מכבי ת"א מודל 18/2017 לא נכשלה בגדול, לא ביזתה את שם המועדון ולא הפכה כקודמותיה לבדיחה של היורוליג. היא לא הצליחה לעמוד ביעד שהציבה לעצמה, העפלה לשלב רבע הגמר של היורוליג, משום שהיא פשוט לא מספיק איכותית בכדי להימנות על שמונה הגדולות של המפעל. מי שטרם השלים עד ליל אמש (חמישי) עם העובדה הבסיסית הזו, עשה את זה כנראה לאחר שחזה בהפסד מול באסקוניה, שהיווה למעשה את תקציר הפרקים
הקודמים.
הצהובים הציגו משחק סביר למדי בסטנדרטים שלהם, שכלל אפילו כמה דקות של הגנה טובה, הפגינו אופי ונלחמו עד לשריקת הסיום. אז למה זה שוב לא הספיק, ממש כמו במשחקי התקופה האחרונה מול פנאתינייקוס וחימקי? בעיקר בגלל כמה חוסרים חמורים מהם סובלת הקבוצה, כאלה שבסופו של דבר מנעו מעונת ההתאוששות להפוך לעונת קאמבק של ממש. למכבי ת"א חסר קודם כל עומק בסגל, תוצאה של היעדר שחקנים ישראלים ברמת יורוליג, הקרדיט המועט לו זוכים אותם ישראלים מעטים שבכל זאת מצורפים לסגל, וההחלטה שלקח נבן ספאחיה באמצע העונה לצמצם את הרוטציה לשמונה עד מקסימום תשעה שחקנים.
בדקות הסיום אמש, ממש כמו באותם הפסדים מכריעים קודמים, נראו שחקני מכבי סחוטים אל מול הרעננות היחסית של יריביהם, שעשרה מהם זכו לדקות משמעותיות. עייפותם של הצהובים הייתה אחד מהגורמים ליכולת הרעה שלהם ברגעי ההכרעה. גורם נוסף לאותן זריקות איומות בהתקפה ולטעויות ההגנתיות החמורות שהגיעו דווקא לאחר חזרה מרשימה של מכבי למשחק, היא בעיה מתמשכת בקבלת ההחלטות בקבוצה. קבוצה שחסרה מנהיג טבעי (לפחות מאז הדרדרות היחסים בין ספאחיה ופייר ג'קסון) ושאין לה שחקנים בעלי דם קר המתעלים ברגעי ההכרעה, מתקשה מאד לסיים משחקים צמודים בצורה טובה.
ברור שגם משחק חצי המגרש הבינוני ומטה של מכבי פגע בה קשות אמש ולאורך העונה כולה, כאשר התחושה הבסיסית היא כי הכל מקרי- גם בחירת הזריקות בהתקפה וגם שיבוש מהלכי היריבה בהגנה. חסרה מאד גם התחושה כי לאורך העונה נמצאת הקבוצה בתהליך מתמיד של שיפור, מה שמוביל כמובן לאחריותו של המאמן ספאחיה לתוצאה הסופית של העונה האירופאית, ולמסקנה כי בנוסף לכל הנאמר קודם לכן,למכבי חסר גם מאמן מוצלח יותר מהקרואטי הנרגן. אני עדיין סבור כי ספאחיה היה בקיץ האיש הנכון במקום הנכון לאחר סירובו של דיוויד בלאט, וכי ההחלטה להטיל עליו את מלאכת שיקום ההריסות הייתה טובה. אבל מעבר לעצבנות הרבה שתקפה את ספאחיה בעקבות רצף הפסדי החורף (ובעיקר בשבוע פיינל פור הגביע) שפגע קשות באווירה הטובה יחסית ששררה במועדון, נראה כי מדובר במאמן טוב, אך לא במאמן מצוין.
טוב, אך לא מצוין. ספאחיה (אודי ציטיאט)
הכדורסל חסר ההשראה ששיחקה מכבי לאורך העונה כולה, כולל בתקופות הטובות שלה, חוסר היכולת שלה לפתור בעיות בסיסיות במהלך העונה ובמהלך משחקים (הגנת הפיק אנד רול למשל) וההכנה הלקויה לכמה משחקי מפתח מעידים על כך. ולמכבי ת"א בעידן הנוכחי, בו היא מתקשה להתחרות עם תקציבי הענק של כמה מיריבותיה ובו בכירי השחקנים הישראלים רחוקים מלהימנות על בכירי השחקנים ביבשת, דרוש מאמן מצוין, כזה שיעשה
את ההבדל ויהיה למעשה הכוכב האמיתי של קבוצתו, ע"ע המאמן הקודם שהצליח להוליך אותה להישגים באירופה.
כעת, כאשר שלב הסיכומים בפתח, חשוב מבחינת מכבי להתעסק בעיקר ולא בטפל. אין שום טעם לדוש שוב בשאלה הטיפשית האם מדובר בכישלון או אכזבה, כבר היה לנו מספיק ממנה בהקשר של נבחרת ישראל. קריטי הרבה יותר לחשוב בצורה מעמיקה על בניית הקבוצה לקראת העונה הבאה, ובשאלה את מי משחקני הסגל הנוכחי יש להשאיר בכדי להימנע מגיוס סגל חדש לחלוטין פעם נוספת. יש לחשוב גם כיצד ניתן לשלב בצורה טובה יותר את יובל זוסמן, שלמעשה בזבז עונה יקרה, ולהציל את הקריירה של אחד מכוכבי העתיד של הכדורסל הישראלי.
קברניטי מכבי תל אביב יצטרכו גם לדון בשאלה אילו שחקנים ישראלים חדשים יצורפו לסגל לקראת העונה הבאה, וכמובן להחליט על זהות המאמן החדש שיוביל אותם בעונה הקרובה. כמובן שאת כל החשיבה המעמיקה הזו יצטרכו לעשות במסדרונות היכל מנורה מבטחים תוך כדי המאבק על התואר היחיד שנשאר למכבי ת"א העונה. אובדן האליפות בפעם הרביעית ברציפות כבר יהפוך את העונה הזו לכישלון של ממש.
מהפכה נוספת בקיץ? שמעון מזרחי (אודי ציטיאט)
מה דעתך על הכתבה?