מאת: שחר דלאל צילומים: Gettyimages
בראיון שערך לפני כמה שנים סיפר דייויד בלאט שיש לו שלוש מטרות שהוא רוצה להשיג בחייו: לזכות באליפות אירופה, להביא שלום עולמי ולמצוא את הפתרון האולטימטיבי לעצירת "היי פיק נ' רול". בתשובה הקצרה הזאת, הוא נתן הצצה לאופן החשיבה שלו כמאמן. בלאט בשונה מפיני גרשון, הבוס שלו בשלוש קדנציות, חושב קודם על ההגנה. הגנה הביאה אותו להישגיו הגדולים והיא הבסיס לפילוסופיית האימון שלו.
מאז שהגיע לקליבלנד התקשורת התעסקה בסגנון ההתקפה שינחיל המאמן הישראלי ששיחק בצעירותו בפרינסטון, בתרגילים המהפכניים שיביא איתו מאירופה ובכמות המסירות של שחקניו; בעוד הם מזניחים את הבעיה המרכזית של הקבוצה מפתיחת העונה.
לאחר שבעה משחקים הקאבס מדורגים בתחתית הליגה ברוב קטגוריות ההגנה החשובות, 25 בנקודות חובה (כ-105 למשחק), 29 באחוזי השדה של היריבה (49%), 24 באחוזים מהשלוש של היריבות (38.2%) ולפני אחרונה ביעילות הגנתית כשהם מאפשרים 110 נקודות לכל מאה פוזשנים, כתף לכתף עם הלייקרס ופילדלפיה, לא בדיוק הקבוצות שאתה רוצה להידמות להם. גם בניצחון המרשים ביום שני, זה שלאחריו כולם התמוגגו מהתצוגה ההתקפית (והמסירות!) של הקבוצה, הם ספגו 118. "אני יותר מודאג משמח" אמר בלאט אחרי הניצחון, "היינו היום מאד אפאתיים בהגנה, זה מטריד".
קשה להסתכל על הקבוצה של בלאט ולרחם עליו. ג'יימס (27.1 נק'), אירווינג (22.7) ולאב (17.7) מדורגים ברשימת 40 הקלעים הטובים ביותר בליגה, כשגם אנדרסון ווראז'או וטריסטן תומפסון קולעים בדאבל פיגרס. מהסתכלות יבשה על הנתונים ניתן לחשוב שברגע שההתקפה של קליבלנד תיכנס לעניינים הם פשוט יוכלו לנצח משחקים בתחרות קליעות, אבל כשבוחנים את הוידאו רואים שההגנה היא המפתח למשחק של הקבוצה.
ההתקפה של קליבלנד מבוססת על משחק הריצה, כזה שמושפע מאד מהיכולת של הקבוצה, ובעיקר של השלישייה הגדולה, לגרום לקבוצה השנייה לאבד כדורים. אך כרגע הם מדורגים אחרונים בליגה בקטגוריה הזאת. ממוצע הקריירה של ג'יימס, אירווינג ולאב (וגם מריון שעולה מהספסל) מוכיח שיש עוד הרבה מקום לשיפור בקטגוריה הזאת, כאשר כולם, מבלי יוצא מהכלל, נמצאים מתחת לנתונים הרגילים שלהם.
הבעיה גדולה יותר אצל שחקן הרכש האחרון של הקבוצה, קווין לאב. בשנים שלו במינסוטה הוא מיצב את עצמו כשחקן המושלם לביצוע האאוטלט פאס, מסירה לאורך המגרש לאחר לקיחת ריבאונד ההגנה. אך השנה, כשיש לו שחקנים מהירים שהוא רק היה יכול לחלום עליהם במדינת האגמים, הוא מוסר בממוצע כשלושה אסיסטים פחות מבעונה שעברה, זאת למרות שהוא נמצא יותר זמן על המגרש.
"סגנון משחק מהיר חייב להתחיל מההגנה" אמר אירווינג. "הרוטציה שלנו בהגנה נפגעת בגלל חוסר תקשורת. אנחנו מודעים לזה ואנחנו מנסים לשפר את זה בכל אימון. רק שיפור בצד ההגנתי יוביל לשיפור בהתקפה".
למאמן הישראלי היו שלושה ימי אימון מלאים ונדירים עד לניצחון הדחוק הלילה מול בוסטון, המשחק הראשון מרצף של שישה, נשאר רק לקוות שהשחקנים שלו ניצלו אותם כהלכה.
