חייב להודות שהמשחק הזה, ההפסד של מכבי 75:74 לפנרבחצ'ה, היה מעניין ומותח.
כמובן שהאוהדים הצהובים רצו לצאת מנצחים כדי שיוכלו לעבור את ערב יום הזיכרון עד ליום העצמאות ולהתכונן לעוד משחק בהיכל מנורה, אך הצורה בה גמרה מכבי את העונה היתה מעוררת כבוד ולא הותירה מקום לתלונות.
כן, פארגו היה יכול לבחור ללכת לצבע ולהגיע לטבעת כשהיה 65:65 ולא לבזבז את השעון עד הזריקה מבחוץ שלא נכנסה, ויכולה היתה כל הקבוצה לא לאפשר לפנר לקחת אין ספור ריבאונדים ולקבל הזדמנות להתקפות חוזרות, וגם הקליעות לשלוש היו על הפנים. יחד עם זאת, למרות שפנר לא דייקה מהקו ועשתה הרבה בשביל שלמכבי יהיה צ'אנס לנצח בשיניים, ההבדלים בין הקבוצות יצאו לאור.
פנר/אולקר עמדה בלחץ הגדול שהפעילה מכבי ולא איבדה כמעט כדורים בהתקפה שלה וזהו נתון מדהים. הטיפול בכדור, ועוד ללא ריקי היקמן, אקס מכבי, היה של גארדים וקבוצה ממושמעת שיודעת מה היא עושה, והולכת עם תוכנית משחק עד הסוף. ועדיין, צריך לזכור שגם מכבי יכולה היתה לנצח בטורקיה במשחק הראשון.
פיני גרשון. נותר עם המחמאות (צילום: עדי אבישי)
השם של מכבי והכתר שלה על הראש (אלופת היורוליג) הביאו את פנרבחצ'ה המוכשרת והמאובזרת גם להילחם על כל כדור ולא לוותר על אף פוזשן. אפילו שהם שיחקו נורא במחצית הראשונה בטורקיה במשחק הראשון, הם ידעו לנצח משחק בפיגור דו סיפרתי ובשיניים השאירו אותו צמוד.
גם לאובראדוביץ' וחלוקת הדקות שלו כמובן יש השפעה רבה על הסדרה כולה. כשהמשחק הגיע להארכה חשבתי שגם אם סוף סוף מכבי גם תצליח לנצח, היא לא תעמוד על הרגליים ביום רביעי.
חילק נכון את הדקות. אובראדוביץ' (צילום: עדי אבישי)
חמש דקות התוספת למשחק היו היתרון של פנר, והעומק ורעב הספסל של פנר התיש את מכבי (ועוד הצהרתי שיש למכבי יתרון בגארדים בסדרה כי היקמן גמר את העונה).
מה שיפה שם זו בניית התרגילים לגאודלוק, למשל, שמקבל חסימה מגבוה לכיוון הבייס ליין ואז יוצא למעלה ועדיין "מגרד" עוד גבוה לקבלת הכדור אל תוך ה-"פיק אנד רול" עם אותו גבוה לאמצע המגרש. התרגיל הזה נותן הרגשה כי השחקנים של אובראדוביץ' מרגישים חופש בקבלת ההחלטות. כלומר, יש את התרגילים והקונספציה עם ה"רחוב" שבמשחק שהשחקן מאלתר על מה ש"נכתב".
גם היכולת לשלב את כל הספסל כמעט מראה על ביטחון ועוצמה . ילד בן 20 נשלח פנימה במאני טיים.
דווין סמית'. יעשה סוויץ' בראש לליגה (צילום: עדי אבישי)
כל הכבוד לגיא ופיני שעשו חילוף על כל מהלך במשחק האחרון. הם ניסו משהו אחר וזה עבד, למרות שהאינטליגנציה של פנר ידעה אחרי זמן מה להסתדר איתה, זה הפיח רוח של תקווה ומכבי הייתה ביתרון 9:17 בבית החם שלה. גם שיתוף ושדרוג סופו בצבע נוצל היטב והראה שגם למכבי יש סבלנות ותוכנית משחק בהתקפה.
הסוויפ היה יכול להיראות אחרת לגמרי. איזה הבדלים קטנים חורצים גורלות של אנשים (מקרירות של שחקנים ומאמנים ועד לאוהדים ולעיתונאים -כמוני…).
סופו והחברים. הכל בשביל האליפות (צילום: עדי אבישי)
ועכשיו, מכבי חייבת לשמור על עצמה ולהגיע מוכנה לפלייאוף הישראלי. איך היא תתכונן לליגה?
זה לא קל לעשות סוויץ' ולשכוח מהפיינל פור בספרד ולהתרכז כל כולך בלהביא אליפות, אך אם מכבי תזכה זאת תחשב לעונה מצוינת והעתיד ימשיך להיות ורוד.
נ.ב:
מעניין לראות את הפיינל פור השנה בלי מכבי שם.
בלאט ניצח את משחקו הראשון בפלייאוף, אובראדוביץ החמיא לשחקניו שמגיע להם את הקרדיט.
זוהי מהות המאמנים: השחקנים מקבלים קרדיט כשמנצחים (שזה מאוד נכון) והמאמן הוא אחראי על ההפסד (ממש לא). אבל כנראה שזה העולם.
Bless
מה דעתך על הכתבה?