר-מדלי – זכור בקרב אוהדי מכבי כ"קיינר-בדלי" או "קיינר-דדלי".
מאצ'יי לאמפה – אם שכחתם כמה חלש הוא יהיה, הגיעו המשחקים נגד ברצלונה העונה והזכירו לנו.
לאמפה בפעולה שהכי הועילה למכבי בהיכל (עדי אבישי)
נואל פליקס – אולי היחיד שנכנס לרשימה הזו גם אצל מכבי ת"א וגם אצל הפועל ירושלים.
רודני ביופורד – הדבר היחיד שמכבי עשתה איתו בחוכמה היה לשחרר אותו לפני שבדיקת הסמים החיובית שלו חזרה מפיב"א.
זדראבקו ראדולוביץ' – כמה שנים לפני כן הוא קלע 35 נקודות על הראש של מכבי בניצחון חוץ עם ציבונה, במדיה הוא הסתפק ב-12 נקודות אירופיות בלבד.
ניקולה לונצ'אר – הגיע כאלוף עולם טרי מנבחרת סרביה ועל טיקט של קלעי מחונן, עזב עם מאזן של 5 מ-28 מעבר לקשת.
ספנסר דאנקלי – בריטי חביב שנחשב להבטחה גדולה, אבל בפועל אפילו גביע קוראץ' היה גדול עליו.
נייט לינהארט – אה, סליחה, מתברר שהוא בכלל לא רע.
מה דעתך על הכתבה?