אם גם באחד ממשחקיה הטובים ביותר בתקופה האחרונה, ומול יריבה שנקלעה ליום קליעה מזעזע, לא מצליחים הצהובים להשיג את הניצחון הכל כך קריטי עבורם – הרי שהשורה התחתונה ברורה. מכבי ת"א מודל 2017/18 פשוט איננה קבוצה מספיק טובה בכדי להעפיל לשלב רבע הגמר של היורוליג.
פתיחת העונה המוצלחת, הרוח החדשה שנשבה במועדון וכמה משחקים בכלל לא רעים אומנם הטעו את כולנו, אבל כמה בעיות מהותיות אליהן נחשפנו גם במשחק מול פנאתינייקוס ימנעו ממכבי לסיים בין שמונה הראשונות במפעל, אלא אם יתרחש נס ספורטיבי בסדר גודל שיזכיר את נסי מילאנו, ז'לגיריס ובאדלונה.
שחקניו של נבן ספאחיה היו ראויים לקצת יותר תשואות משקיבלו בסיום המשחק אמש. מבחינה הגנתית הזכירה יכולתם של הצהובים את זו של תחילת העונה, כשהלחץ על הכדור, האגרסיבית וכמה מהלכים טקטיים (הרבה יותר חילופים התקפיים מהרגיל) חיפו על בעיות חוסר התיאום והרגליים הלא מספיק מהירות. גם העובדה שפייר ג'קסון, אחד מהחורים הגדולים ביותר בהגנה, זכה למעט דקות משחק, ושדיאנדרה קיין הפך לפתע לבורג המרכזי בקבוצה תרמו למאמץ ההגנתי שהחוליה החלשה היחידה בו הייתה סגירה לקויה מאוד לריבאונד ההגנה.
ג'קסןן. לא הגיע למשחק (דני מרון)
מבחינה התקפית, בהיעדרו של ג'קסון (מטעמי פציעה ו/או חוסר חשק) הפכה מכבי לקבוצה של נוריס קול, כזו שהמשחק העומד שלה תקוע אפילו יותר מהרגיל אך שמצליחה להשיג לא מעט נקודות במגרש הפתוח. משני צדי המגרש ניכרו הרצון וההתלהבות של מרבית השחקנים, שעשו כמעט הכל בכדי להשאיר את העונה האירופית שלהם בחיים שבוע נוסף.
אך כאמור בסופו של דבר כל זה לא הספיק, ולא בגלל יכולת יוצאת דופן שגילו קלאת'יס וחבורתו, אלא בשל אותן בעיות שליוו את הצהובים לאורך התקופה האחרונה. לקראת סיום הרבע השני יצרה מכבי פער יציב של 7-9 ונראתה כשולטת במשחק. הבעייה הייתה שעד לאותה נקודה השתמש ספאחיה בשמונה שחקנים בלבד (ועוד דקות ספורות של ג'קסון), בעוד שיריבו פסקואל שיתף כבר את כל 12 השחקנים שברשותו.
ההחלטה של המאמן הקרואטי לקצר את הרוטציה ולמחוק ממנה לחלוטין כבר למעלה מחודש, למרות העומס האדיר, את כל השחקנים הישראלים, נראתה הגיונית לפרקים, אך פגעה בקבוצה בסופו של דבר. ברבע השלישי ובעיקר הרביעי כבר נראו הצהובים התשושים כנעים על אדי הדלק האחרונים, מה שפגע בקבלת ההחלטות שלהם בסיום, בדומה למשחק מול חימקי בשבוע שעבר.
קיין. היחיד שניסה לקחת את ההובלה (דני מרון)
ניתן לטעון שבעייתי לזרוק למערכה המכרעת שחקנים כמו כהן, זוסמן, משעור או שגב, שמידת התאמתם לרמת היורוליג מוטלת בספק ושכרגע רחוקים מכושר משחק ראוי. השאלה היא מדוע צורפו לסגל אם אין ביטחון ביכולתם לתרום, ומדוע הוקפאו בצורה שהוציאה אותם מכלל שימוש? הרי ברור שלא ניתן לצלוח עונת יורוליג של 30 משחקים מפרכים עם סגל קצר כל כך, ועוד לא דיברנו על הנזק שגרמה ותגרום החלטת קיצור הרוטציה למכבי בזירה המקומית.
מעבר לכך בלט אמש שוב הוואקום המנהיגותי במכבי, כאשר היחיד שניסה לקחת את ההובלה היה דווקא דיאנדרה קיין, שאמנם הציג פעם נוספת יכולת יוצאת מן הכלל, אך לא הוא האיש שאמור להוביל קבוצת יורוליג המתיימרת להגיע לצמרת המפעל. ניתן גם היה לראות שוב עד כמה רחוקה הקבוצה של ספאחיה מלהיקרא קבוצה מאומנת ומתואמת.
מהלכי סיום המשחק העידו על כך יותר מכל. זה התחיל עם סל הניצחון של מייק ג'יימס המצוין, שלכולם היה ברור שינסה לחדור עד הטבעת ובכל זאת הצליח להגיע לזריקה נוחה יחסית. לאחר מכן הגיעו תרגילי הוצאת החוץ הלא ברורים והלא יעילים של מכבי, כולל החלפתו של טיוס בדיברתולומיאו (שלא ממש ידע מה חלקו בתרגיל) בין שתי הוצאות החוץ.
ספאחיה. מחק את הישראלים מהסגל וזה יפגע במכבי גם בליגה (דני מרון)
התוצאה הסופית הייתה הפסד כואב, משמעותי ביותר, אך לנוכח ההתפתחויות בתקופה האחרונה בכלל ובמשחק אמש בפרט – גם מאד לא מפתיע. מכבי ת"א היא אמנם כבר ממש לא אחת מנמושות היורוליג כפי שהייתה בשנתיים האחרונות, אך היא גם לא קבוצה הראויה להימנות על שמונה הגדולות של המפעל.
לא מבחינת הכישרון, לא מבחינת עומק הסגל, וגם לא מבחינת רמת האימון. מחר (במידה ובאסקוניה תנצח בברצלונה) או לכל המאוחר בשבוע הבא (אלא אם מכבי תפתיע בענק ותנצח בןויטוריה) תתקבל לכך החותמת הרשמית.
מה דעתך על הכתבה?