מאורעות השבועות האחרונים הבהירו לכולנו שהציפיות שהקבוצה היקרה בתולדות מכבי תל אביב תנפק את אחת מהעונות הגדולות בהיסטוריה של המועדון, היו קצת מוגזמות. מצד שני, לרובנו ברור שהחבורה הצהובה יכולה להציג כדורסל טוב בהרבה מזה שהציגה עד כה, ובוודאי מזה שהציג מודל 2015/16 שלה.
לשם כך, על המאמן ארז אדלשטיין וצוותו לנסות ולפתור כמה בעיות בוערות, מלבד בעיית הפציעות שעליה כמעט שאי אפשר לשלוט. לכמה מאותן בעיות ימצאו מאמני הצהובים פתרונות רק עמוק אל תוך העונה (אם בכלל), אך לחלקן חייבות להימצא תשובות – חלקיות לפחות – באופן מיידי.
בעיית הרכזים
השאלה אם הצמד מקל את אוחיון טוב מספיק כדי להוביל את מכבי ת"א מלווה את הקבוצה עוד משלהי העונה שעברה, ועד כה נראה שהתשובה היא שלילית. בעוד שמבחינה הגנתית השניים מצליחים להסתדר כמעט מול כל גארד יריב, הרי שבצד ההתקפי המצב הרבה פחות סימפטי. 1 מ־11 מעבר לקשת, זהו מאזנם המשותף של צמד רכזי נבחרת ישראל בשני משחקיה הרשמיים האחרונים של הצהובים, כשהקליעה שלהם, שמעולם לא הייתה הצד החזק במשחקם, נראית מהוססת ולא יציבה.
גם קבלת ההחלטות בהתקפה, השליטה במשחק, ובכלל החיות ושמחת החיים של השניים נראות בנסיגה בשנה האחרונה. הפתרון הראשון לבעיה יכול להיות הצבתו של אנדרו גאודלוק בעמדת הרכז. נכון שמדובר בסקורר שיחפש תמיד את הזריקה לפני המסירה, אבל לפיק־אנד־רול שלו לעולם לא יוכלו הגנות היריבות להגיב בהליכה, והיציאה אליו יכולה ליצור ריווח שונה לחלוטין בהתקפת מכבי. פתרון נוסף ולא פחות חשוב הוא הקניית שקט ובטחון לצמד הישראלים, שכבר ידעו עליות ומורדות בקריירות שלהם. אחרי הכל, אדלשטיין זקוק להם מאוד, גם במהלך העונה וגם בקיץ שלאחריה.
מצוינים הגנתית, נעלמים בהתקפה. אוחיון ומקל (ערן לוף)
עמדה מספר ארבע
קצת קשה להבין איך בקבוצה יקרה ועמוקה כל כך משחק פאוור־פורוורד אחד בלבד. בעמדה שהפכה לאחת החשובות ביותר בכדורסל המודרני, למכבי ת"א יש רק את ויקטור ראד, שהובא כמחליף לקווינסי מילר הפצוע. ברגע שראד לא על הפרקט, נאלצת מכבי לעבור להרכב עם פניני או סמית' בעמדה ארבע – ושניהם נמוכים וחלשים פיזית כדי להתמודד למשל מול ג'מאל מקלין, שאותו יפגשו הצהובים הערב – או מאידך, להרכב איטי ומסורבל שכולל את שני הסנטרים, שעל מעלליהם נדבר בסעיף הבא.
ראד מתגלה כשחקן בינוני למדי. הוא אמנם אתלט מצוין ומטביע נפלא, אך הבנת המשחק שלו מוגבלת ויכולתו ההגנתית רחוקה מלהיות משביעת רצון. אז כיצד תתמודד מכבי מול מילאנו, שיכולה להציב בעמדה ארבע את מקלין, את פסקולו או אפילו את מיודענו מצ'באן? או בשבוע הבא מול ריאל עם נוצ'יוני, רייס וחבריהם? פשוט זה בטח לא יהיה. אפשר לנסות ולחזור לימי הסמול־בול – גימיק שמעט מיצה את עצמו בימי בלאט העליזים, להתחזק בפאוור־פורוורד נוסף במהלך העונה, או לקוות להחלמתו המהירה מן המצופה של מילר.
ויקטור ראד, בודד במערכה? (ערן לוף)
האנשים הגדולים
מאיק צירבס אכן מזכיר עד עכשיו את סופוקליס שחוציאניטיס, אך לצערה של קבוצתו, בעיקר בפן ההגנתי. הסנטר הגרמני נראה מול נהריה כחור גדול בהגנה, כשכל מהלך פיק-אנד-רול מולו נגמר בליי אפ קליל של היריבה. גם האחד על אחד שלו לוקה ביסודות, כמו גם רמת האגרסיביות.
