גיא גודס קורץ מחומר של מנצחים

|

שילינג מחמיא למאמן מכבי ת"א על התנהלות חכמה ובודק מה הצהובים זקוקים לשפר

(גודל טקסט)

מאת: רועי שילינג    צילום: עדי אבישי

 

אם לא יקרה משהו בלתי צפוי הערב, תוכל מכבי ת"א לחגוג ניצחון שישי ברציפות בשלב הטופ 16 ולסיים את הסיבוב הראשון בפסגת הבית. ציון הדרך המשמח והדי מפתיע הוא הזדמנות טובה לבדיקת הסיבות להצלחה, אך גם את הנקודות שעדיין ניתנות לשיפור לקראת שלבי ההכרעה שנמצאים ממש מעבר לפינה.

 

 

כבר בשבוע הבא יאבקו הצהובים על התואר הראשון של העונה, בפיינל פור של גביע המדינה, ולאחר מכן צפויים להם שלושה משחקים חשובים ביורוליג (מול פנאתינייקוס בבית והכוכב האדום וברצלונה בחוץ). הסתבכות מיותרת מול אלבה ברלין היא הדבר האחרון הדרוש לקבוצה לפני אותם משחקי מפתח.

 

את מרבית ההצלחה של הצהובים בתקופה האחרונה נהוג לזקוף לזכות ההגנה שלה, ובצדק מסוים. מכבי אומנם מדורגת רק במקום השביעי בשלב הטופ 16 מבחינת ממוצע הספיגה שלה (77.3 נקודות למשחק), אך נתון זה מושפע מאוד מקצב המשחק המהיר שמכתיבה הקבוצה. במשחקים האחרונים יודעת מכבי לעשות את ההתאמות ההגנתיות הנדרשות במחצית ולנעול את הסל שלה בשני הרבעים האחרונים.

 

רנדל בדרך לדאנק. מכבי משחקת בסגנון מהיר מאוד (עדי אבישי)

 

את גלאטסראיי עצרו הצהובים על 36 נקודות במחצית השניה, את ז'לגיריס על 29 ואפילו החבורה הסופר מוכשרת ממדריד הסתפקה ב-32 נקודות בלבד. הלחץ האינטנסיבי שמפעילים הגארדים (בעיקר יוגב אוחיון) והפורוורדים אחרי החילופים בהגנה (בעיקר בריאן רנדל) על הסקוררים של היריבות בעמדות ו ו-2 משבש את משחק ההתקפה שלהן, ושחקנים כמו מרסליניו הוארטס, סרחיו רודריגס ורודי פרננדס ממש לא יזכרו לטובה את תצוגותיהם האחרונות בהיכל.

 

מכבי מדורגת שנייה ביורוליג בקטגורית החסימות (בעיקר תודות לאלכס טיוס) ואפילו בגזרת הריבאונד הכל כך בעייתית נרשם שיפור, כשהקבוצה התקדמה עד למקום השלישי במספר הריבאונדים שלה למשחק בשלב הטופ 16. הנתון המשמעותי ביותר הוא העובדה שהגנת מכבי מורידה את יריבותיה ל-45 אחוזי קליעה לשתי נקודות – ההגנה הטובה ביבשת מבחינה זו נכון להיום – הרבה הודות לאגרסיביות הרבה של שחקניה וטקטיקת ציפוף הרחבה המוכיחה את עצמה.

 

גם מבחינה התקפית יש לצהובים מה למכור, כשהקבוצה קולעת בממוצע 80 נקודות למשחק, יותר מכל קבוצה בבית שלה מלבד ריאל מדריד, בעיקר בזכות משחק הריצה המצוין שלה. ארבעה שחקנים קולעים בממוצע בספרות כפולות כשסופוקליס שחורצאניטיס עם 9.8 נקודות למשחק מגרד אף הוא את הרף, ובעיקר בולטת העובדה שהספסל הדי אנמי עד לאחרונה הפך למשמעותי הרבה יותר.

 

סילבן לנדנסברג שהתקשה ליישם את כישוריו ההתקפיים ברגעי האמת פורח בשלב הטופ 16 עם 10.3 נקודות למשחק, כשגם להיינס (17 נקודות מול ריאל), לינהארט (18 מול פאו) וטיוס (12 חשובות בקובנה) הייתה תרומה חשובה. את פרק המחמאות חייבים לסיים באיש שרובנו ככולנו חשבנו שלא יצליח להיכנס לנעליים הענקיות של קודמו בתפקיד.

 

 

גודס ושחקניו. יודע לשלוף את השפן הנכון בכל משחק (עדי אבישי)

 

 

גיא גודס מוכיח עד עכשיו יכולות מרשימות, בעיקר לדעתי בזכות שתי תכונות קריטיות להצלחת מאמן ספורט. הראשונה היא יכולת ההכלה המרשימה שלו. מעטים הם המאמנים שהיו מסוגלים להכיל את הקיץ השערורייתי של סופו, את ההצגות של ג'רמי פארגו, את פציעות שריר החשק החוזרות ונשנות של טיוס – שלא לדבר על הצנחת עוזר המאמן הבכיר בקיץ.

 

קל מאוד היה להתפוצץ בכל אחד מן המקרים הללו, לשבור את הכלים ולדרוש את ראשו של השחקן הסורר, אך גודס שבנוי כנראה מחומרים חזקים במיוחד ידע לבלוע את הרוק, לתת לסערה לעבור ובסופו של דבר להפיק תועלת ענקית מאותם שחקנים ומעוזר המאמן שלו. התכונה השנייה היא מנהיגות שגם ממנה נראה שיש לגודס בשפע.

