למרות פתיחת המשחק המרשימה של מכבי תל אביב, בריחתה של ריאל מדריד אמש (שישי) כל הדרך לניצחון במחצית השנייה לא הייתה שאלה של האם אלא שאלה של מתי. את יתרונה בחלק הראשון של ההתמודדות יצרו הצהובים בזכות הרוטציה המוזרה והידועה של פאבלו לאסו ,אחוזים מטורפים מעבר לקשת ויכולת מצוינת של פייר ג'קסון וארט פראחוסקי. אבל משחקי יורוליג לא מנצחים עם שני שחקנים בלבד, ובמחצית השנייה באה לידי ביטוי אחת מהבעיות שמונעות ממכבי לעלות מדרגה נוספת העונה – חוסר התרומה העקבית מצדם של השחקנים המשלימים בסגל.
חרף הרושם הראשוני, לפיו הקבוצה של ספאחיה מתאפיינת בסגל שוויוני ורחב, נטול מעמדות וכוכבים, מסתבר בתקופה האחרונה כי למאמן הקרואטי יש בחפיסה שלושה אסים ולצדם לא מעט קלפים הרבה פחות מרשימים. רק ג'קסון, נוריס קול ודשון תומאס מעמידים עד כה ממוצעי נקודות דו ספרתיים ביורוליג, כששאר השחקנים מציגים הבלחות, יכולת לא יציבה או פשוט רמה לא מספיק גבוהה למפעל. וכאשר מכבי מתייצבת למשחק חוץ קשה ללא שניים משלושת שחקניה הבולטים, שניים שהם מחולצי הפקקים העיקריים שלה, אין לה סיכוי לגבור על יריבתה ללא התעלות של ממש של לפחות אקס פקטור אחד או שניים. התעלות שכזו לא הגיעה גם אמש, כשבלטו בחולשתם מייקל רול (שהוכיח כבר העונה עד כמה הוא אלגנטי ואינטליגנטי, אך מתקשה לספק מספרים בעקביות) וג'ונה בולדן (שחוסר היציבות ימשיך כנראה ללוות אותו לכל אורך העונה) שקלעו יחד שבע נקודות.
גם תרומתם של שאר השחקנים הייתה זמנית ושולית, והיא התגמדה אל מול תרומתם של שחקני הקו השני שמנגד. ריאל, שהגיעה למשחק בסגל חסר מאד (ומשחקת למעשה מתחילת העונה ללא שחקנה הטוב ביותר, סרחיו יול), ואף סבלה מערב חלש של כוכבה לוקה דונצ'יץ', הובלה לניצחון על ידי שחקנים כמו קאמפצו וטברס, שחקנים שאינם מהמוכשרים והאטרקטיביים ביותר ביבשת, אך כאלה שידעו לקחת את ההזדמנות שנוצרה בעקבות פציעותיהם של הבכירים בשתי ידיים. ברור שהסגל שעומד לרשותו של לאסו עמוק ומרשים מזה של ספאחיה, אך בשלבים המאוחרים של עונת היורוליג, אלה שבהם העומס והפציעות רך ילכו ויתגברו, יהיה חייב גם מאמן מכבי לקבל יותר משחקניו המשלימים.
לא הספיק. ג'קסון (אתר רשמי)
ולא שיש להם על מה להתלונן – הרוטציה של ספאחיה מזכירה מאד את זו של עמיתו הספרדי, והוא מקפיד לשלב שחקנים רבים ובשלבים מוקדמים יחסית של המשחק. תוצרת מספיק טובה זה לא מניב כאמור בינתיים. מכבי לא תבכה יותר מדי על ההפסד שנלקח בחשבון בחישובים המוקדמים, אך בהרכבה החסר הנוכחי היא תהיה חייבת להתנהל בחוכמה. עליה לסמן כמה ממשחקיה הקרובים ככאלה שפשוט אסור לה לשמוט (לאחר ששמטה אחד כזה בשבוע שעבר), ולהגיע אליהם במקסימום מוכנות ועם מינימום פציעות. שניים כאלה צפויים לה בקרוב, בשבוע הבא מול באמברג ובעוד שבועיים מול הכוכב האדום (שניהם בהיכל) ומולם יקווה ספאחיה לקבל לפחות פצוע אחד בחזרה ולפחות שחקן משלים אחד שיתעלה.
יובל זוסמן שיחק אמש 20 דקות וסיפק בהן תשע נקודות, כאשר בשני המקרים מדובר בשיאי קריירה ביורוליג. סמלי היה שמשחק השיא (היחסי) שלו הגיע מול יריבה שנוהגת כבר שנים להעניק את הבמה לשחקנים צעירים ומוכשרים, ולעתים אף לשים בידיהם את המפתחות לקבוצה. קשה להאמין שזוסמן יזכה בעתיד הקרוב במכבי למעמד דומה לו זכו דונצ'יץ' וחבריו, או אפילו לקרדיט המתמשך לו זוכה בן גילו סנטי יוסטה.
מצד אחד צודק ספאחיה בטענתו כי לא הגיוני ששחקן שבעונה הקודמת שיחק במכבי רעננה בליגה הלאומית יככב עונה לאחר מכן ביורוליג. אך מצד שני נשאלת תמיד שאלת הביצה והתרנגולת- האם זוסמן, כמו רבים וטובים לפניו, לא זוכים במכבי לקרדיט כמו צעירי ריאל משום שהם לא טובים כמוהם, או שהם לא מתפתחים להיות שחקנים גדולים כמו אלו במדריד בשל המחסור בדקות?
הבעיה היא השאר. פראחוסקי (אתר רשמי)
ברור שלוקה דונצ'יץ' שייך לרמה אחרת לגמרי, אבל גם צעירים מוכשרים הרבה פחות מהפנומן הסלובני הפכו לשחקני רוטציה קבועים אצל לאסו מתוך מדיניות ברורה של המועדון. במכבי אין כידוע מדיניות שכזו, ואולי הגיע הזמן שתהיה. יובל זוסמן הוא כבר היום שחקן יורוליג לגיטימי (להבדיל ממקרה דרגן בנדר), וקלעי השלוש הטוב ביותר בקבוצה. יתכן מאד שהפיכתו לשחקן מרכזי בקבוצה ואחד מעונגיה בשנים הבאות חשובה לא פחות מהעפלה או אי העפלה לשלב ההצלבה בעונה שכזו.
מה דעתך על הכתבה?