בתחילתה של תקופת ההכנה נראה צירבס ככוח אימתני בהתקפה, אך מאז תרומתו הולכת ופוחתת, ואפילו מצב רוחו נראה ירוד בצורה מדאיגה. מחליפו, קולטון אייברסון, מסתמן כבחור נהדר, לוחם חסר אגו, אך גם כשחקן התקפה מוגבל ביותר, שיתקשה לספק נקודות מטווחים רחוקים יותר מהטבעה. הצהובים, שמסתבכים קשות בשנים האחרונות בבחירת הגבוהים שלהם, עלולים לנסות גם העונה לצרף סנטר נוסף לרוסטר, ולהתפלל שהפעם בחירת אותה תוספת כוח תהיה מוצלחת הרבה יותר. בינתיים עליהם לפטם את צירבס בכמה שיותר כדורים למקומות הנכונים בתקפה ולהפנים שתפקידו של אייברסון אינו להיות פינישר התקפי, אלא פועל שחור בעל נוכחות בולטת בצד ההגנתי.
אדלשטיין ואייברסון, עניין של ניתוב נכון (ערן לוף)
הגנה קבוצתית
"אני מבטיח שניראה טוב יותר", הכריז אדלשטיין בתחילת השבוע, ובראיה היסטורית אפשר בהחלט לסמוך על מילתו של המאמן, שידע פעמים רבות להקנות לקבוצותיו דרך ושיטות קבוצתיות יעילות. השאלה היא אם חומר השחקנים שיש לו בידיים איכותי מספיק כדי ליצור תלכיד איכותי. נראה כי בפן ההתקפי התשובה חיובית, ואילו בפן ההגנתי הספק גדול.
קשה מאוד להפוך שחקנים בעלי רגליים בעיתיות, יסודות לקויים ומוטיבציה לא משביעת רצון ליחידת קילרים לוחמת. כדי לכפר על לא מעט הרגלים הגנתיים רעים של שחקניו, יהיה חייב צוות האימון של מכבי לנהוג ביצירתיות יתר. בארסנל ההגנתי של הקבוצה יצטרכו להיות כלולים הגנות איזוריות והגנות מאץ'־אפ, שאמנם גם בהן אי אפשר לבלף וחייבים לכופף ברכיים, אך ניתן להחביא בקלות כמה בורות הגנתיים ולחפות בצורה קבוצתית על חולשותיהם. בעיקר בתחילת העונה, שבה הקבוצות עדיין אינן מאומנות מספיק בהתקפה נגד הגנות איזוריות, עשוי השימוש בהן להיות יעיל.
בגלל חולשת קו הגבוהים של מכבי, חייב גם קצב המשחק להיות מהיר יותר. לקבוצה יהיה הרבה יותר מה למכור במשחק מהיר מאשר במשחק איטי, שבו תשחק הנחיתות הפיזית שלה תפקיד משמעותי.
היסטורית, בהגנה קבוצתית הוא מצליח (דני מרון)
בעיית הלחץ
בעיה ותיקה וידועה מאוד במועדון הלחוץ ביותר במזרח התיכון היא הלחץ. אולם התבטאויות כמו "איבדנו את הבטחון אחרי ההפסדים לירושלים ודרושאפקה" (מקל), או "מקווה שעכשיו משהו ישתחרר אצלנו" (פניני אחרי ניצחון על נהריה), שנאמרו עוד לפני הישמע הגונג לפתיחת היורוליג, הן יוצאות דופן אפילו במכבי ת"א. אחד ממבחניו החשובים ביותר של אדלשטיין הוא יכולתו להתמודד עם הלחץ העצום, בעיקר בתקופות הפחות טובות, וכאלה יהיו העונה לא מעט.
מכבי ת"א היא ממש לא היחידה שהגיעה ליורוליג במתכונתו החדשה עם סגל משודרג (דוגמה ראשונה במשחק הערב), ולא מעט מ־30 משחקי העונה הרגילה במפעל לא יסתיימו בצורה חיובית עבור הצהובים. שפת גוף חיובית, חשיבה מעבר למשחק הקרוב ואורך רוח בכמויות מסחריות יהיו בבחינת הכרח עבור המאמן, ההנהלה והשחקנים כדי לצלוח את אותם ימים בעייתיים, בציפיה לימים טובים יותר.
לחץ? הרבה תלוי בהם (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?