זהו. כל המילים שנכתבו נזרקו לפח ההיסטוריה (כנראה בשביל לצאת משם מאוחר יותר), כל הפציעות עתידות להישכח והמשחקים ששוחקו הם כבר זיכרון רחוק. דייויד בלאט וקבוצתו "הקליבלנד" יפגשו את גולדן סטייט בגמר ה-NBA.
אין ספק שעדיין, בכל בוקר בו המאמן הישראלי מתעורר, הוא צובט את עצמו כדי לברר אם הוא לא חולם. כן, זה היה היעד שהציב לעצמו אי שם בתחילת הקריירה ואין ספק שאת התפקיד הוא קיבל בזכות ולא בחסד, אבל גם הוא לא דמיין – בחלומותיו הפרועים ביותר – שהוא ימצא את עצמו בגמר הליגה הטובה בעולם.
- גולדן סטייט תפגוש את קליבלנד בגמר ה-NBA
- קליבלנד בגמר ה-NBA אחרי 0:4 על אטלנטה
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ערוץ ספורט1
בניגוד למה שנוטים לחשוב בארץ הקודש, הוא עדיין מזכיר יותר את דאג קולינס – הגרסא שלו שאימנה בשיקאגו לפני פיל ג'קסון – מאשר הזן מאסטר שידע להתמודד עם כוכבי העל של תקופתו. לא, הוא עדיין לא בליגה של הגדולים ביותר, למרות זמירות כאלה ואחרות מכיוונים שונים, אבל את שלו הוא הרוויח ביושר.
קשה לחשוב על זה ככה, אבל הוא עשה בדיוק את המצופה ממנו. לא יותר ולא פחות. ככה זה כשאתה מחזיק בקבוצה את השחקן הגדול בעולם, זה שהעפיל לחמישה גמרים רצופים. זאת לא העבודה ששכרו אותו לעשות, אבל בעולם תזזיתי כמו שלנו, צריך לדעת להשתנות תוך כדי תנועה.
רבים נוטים להזכיר את העובדה שהוא המאמן הראשון מאז פול ווסטפול שהעפיל לגמר בשנתו הראשונה כמאמן ראשי, אבל צריך ללכת קצת יותר רחוק, עד פט ריילי ב-82', כדי למצוא מאמן שגם זכה באליפות. ריילי נחשב כגאון גם בימנו, את ווסטפול חובבי הכדורסל זוכרים בעיקר כמאמן הנוראי של סקרמנטו.
הסדרה הזאת, לטוב ולרע, תהיה כרטיס הביקור של בלאט. בארה"ב הוא עדיין נתפס "המאמן שלברון ג'יימס לא בחר" וצפוי לו קיץ קשה במידה וקליבלנד (שוב) לא תיקח אליפות. במדינה שמודדת הכל על פי השורה התחתונה. ארבעה משחקים יכולים להפוך (גם) אותו לאגדה.
בלאט. משחקים שיכולים להפוך אותו לאגדה (AFP)
***
בצד השני, ישב על ספסל היריבה המאמן שכנראה מעריך את בלאט יותר מכולם, זה שבקיץ הציע לו את משרת העוזר הראשי. בניגוד למאמן הישראלי, את סטיב קר התקשורת בארה"ב אוהבת לאהוב. הוא מזמין ולא מאיים, אבל בעיקר "מבין את מקומו" ומשלים עם היותו מאמן "רוקי".
הוא גם "מבין איך הדברים עובדים ב-NBA" ומינה שניים מהעוזרים המוערכים בליגה. בדומה לקבוצת פוטבול אמריקאי ובשונה מהבנייה בקליבלנד, החלוקה אצל קר היא למאמן הגנה והתקפה. אלוין ג'נטרי, אולי העוזר הבכיר בליגה, אמון על התקפה. הוא זכור בעיקר ככזה שלקח את סטיב נאש מרחק ריבאונד אחד מגמר, כששייף את הגאונות המטורפת בשיטת ההתקפה של מייק דאנטוני בפיניקס.