*
הישראלי השני שלנו בליגה הטובה בעולם חווה פתיחת עונה מוצלחת יותר. עומרי כספי, שהחליט לחזור לקבוצה שבחרה אותו בדראפט, מציג עד עכשיו את עונתו הטובה ביותר בליגה.
בחמש העונות הראשונות שלו, ממש כמו מתבגר טיפוסי, ניסה כספי להבין מה הייעוד שלו בליגה. השנה, בסקרמנטו, ניכר שהוא הבין שכל עוד הוא בוחר להישאר בארה"ב, הוא יהיה שחקן משלים שצריך לקבל את המגבלות שלו ולתת למשחק לבוא אליו. הוא נותן למאמן שלו, מייקל מלון, בדיוק מה שהוא מחפש משחקן ספסל – שחקן שעולה חם, מספק את הסחורה מהרגע הראשון ולא חושב על הסטטיסטיקה האישית.
את היתרון הגדול שנותן כספי לא ניתן למדוד בסטטיסטיקה. הוא מרווח את המשחק של הקינגס, מושך אליו את ההגנה ומאפשר לדמרקוס קאזינס, כוכבה של הקבוצה, חופש פעולה בצבע. בניגוד לעונה שעברה, הוא גם לוקח פחות זריקות מעבר לקשת, כשרוב הסלים שלו מגיעים מחדירות לסל ומניצול חורים בהגנה ולכן אנחנו רואים גם עלייה ניכרת באחוזי הקליעה שלו (55%).
אבל את העובדה שזאת העונה הטובה בקריירה שלו ניתן למדוד בקטגוריה הסטטיסטית אחרת – כמות החיוכים. מאז עונת הרוקי שלו לא נראה כספי מאושר כל כך, כשבשבוע האחרון הפך לכוכב רשת, לאחר שסרטונים שלו חוגג סלים של חבריו לקבוצה או כשהוא מסדר את מגן הזיעה של קאזינס הפכו לויראליים ושוב הוכח בפעם המי-יודע-כמה, שהצלחה בספורט תלויה בסיטואציה הנכונה.
*
קבוצתו של כספי, הסקרמנטו קינגס, היא המרעננת הרשמית של פתיחת עונה ב-NBA. בקיץ היא נראתה כמו קבוצה שהולכת לעוד עונה בינונית, כשהשינוי הגדול שהיא עשתה בקיץ היה להיפתר מהרכז אייזיה תומאס שסיפק 20 נק' ו-6.5 אס' והביא במקומו את הרכז הבינוני דארן קוליסון שנכשל בפעם הקודמת שנדרש להוביל קבוצה (אינדיאנה). הקינגס בחרו ללכת אחורה במקום להתקדם – וזה די מצליח להם.
השנה, המאמן מייקל מלון החליט לשנות את שיטת המשחק, ולחזור לבסיס. במקום לנסות להתחרות בחדשנות של יתר קבוצות הליגה, הוא בחר לחזור לכדורסל ששיחקו בליגה בשנות השמונים והתשעים. משחק הקבוצה מבוסס כאמור על האיש הגדול, דמרקוס קאזינס, שמזכיר יותר את הסנטרים הגדולים ששיחקו לאורך השנים ולא את הפוורוורדים המוארכים שמאיישים היום את התפקיד ברחבי הליגה.
התקפת הקינגס מתרחקת גם מהטרנד הנוכחי ב-NBA וזורקת לשלוש פחות מכל קבוצה בליגה. הכדור יעבור תמיד דרך קאזינס שיכול לנצל את יכולות הפוסט-אפ המשובחות שלו ליד הסל או למצוא את השחקן הפנוי לאחר שקיבל שמירה כפולה. כשההתקפה נתקעת הכדור יגיע לרודי גיי, השחקן שנזרק מהגריזליס , פשוט בגלל שהוא סקורר מהזן הישן ולא התאים לכדורסל המודרני המבוסס על סטטיסטיקות מתקדמות. קוליסון המושמץ רק צריך לא להפריע.
ההתקפה של סקרמנטו מצליחה גם בגלל שהם הולכים לקו בכמות היסטורית, והם זורקים 46.7% מהזריקות שלהם מהעונשין. 293 זריקות הם סחטו מתחילת העונה כשקאזינס, גיי וקוליסון מובילים את הקטגוריה. אז אולי כדאי לשים את הכסף שלנו על הקינגס, כי בפעם הקודמת שקבוצה משכה כל כך הרבה עבירות (יוטה ב-98') היא גם הגיע לגמר ה-NBA.
מה דעתך על הכתבה?