עצרו רגע את ההשוואות ללברון ג'יימס, מדובר במקרה אחר לגמרי. בניגוד למלך שעזב את אוהיו ב-2009, למעבר של קווין דוראנט לגולדן סטייט היו סימנים מוקדמים. ידענו שזה משהו שהולך לקרות, גם אם לא ממש רצינו להאמין בזה.
בניגוד ללברון, דוראנט אף פעם לא חיפש להיות האלפא דוג. לא באוניברסיטת טקסס, שם הפך לשחקן השנה בארה"ב כשאת כל הכותרות קיבל (הו, האירוניה) שחקן מאוהיו בשם גרג אודן; לא כאשר הגיע כסופרסטאר לליגה, בה כבר נמצא הכוכב התקשורתי הגדול שידע המשחק; הוא גם העדיף לקחת כיסא משני כשראסל ווסטברוק התחיל להשתלט לו על הקבוצה (וגם זכה לחוזה גדול יותר).
אתם גם לא תראו אנשים יוצאים לרחובות אוקלהומה סיטי ושורפים חולצות עם המספר 35. רובם בכלל עסוקים בחגיגות יום העצמאות, אבל גם כי הם יודעים שהמועדון שלהם לא באמת ידע להכיל את כוכב הספורט הכי גדול שדרך במדינה חולת הפוטבול. הת'אנדר אף פעם לא נתנו לו סיכוי אמיתי לזכות בתואר, וכשכבר ניסו – עם הגעתו של בילי דונובן והטרייד על ויקטור אולדיפו – כנראה שזה כבר היה מאוחר מדי.
אוקלהומה סיטי איבדה גם אותו (gettyimages)
"אני חייב לצאת מאיזור הנוחות שלי", אמר דוראנט בהודעת הפרידה שלו, אמירה קצת מצחיקה עבור שחקן שלא יודע להתמודד טוב עם שינויים. הדיווחים בשבועות שהובילו להחלטה סיפרו כי הלחץ בסביבתו לעזוב כבר הפך לבלתי נסבל, כשהחץ היה מכוון לקבוצה אחת בלבד שנמצאת באיזור המפרץ.
מאז ימי מייקל ג'ורדן יש חברה אחת ששולטת בליגה ביד רמה. "נייקי" הייתה רגילה לקבל את מבוקשה. גם כשחברות אחרות ניסו לקחת לה את הדגים הגדולים, אלה בדרך כלל נשטפו מהר אל החוף (כן דריק רוז ודווייט הווארד, מדובר עליכם). אבל בשנים האחרונות "אנדר ארמור" תופסת חלק נכבד יותר ויותר בשוק והם החליטו שזה הרגע לתקוף.
סטף קרי התחיל לנגוס ברווחים של החברה וזאת לא הדרך בה פיל נייט מתנהל. הפתרון? "נייקי" החליטה לשלוח את אחד הכוכבים הכי גדולים שלה למקום בו עדיין "אנדר ארמור" שולטים ולחזק את הקשר שלהם עם הקבוצה שהחזירה את הכדורסל השמח לליגה. במציאות בה גם חוזי העתק שנחתמים בקיץ הנוכחי הם משניים לחוזי הפרסום עליהם חותמים השחקנים, להחלטה כזאת בדרך כלל קשה לסרב. כן, גם אם אתה אחד משלושת השחקנים הטובים בליגה.
תמיד כינור שני. לפחות (gettyimages)
קשה גם לראות פגיעה קשה במוניטין של השחקן, שהיה ידוע לאורך שנים כטפלון של הליגה. הגיחוך על החבירה של שלושה כוכבים גדולים לקבוצת-על אחת התחלף בציפיה של האוהדים לראות מה מסוגלים שלושת הקלעים – אולי הטובים שידע המשחק – לעשות ביחד. אך יותר חשוב, איך יתר הקבוצות יצליחו להתמודד איתם.
למרות הפוטנציאל ההתקפי המדהים, גולדן סטייט מודל 2016/17 – במיוחד לאור העזיבה הצפויה של אנדרו בוגוט והאריסון בארנס – תהיה מוגבלת מאוד בהגנה ותצטרך להעמיד הרכבים יצירתיים הרבה יותר משהכרנו בעבר. בכל מקרה, גם אם תרצו שיפסידו או ינצחו, יהיה קשה להוריד מהם את העיניים. ואת הנוסחה הזאת כולם יודעים: רייטינג גבוה מוכר יותר נעליים.
ומה לגבי איש השעה? השחקן שלא רצה מעולם להיות מספר 1 קיבל את מבוקשו. קווין דוראנט היה ונשאר הסגן הטוב בהיסטוריה.
דוראנט, לא תופס פוקוס (gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?