קר הבין עוד בהתחלה שיש לו ביד מכרה זהב שצריך לנצל. ככה זה כשיש לך שניים מהשחקנים המלהיבים ביותר בליגה. הוא נתן לג'נטרי יד כמעט חופשית ושינה לגמרי את שיטת ההתקפה של הווריורס, שהתבססה בעיקרה על בידודים עבור סטף קרי וקליי תומפסון, והפך אותה מקטלנית לאחת הקטלניות ביותר שהליגה ראתה לאורך ההיסטוריה.
אבל הוא גם הבין שאת הפלייאוף מנצחים בהגנה ולכן הביא גם את רון אדמס. העוזר הנצחי כבר נמצא בגיל הפנסיה (67), אבל היה מאדריכלי ההגנה הגדולה של שיקאגו בתקופתו של טום ת'יבדו והפך את הבולס לקבוצה שאיש לא רוצה לפגוש.
קר. ניצל את מכרה הזהב שהיה בידיו (AFP)
בניגוד להתאמות הרבות שיצטרכו לעשות בקליבלנד, ההתמודדות שלו תהיה קלה יותר, מאחר שהוא כבר פגש בסגנון המשחק הזה מול יוסטון וג'יימס הארדן. נכון, בניגוד לרוקטס, הקאבס ינסו לכפות משחק איטי יותר (היי, מצאנו משהו ראשון שבלאט לוקח מהתקפת פרינסטון), אבל ההתקפה הנוכחית שלה מבוססת על בידודים של לברון ג'יימס בדומה לאלה של האיש עם הזקן.
הבסיס בהגנת גולדן סטייט הוא הסנטר (בוגוט או אזילי) בצבע, אבל הצלחתה נמדדת ביכולת שלה לבצע חילופים מידיים על כל שחקן. כן, גם על המלך. צריך רק לחזור למהלך בו סגר את קרי את דוויט הווארד לריבאונד, כדי להבין כמה השיטה יעילה.
התחושה אצל הפרשני וסוכנויות ההימורים שהווריורס מגיעים מצוידים הרבה יותר לקראת הסדרה הזאת. גם החולצה שהפיקו לרגל הזכייה בכתר המערב (Strength in Numbers) מראה שהקבוצה באותה אמרה. השאלה אם הצבא הקטן והחכם שבלאט יבנה בשבוע הקרוב, יהיה יריב ראוי לדוויזיות שעומדות מולו.
Steve Kerr Logic vs. David Blatt Logic pic.twitter.com/Y9fGT4dyx6
— Cavaliers Nation (@WeAreCavsNation) מאי 29, 2015
***
אחד הנשקים בהם סטיב קר צריך להסס להשתמש חייב להיות קליי תומפסון. הגארד הנפלא ספג בעיטה לראשו במהלך המשחק האחרון מול יוסטון וירד מהמגרש לקבל טיפול. הוא חזר לאחר מכן רק כדי לגלות שאוזנו מדממת.
האירוע הזכיר את זה שעבר סטף קרי במשחק הרביעי אך, על פניו מדובר באירוע חמור יותר. גם כי תופעת הדימום מהאוזן לא שכיחה בענפים כמו איגרוף או MMA, אך גם כי בראיון הסיכום הבהיר שהוא "עדיין מטושטש" ואביו דיווח מאוחר יותר כי הוא סבל מהקאות.
"After the game, I had to drive Klay home & he threw up a couple of times." -Mychal Thompson (Klay Thompson's father) pic.twitter.com/0acS0nMjvl
— Mike & Mike (@MikeAndMike) מאי 28, 2015
בשנים האחרונות אנחנו נחשפים ליותר ויותר מחקרים המתריעים בפנינו מהנזקים שעלולים לגרום זעזועי המוח. בליגת הפוטבול אפילו ישנו פרוטוקול חזרה למגרשים, שבדרך כלל מונע חזרה בשבוע שלאחר מכן, אך בעיקר חייב מעקב בלתי פוסק אחרי השחקן. לא כך ב-NBA.
יחלפו שבעה ימים מיום הפציעה עד למשחק הראשון בסדרת הגמר, זמן שלפי רוב, מספיק להתאוששות. עם זאת, ראוי שאנשי המקצוע בקבוצה לא יפקירו את ההחלטה בידי שחקן שאמור להופיע בגמר הראשון בחייו, אלא יקבלו החלטה קשה שתאפשר לקבוצה ליהנות ממנו גם בעתיד.
מה דעתך על הכתבה?