 

סדרת החינוך שהעביר לפארגו, וגם היכולת שלו לשלוף בכל ערב נתון את השחקן הרלוונטי למשימה ולהקפיא לחלוטין שחקן אחר ללא פחד או נקיפות מצפון, מראות כי הוא קורץ מחומר של מנצחים. אבל חשוב לזכור שאת הכסף בספורט בכלל ובמכבי ת"א בפרט סופרים במדרגות, וגודס וקבוצתו על כל ניצחונותיהם המרשימים עוד לא זכו העונה באף תואר. בכדי להמשיך להצדיק את המחמאות ולנצח גם ברגעי ההכרעה של העונה דרושים עדיין כמה ליטושים ושינויים חשובים.

 

פארגו. סדרת החינוך הוכיחה את עצמה (עדי אבישי)

 

אז מה עוד חסר?

 

ישנה תחושה מסוימת שלהבדיל מן העונה שעברה, קרובה מכבי הנוכחית לשיאה כבר בשלב זה של העונה, ומרווח השיפור שלה קטן יותר מזה שהיה לקבוצה של בלאט (או במילים אחרות – אין לה שפן קפוא על הספסל דוגמת טייריס רייס). למרות זאת, ישנם כמה פרמטרים ברי שיפור במשחקה של הקבוצה, לדוגמא התפקוד ברגעי ההכרעה של המשחקים.

 

אז נכון שמכבי ניצחה העונה את כל משחקיה הצמודים מלבד משחק החוץ באתונה, אבל נראה שטקטיקת לתת את הכדור לפארגו ולהתפלל לטוב די מיצתה את עצמה – למרות הסל הענק בסיום ההארכה בטורקיה (שלא היה מתרחש אלמלא שתי החטאות עונשין מדהימות של ארצג).

 

הצהובים היו קרובים מאוד לאבד יתרון דו-ספרתי מספר פעמים לאחרונה, וחייבים לשכלל את התקפת המאני טיים שלהם על ידי בניית תרגיל ייעודי לדווין סמית' קר הרוח ו/או השארת הכדור המכריע בידיו של פארגו, אבל בהתקפה מתוכננת שתסייע לו להגיע למצבי קליעה נוחים יותר (הכרחת ההגנה לבצע חילוף בעקבות חסימה שתשאיר את הרכז מול שומר איטי).

 

סמית'. מר מאני טיים (עדי אבישי)

 

גם ההתקפה נגד אזורית טעונת שיפור, וחייבת להתחיל בהכנסת כדור פנימה לסופו בדקות בהן הוא על המגרש. בדקות בהן משחק טיוס – שאינו שחקן מטרה – חייב קצב המשחק להיות סופר מהיר גם נגד האזורית, ובכל מקרה רצוי להשתדל מאוד לזרוק לשלוש רק לאחר שההגנה התכווצה בעקבות דחיפת הכדור לצבע.

 

ההרכב שכולל את סופו וסמית' כגבוהים ואת לנדסברג, היינס ופארגו כגארדים נראה המתאים ביותר מול ההגנות האזוריות לסוגיהן. מספר איבודי הכדור הגבוה יחסית הוא פועל יוצא של קצב המשחק המהיר שחייב להישמר, אך בדקות של סופו צריכה להגיע רגיעה מסוימת, הכנסת כדורים רבים פנימה וניסיון להגיע הרבה יותר לקו העונשין. מכבי מגיעה עד כה רק 19 פעמים בממוצע אל הקו במשחקי הטופ 16, נתון שחייב שיפור מיידי.

 

מבחינה הגנתית נוטה מכבי להתחיל את המשחקים האחרונים בצורה מעט מנומנמת, מה שיכול לעלות לה ביוקר, בעיקר במשחקי החוץ הגורליים בסיבוב השני. כדאי לקבוצה גם לפתח כלי נשק נוסף בדמות הגנה אזורית לוחצת, שיכולה להיות יעילה עם ההרכבים האתלטיים והאינטליגנטים שגודס יכול להעמיד, ויכולה לשנות מומנטום בדקות בהן ההתקפה תקועה.

 

סופו. צריך לקבל יותר כדורים בדקות שלו (עדי אבישי)

 

רק לא לעשות היסטוריה

 

12 פעמים ביקרו קבוצות גרמניות בהיכל ויצאו כולן ללא ניצחון. אלבה ברלין לא הייתה רחוקה מלשבור את הנאחס בביקורה הקודם לפני חודשיים כשמתחה את מכבי עד לשניות האחרונות, הרבה בזכות תצוגה התקפית נדירה במונחים שלה שכללה 89 נקודות ותשע שלשות.

 

בשלב הטופ 16 מדורגת אלבה אחרונה בממוצע הנקודות למשחק (67.3) ולפני אחרונה בממוצע השלשות לערב (5.3), ובשבוע שעבר הסתפקה היא ב-59 נקודות בלבד בהפסד הביתי לפנאתינייקוס. עם זאת, מבחינה הגנתית מדובר בקבוצה קשוחה שיכולה לייצר דקות איכותיות (ספגה רק 9 נקודות ברבע השני מול פנא ו-8 ברבע השלישי מול ברצלונה).

 

לגרמנים רוטציה ארוכה עם 10 שחקנים אשר משחקים 10 דקות ומעלה בממוצע למשחק, כשהבולט שבהם הוא הפורוורד ג'מאל מקלין שקולע 13.8 נקודות למשחק. קצב משחק מהיר והגנה אגרסיבית כבר מהפתיחה יאפשרו למכבי לנצח את אלבה גם במפגש השלישי העונה בין הקבוצות ולהגיע בראש נקי לשבוע גביע המדינה. 

 

טיוס. ישמור על המאזן המושלם מול הגרמניות? (עדי אבישי)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי