"קווין מקצוען ברמה הגבוהה, הוא יצליח בכל סיטואציה רק בזכות המנטליות שלו. הוא מתכונן לאימונים בצורה מדהימה, חי חיים של ספורטאי מבחינת תזונה ושינה. מגיע מוקדם כל בוקר, עובד שעות נוספות, הוא מכין את עצמו לאימונים ולמשחקים בצורה מושלמת – מהתזונה ועד שעות שינה. הוא האחרון שיחפש תירוצים, ופשוט יש לו את המנטליות להצליח בכל דבר שיעשה, ולא רק בכדורסל. מעולה שיש לנו שחקן כזה במערכת", אמר לפני מספר חודשים מאמן ז'לגיריס קובנה, שארונאס יסיקביצ'יוס על שחקנו, קווין פאנגוס. לחלץ כאלה מחמאות מאחד שמבין דבר או שניים ברכזים, זה ממש לא דבר של מה בכך.
"סטף קרי הקנדי", כך קראו לו בקולג'ים. את כל ארבע עונותיו במכללת גונזאגה הוא סיים עם ממוצעים של ספרות כפולות ו-40 אחוזי קליעה מחוץ לקשת. כבר בעונתו הראשונה הוביל את קבוצתו בדקות, נקודות, אסיסטים, חטיפות, שלשות ואחוזים מהעונשין. באותן ארבע שנים זכה בתארים רבים (אליהם נגיע בהמשך), אך למרות זאת לא הצליח להיבחר בדראפט 2015, ככל הנראה בשל גובהו (1.88) וגופו הצנום.
לאחר שלא הגיע ל-NBA, החליט להצטרף לגראן קנאריה, בשורותיה שיחק כאירופאי עם הדרכון הסלובני שיש לו, בזכות ההורים הסלובנים של אביו. בקבוצה מהאיים הקנאריים גילה יכולת מצוינת וסייע לקבוצתו להגיע עד לחצי גמר היורוקאפ עם ממוצעים של 11.9 נקודות (51.7 אחוזים ל-3) ו-4.8 אסיסטים. במהלך העונה היה שותף לתבוסה הגדולה שהנחילה קבוצתו להפועל ירושלים במחזור האחרון בטופ 16 של היורוקאפ. שמונה נקודות היו לו ב-61:108 המשפיל שלא יוצא לאוהדים האדומים מהראש.
"יש לו את המנטליות להצליח בכל דבר שיעשה". שאראס מחמיא לפאנגוס (האתר הרשמי של ז'לגיריס)
בקיץ הוא ניסה שוב את מזלו להשתלב בליגה הטובה בעולם כששיחק בליגת הקיץ במדי אטלנטה הוקס, אך בסופו של דבר קיבל את ההצעה של ז'לגיריס והשאר היסטוריה. "יש לקווין יד יותר קטלנית ממה שלי הייתה", סיפק שאראס מחמאה גדולה זמן קצר לאחר החתימה. "אני מקווה שאצליח להעביר לו קצת מהניסיון שלי בכל מה שקשור לניהול המשחק, יש לו דרך ארוכה לעבור בתחום הזה. אבל אין ספק שכשאצטרך שלשה זריזה – הוא יהיה האיש שלי".
בעונה שעברה הקנדי בן ה-25 היה מחליף של ליאו ווסטרמן, שעבר בקיץ האחרון לטובת חוזה מיליונים בצסק"א מוסקבה. העונה הוא כבר הפך לרכז המוביל של ז'לגיריס, ועשוי לעשות בחודשים הקרובים דרך דומה לזו שעשה חברו הטוב. ברצלונה כבר הוזכרה כמועמדת מובילה לקלוט אותו, ויש סיכוי גדול שזה יבוא בעסקת חבילה עם שאראס.
העונה כאמור פאנגוס הוא הכוכב של הקבוצה הליטאית. "קווין הוא מנהיג על המגרש", מחמיא תיוס אדני, הרכז האחרון שהוביל את ז'לגיריס לזכייה באליפות אירופה (1999). "יש לו אינטליגנציה גבוהה והוא יודע לשחק. הוא מבין מה הקבוצה צריכה כדי לנצח והוא תחרותי במיוחד". 12.7 נקודות (47.1 אחוזים ל-3) ו-6 אסיסטים (מקום שלישי ביורוליג) מראים שאדני יודע בדיוק על מה הוא מדבר.
פאנגוס עצמו, בצניעות אופיינית, נותן קרדיט למאמן שלו: "נהדר לשחק עבור מי שהיה אחד הרכזים הגדולים באירופה. אני בר מזל ללמוד מאדם עם איי. קיו גבוה כל כך. הוא דוחף מאוד את כל השחקנים. לפעמים הוא מתבדח איתנו, אבל כשאנחנו לא מבצעים את הדברים כמו שצריך, הוא ממש לא מתבדח. הוא אחד האנשים הכי תחרותיים שפגשתי. לנצח זה הדבר הכי חשוב עבורו ואני חושב שכך צריך להיות". שאראס דווקא לא לוקח את הקרדיט שניתן לו: "עם העבודה הקשה שלו הוא היה מצליח להפוך לשחקן שלם יותר גם בלעדיי. הוא מסוג השחקנים שאתה לא 'עושה' אותם, אלא הם עושים את עצמם".
"נהדר לשחק עבור מי שהיה אחד הרכזים הגדולים באירופה" (Gettyimages)
כפי שהעיד שאראס, מדובר בחיית עבודה. בשנתו השנייה במכללת גונזאגה סיפר השחקן המוכשר כי למד מבן ארצו סטיב נאש לזרוק מדי יום 500 פעמים לסל. מאוחר יותר, כשהכירו, נתן לו נאש כמה טיפים ששיפרו את משחקו. בהמשך, אמר גם כי בזכות ג'ון סטוקטון בחר דווקא בגונזאגה ולא במכללה אחרת. מאחד שלומד מנאש, סטוקטון ושאראס, ברור שיצא רכז גדול. אי אפשר אחרת.
לפני שהוא עובר לקבוצה גדולה יותר, ואולי ינסה שוב לקבל הזדמנות ב-NBA, רוצה פאנגוס להביא תואר אירופי ראשון לז'לגיריס אחרי בצורת של 19 שנים. בצורת שגם ארווידאס סאבוניס הגדול לא הצליח לשבור (דריק שארפ, מישהו?). "בשביל זה שיחקנו כל השנה", כתב בבלוג באתר היורוליג. "להגיע לפיינל פור ולהילחם כדי להפוך לאלופת היורוליג. ההכנה שלנו לאורך כל העונה הובילה אותנו לנקודה זו. אנחנו מוכנים לתת את כל מה שיש לנו ולשים את עצמנו במצב הטוב ביותר לניצחון".
ארון התארים של הרכז המוכשר מלא בפרסים אישיים – החמישייה השנייה ביורוליג, החמישייה השנייה ביורוקאפ, שחקן העונה של ליגת הקוסט ווסט (2015), הרוקי המצטיין של ליגת הקוסט ווסט (2012), ארבע פעמים ברציפות חבר באחת משלוש החמישיות של השנה בקוסט ווסט (2012-2015) וחבר בחמישייה השלישית של NCAA (2015). מדף הפרסים הקבוצתיים, לעומת זאת, ריק כמעט לחלוטין (עם כל הכבוד לאליפות וגביע בליטא). בסוף השבוע תהיה לו הזדמנות נהדרת לעשות היסטוריה קבוצתית ואישית.
מה דעתך על הכתבה?