גורל העונה על כתפיו של פארגו

| עדי אבישי

רועי שילינג משווה בין אלבה שלפני חודשיים לזו שתפגוש את הצהובים בקרב על ההצלבה

(גודל טקסט)

מאת: רועי שילינג      צילום: עדי אבישי

מאלבה עד אלבה – איזה הבדל שחודשיים יכולים לעשות. כשנפגשו מכבי ת"א ואלבה ברלין בפעם האחרונה היו הצהובים על גג העולם. בראש בית הטופ-16, בלתי מנוצחים בשנת 2015 ועם סיכוי שנראה ממשי להגיע לסדרת ההצלבה עם יתרון הביתיות. למפגש הנוכחי מגיעה אלופת אירופה עם החרב על הצוואר, כשהפסד בו ישאיר אותה ככל הנראה מחוץ לשמונה הגדולות של היבשת לראשונה מאז עונת 2008/9.

גם מצב הרוח ומצב הביטחון העצמי של שחקניו של גיא גודס נמצא בירידה מתמדת מאז אותו ערב מכונן ב-12 בפברואר, בעוד שאצל היריבה המגמה הפוכה לחלוטין. אלבה ברלין שעלתה בקושי רב לשלב הנוכחי (עם מאזן שלילי בבית המוקדם)  הלכה והשתפרה מאז ניצחונה הגדול בהיכל, כשהיא סופרת כבר חמישה ניצחונות בשבעת משחקי היורוליג האחרונים שלה, ורחוקה ניצחון אחד מעלייה סופר מפתיעה לשלב ההצלבה. מכבי ת"א תהיה חייבת לשנות את שתי המגמות הברורות הללו בכדי לעשות את מה שמעט מאד קבוצות יודעות לעשות טוב כמוה, לנצח כשהיא עם גבה  אל הקיר.

כוחנות מול מהירות – בשבוע שעבר השיגה אלבה ברלין ניצחון חוץ ענק באתונה שטרף את כל הקלפים בדרך לשלב ההצלבה. היא עשתה זאת בדיוק בשיטה שהביאה אותה מתחתית הבית למרחק של 40 דקות מהעפלה היסטורית – כפיית קצב משחק איטי והגנה קשוחה ואגרסיבית. בניצחונותיה בטופ-16 עוצרת אלבה את יריבותיה על ממוצע של 66.8 נקודות למשחק, בעוד שבכל ערב בו ספגה 75 נקודות ומעלה בשלב זה ירדה מנוצחת. המסקנה הדי ברורה מהנתונים הללו היא שמכבי ת"א פשוט חייבת לכפות הערב קצת משחק מהיר.

אבל איך עושים את זה? אלבה הרי היטיבה יותר מכל קבוצה אחרת העונה לבלום את התקפת הצהובים במפגש הקודם בהיכל, ומאז נדמה שהקשיחות והמשמעת של ההגנה שלה רק השתפרו. בכל זאת ניתן לנקוט בכמה פעולות שיגבירו את הקצב ויעלו את מספר הפוזשנים, כששכמה מהם נוסו בהצלחה יחסית בדרבי האחרון בתחילת השבוע. ראשית, יש לצאת להתקפה מהר, גם אחרי ספיגת סל, ורצוי על ידי מסירה ראשונה מהירה על חשבון כדרורים מיותרים. במידת האפשר יש לנסות ולהגיע למצב קליעה סביר ב-10 השניות הראשונות של ההתקפה בהן ההגנה עדיין לא מאורגנת לחלוטין, או לחליפין להתחיל את ההתקפה המסודרת מתוך התקפת המעבר כשעל השעון עוד מספיק שניות בכדי להתניע מהלך ראוי.

משחק מבולגן יותר ובעיקר מהיר יותר יעניק סיכוי גדול יותר משמעותית למכבי ת"א. גודס (עדי אבישי)

המחיר עשוי בהחלט להיות כמה איבודי כדור והחטאות, אבל האלטרנטיבה, זריקות סוף שעון מול הגנה מתואמת וסיסטמתית גרועה יותר. חשוב גם לוותר על פעולות סרק (מסירות רוחב, חסימות מיותרות) שרק מבזבזות זמן יקר ולא ממש מועילות מול הגנה אירופאית חזקה, ולהגיע במהירות אל התכלס – הפעולה עצמה. ברור שמירב האחריות בנושא השליטה בקצב תיפול על כתפיהם של שני הגארדים המובילים של מכבי, פארגו ואוחיון. פארגו הצטיין בניצחון בתחילת העונה בברלין (15 נקודות ו-10 אסיסטים), יוגב היה נהדר בניצחון על אלבה בהיכל (13 ו-8) ושניהם היו איומים בהפסד לפני חודשיים (7 נקודות יחד ב-2 מ-13 מהשדה). קשה להאמין ששני הגארדים שכל כך אוהבים לכדרר יהפכו את עורם בן לילה, אבל בהחלט ניתן לצפות מהם לקבלת החלטות ולאגרסיביות ומהירות התקפית ברמה שהפגינו בשלבים מוקדמים יותר של העונה.

