קובלסקי// איבד את הקבוצה

מאת: אילן קובלסקיצילום: Gettyimages

הכותרת שנתתי לטור שלי שבוע שעבר "מכבי היא לא וואו" עכשיו עוד יותר בולטת. מכבי איבדה כיוון, ואין דרך יציאה ללא סדרן שיעמוד בשער ויכוון את התנועה. מכבי היא קבוצה ללא נשמה, היא קבוצה זרה, היא זרה לקהל התומך, והיא זרה לעצמה. גם הבאסקים הם קבוצה בינלאומית עם ספרדי אחד בסגל, אבל יכולת לראות את הקפיצות על הספסל שלהם על כל סל שעשו, על לחיצות הידיים החמות בין השחקנים והמאמן בזמן החלפת שחקן, זה לא קיים במכבי.

אצל הצהובים הספסל הפך להיות רדום. זהו ספסל המסתכל על המשחק דרך זכוכית משורינת ולא מעורב, ואת זה לא ראינו במכבי שנים. אין היום מישהו בקבוצה שיכול להרים אותה ולשנות כיוון ,גם סמית ואינגליס שציינתי כבר שהם העוגן של מכבי, לא יכולים לדחוף את הקבוצה, כאשר השחקנים לא נותנים מעצמם .

אני לא נכנס לקטע שהישראלים לא משחקים. בלו ולנדסברג הם שחקנים ישראלים לכל דבר, נכון שהם לא ילידי הארץ, אבל עדיין הם נחשבים ישראלים לפי כל החוקים וברור שלא יישארו כעולים חדשים, כמו הזרים שמשחקים בארץ ולא משנה כמה שנים הם כאן. דרק שארפ למשל לא חשב פעמיים. כאשר לא חודש החוזה שלו, הוא עלה על המטוס הראשון ועף מכאן.

פדרמן ומזרחי: מאמן לא יכול להצליח כשהוא מרגיש שהמעסיקים שלו אינם רוצים אותו

הבעיה הראשונה: הבעיות מתחילות בניהול, וזה קורה הרבה בחברות כלכליות, גם כאלה שנסחרות בבורסה, קחו את חברת "טבע". מה קרה כאשר הוחלף היו"ר המיתולוגי אלי הורוביץ ז"ל? החברה התפרקה. גם במכבי קרסה המערכת בגלל שינוי בשדרת הניהול. לא שיש לי משהו נגד הדור הצעיר שנכנס לעסקים, לפעמים הם מביאים איתם חשיבה אחרת ויצירתית, אבל בספורט זה אחרת. כדורסל זה לא מניות בבורסה, כאן צריך להבין את המקצוע, להביא ניסיון חיים, להביא יחסי אנוש. החבילה מורכבת יותר מאשר מספרים בלבד.

הבעיה השנייה, זה להחזיק מאמן מחוסר ברירה, רק בגלל מספרים ומבלי להתייחס לאנשים. אני מתכוון לכך שמאמן הוא דמות ייצוגית וסמכותית, ובלאט איבד את מעמדו ביום בו יצא הראיון הראשון בעיתון בו נאמר על ידי מקורב להנהלה  שבלאט לא היה נשאר בקבוצה אם לא היה לו חוזה. מאמן לא יכול להצליח כשהוא מרגיש שהמעסיקים שלו אינם רוצים אותו.

הבעיה השלישית היא הצד המקצועי, ובניית הקבוצה שהיא החלק המרכזי. השאלה היא מי בונה את הקבוצה, ההנהלה או הצוות המקצועי? במקרה של מכבי התשובה היא בעייתית, כי ההנהלה רצתה להכתיב את מי מחתימים גם אם המאמן לא רוצה. ההתפשרות של המאמן במקרה זה בלאט, היא כישלון.

הבעיה הרביעית היא הצוות המקצועי. מי אמר שצריך שני עוזרי מאמן? מה התרומה של אלון שטיין בקבוצה? למרות שהוא בחור נהדר, האם מי שהיה עוזר מאמן בנוער ושחקן אימונים יכול להגיע למעמד כזה?

הבעיה החמישית זה צוות הסקאוט, מי הם החברים שממליצים על שחקן, מה התפקיד המרכזי שלהם. זה אחד התפקידים החשובים בקבוצה.

אספר לכם סוד. אני הייתי סקאוט של דושאן איבקוביץ כאשר אימן בצ'סק"א מוסקבה. כל שבוע הייתי טס לראות את היריבה הבאה, ומדווח למאמן מה ההשגות שלי וההתרשמות. למרות שיש קלטות היום ורואים את המשחקים במרקע, אבל אין טוב מראה עיניים. משה ויליק, ודאי אתם לא יודעים מי זה, היה סקאוט של אטורו מסינה כאשר אימן בקדנציה הראשונה את צ'סק"א. הוא היה טס בדיוק כמוני ומוסר דוחות למאמן. כל הקבוצות ב-NBA מחזיקות סקאוטים בכל העולם ומשלמים להם משכורת, וגם לי היה מזל להיות אחד כזה. צריך לראות בעיניים, לחוות את הקבוצה והמגרש, נה ההתנהלות של הצוות המאמן. אין לי ספק שלו היה נוסע מישהו ורואה את הקבוצה משחקת בליגה הספרדית, ורואה את המילטון לוקח זריקות משלוש בלי שהמאמן מחליף אותו, לא היה מופתע לראות אותו זורק במשחק 4 פעמים משלוש, קולע אחת, והמאמן לא זורק אותו מהמגרש.

בלאט: ההחלטות לשחק ללא רכז טבעי היא טעות קשה (עדי אבישי)

הבעיה השישית היא איוש עמדות של שחקנים. אי אפשר להביא רכז מליגה גרמנית שיוביל קבוצה ביורוליג, בעוד שהנתונים הפיזיים שלו מוגבלים. הוא מפזר במקום לרכז, ואחרי רבע אחד הוא נשכח על הספסל .

הבעיה השביעית היא ניהול משחק תחת לחץ. מאמן כדורסל הוא בדיוק כמו טייס קרב שלוקח מאות החלטות במהירות, וצריך לפגוע לפני שפוגעים בך. ההבדל שטייס שלוקח החלטה שגוייה יכול לסיים את חייו ,אבל מאמן יכול לאבד את המשחק, ואולי גם את הג'וב. החוכמה של מאמן היא לצאת ממצבים אבודים ע"י הברקות של רגע שמשנה מומנטום, אבל כאשר המוח טרוד בפחד מה יהיה איתי? וסוחב בראשו את ההפסד האחרון, ההחלטות הן שגויות. זה מה שקרה אתמול. ההחלטות לשחק ללא רכז טבעי היא טעות קשה. אין מנווט, וכאשר הוא לא קיים, כל שאר החלקים של הקבוצה לא מגיבים נכון למצבים שהם מתרגלים כל הזמן, וגם זה קרה אתמול. קבוצה ללא רועה.