את הפיכת המשחק מקרב חפירות איטי למהיר יותר ניתן להשיג גם בעזרת אלמנטים הגנתיים. אלבה משחקת כדורסל ייקי (למרות שכמעט ואין בה גרמנים) ממושמע, מתוכנן ולא ממש נעים לצפייה. קבוצה שכזו צריך לנסות "לשגע" ולהוציא מהסיסטמה על ידי שימוש בהגנות לוחצות, הגנה אזורית וגימיקים לא צפויים שעשויים לגרום לה קשיים. אם אובראדוביץ יצליח לגרור גם את המשחק הזה לקצב של פחות מ-140 נקודות לשתי הקבוצות עשוי המשחק להיות מוכרע בדקות הסיום, ואז יתרון הביתיות יכול להיות משמעותי. משחק מבולגן יותר ובעיקר מהיר יותר יעניק סיכוי גדול יותר משמעותית למכבי ת"א.

אנשי המפתח – סופוקליס שחורציאניטיס הרוויח בצדק את מרבית הביקורות שנמתחו עליו העונה, אך הערב הוא יכול לשנות את כיוונה של העונה שמסתמנת כאחרונה שלו במדים הצהובים. אחת הסיבות לאחוזים האיומים של מכבי מעבר לקשת בתקופה האחרונה (31 אחוז בשלושת משחקי היורוליג האחרונים) היא העדר משחק פנים של ממש. התכווצות ההגנה לעברו של שחקן פנים אמיתי או שמירה כפולה עליו מולידה מבטים חופשיים לקלעים, וסופו הוא השחקן היחיד במכבי שיש לו נוכחות, ועוד איזו נוכחות, באזור הצבע.

יכול להפוך את העונה. סופו (עדי אבישי)

בכדי לעזור לסנטר צריכה מכבי להקיף אותו בהרכב של קלעים (עם סמית בעמדה 4), להכניס את הכדור אליו בכל התקפה בה הוא על המגרש ולא פחות חשוב מכך לשמור אזורית או מאץ' אפ בדקות שלו, משום שהגנת הפיק אנד רול שלו עדיין איומה. קשה להאמין שמשחק מתוח כל כך יוכרע בהפצצה מבחוץ, ונקודות בצבע של סופו יעזרו מאוד למכבי, וכאמור יסייעו מאד גם לקלעים שיצליחו לראות את הטבעת בצורה טובה בהרבה. חשוב מאד גם לשמור את בראיין רנדל נקי ככל האפשר מעבירות (ויש לו מאץ' אפ ביייתי מאד מול ג'מאל מקלין היעיל) ולהשאיר לדווין סמית אוויר בריאות לרבע הרביעי, אבל שחקן המפתח החשוב ביותר היה ונשאר ג'רמי פארגו.

מתחילת העונה היה ברור כי גורל העונה של גודס וחניכיו תלוי רבות בגארד המוכשר והלא יציב, שניצח וגם הפסיד במו ידיו לא מעט משחקים העונה. ב-11 מתוך 15 ניצחונות היורוליג של מכבי העונה קלע פארגו בספרות כפולות ומאמנו יתפלל בוודאי למשחק מוצלח שלו גם הערב, על אחת כמה וכמה במקרה הראלי של משחק צמוד. מכבי הלכה במרבית מהלכיה המכריעים לכיוונו של פארגו, ומהלך נוסף שכזה הערב יכול להכריע את גורלה של העונה. 

רעב מול ניסיון – 13 שנים חלפו מאז הפעם האחרונה בה העפילה קבוצה גרמנית לרבע הגמר של המפעל האירופאי הבכיר, וגם אז עשתה זאת אלבה ברלין בזכות עונת הפיצול בין היורוליג לסופרוליג. אלבה של העונה ראויה בהחלט לשבור את הבצורת המתמשכת לאחר שנצחה את מכבי ופאו בחוץ ואת ברצלונה בבית, וניצחון הערב יהיה הישג ענק עבורה בפרט ועבור הכדורסל הגרמני המתקדם בכלל. הקבוצה הגרמנית מלאה בשחקנים רעבים שטרם התנסו בשלבים הגבוהים של היולורליג, אבל מולם תתייצב אחת הקבוצות המנוסות במפעל, אלופת אירופה להזכירכם. מכבי ת"א ידעה לנצח משחקים גורליים כמו הערב בעברה הרחוק והקרוב, ורק בעונה הקודמת ניצחה במינכן קבוצה גרמנית שאפתנית במשחק מכריע עבור שתי הקבוצות לקראת ההצלבה.

לשמור אותו נקי מעבירות. רנדל (עדי אבישי)

הצהובים זקוקים להתעלות נוספת הערב בכדי למנוע מצב בו ירוצו בסיום המשחק לעבר מסכי הטלויזיה ויתפללו לניצחון של הכוכב האדום חסרת העניין על פנאתינייקוס שימנע מהם סיום עונה כל כך מוקדם וכל כך מפתיע.  

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי