ההפתעה – יוטה ג'אז
אחרי שנת היעדרות, חזרה יוטה ג'אז לראש דירוג קבוצות ההגנה בליגה, כשהיא סופגת 96.7 נקודות בלבד למשחק. הדרך השקטה אך היעילה של החבורה מסולט לייק סיטי לצמרת המערב מרשימה, ויהיה מרתק לראות איך זה ישפיע על הפלייאוף, שם כידוע האינטנסיביות עולה, והסדרה מול הקליפרס צפויה להיות צמודה מאוד. גורדון הייוורד ממשיך להיות אחד הסופר-סטארים הפחות מוערכים בארצות הברית, וזוהי העונה השביעית ברציפות בה הוא משפר את ממוצע הנקודות למשחק, מ-5.4 ב-2011 עד 22 העונה. רודי גובר הוא אחד השומרים האימתניים בליגה והחוסם המצטיין כשכמעט שלוש פעמים בערב ידיו הארוכות מסיטות כדורים ממסלולם. עם ג'ו ג'ונסון, ג'ורג' היל ועוד מגוון שחקנים שלא בוחלים בשום אמצעי (מי אמר ג'ו אינגלס?), עשויים הג'אז להיות הסוס השחור בפלייאוף.
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
הפריצה – ניקולה יוקיץ'
בעונתו השנייה בליגה, הסנטר הסרבי הוא כבר קונצנזוס. אומנם דנבר שלו לא הצליחה להשתחל לפלייאוף, אך עושה רושם שיש לה הרבה על מה לבנות. ממוצעי כמעט דאבל-דאבל קיבעו את יוקיץ' כשחקן מפתח בסגל של מייק מאלון, ואם ישכילו בקולורדו לסדר מעט את הסגל עם בניה נכונה סביב היהלום האירופי, אין שום סיבה שלא יהוו גורם משמעותי בשנים הבאות. מעבר לנתונים, הפך יוקיץ' לכוכב רשת מאז שביצע פוסט-אפ קליל על לברון ג'יימס. הנאגטס, בלי שום בושה, בודדו את הסרבי על המלך, ובכמה שניות של הטעיות גוף ונחישות הוא לקח אותו לטיול אל תוך הצבע, שהסתיים בקליעת וו מפוארת. החוצפן הצעיר עוד סיכם: "זה היה מיס מאץ' טוב בשבילי".
יוקיץ'. שום סיבה שלא יהיה גורם משמעותי גם בעתיד (AFP)
הקבוצה – בוסטון סלטיקס
המועדון ממסצ'וסטס יכול היה בקלות למלא סיכום עונה שלם במועמדים משלו. הסלטיקס נצמדו חזק מפתיחת העונה לקליבלנד, ומאיימים על אליפות המזרח לאור הכושר הירוד של הקאבס, למרות שבמפגש האחרון הובסו ללא תנאי. בראד סטיבנס עשה עבודה נפלאה על הקווים ואייזיאה תומאס כבש את ליבו של כל אוהד בוסטון. הכוכב נמוך הקומה הציג עונת שיא עם כמעט 30 נק' למשחק, ולא הפריע לקבוצתו להיות אחת המפרגנות ב-NBA. בוסטון מוסרת 25.1 אסיסטים למשחק, השלישית בליגה, וכשזה לא הלך היא תמיד ידעה לפנות ל-"מיסטר רבע רביעי" – שייחלץ אותה ממשברים. הבעיה של בראד סטיבנס לקראת שלבי ההכרעה תהיה מחסור בעומק, ובגארדן מפנטזים בעיקר על השנים הבאות שיחזירו עטרה ליושנה.
אייזאה תומאס. כבש את לב האוהדים (AFP)
המאמן – מייק ד'אנטוני
ג'יימס הארדן הוא הפנים של יוסטון העונה, אבל ד'אנטוני הוא האיש שהציב אותו בקדמת הבמה. המאמן קיבל את יוסטון, ולראשונה מאז עזב את פיניקס סאנס ששמה אותו על המפה, הצליח האמריקאי-איטלקי לעצב קבוצה בצלמו – מפלצת התקפית שטסה על המגרש. אחת ההחלטות המדוברות שלו השנה הייתה הזזת הארדן לתפקיד מנהל המשחק, שבדיעבד התבררה כגאונית. הרוקטס שניים רק לגולדן סטייט בקליעה, ובמדד. הם קבוצת השלשות הטובה בליגה (14.1 למשחק בכ-40 אחוזים), ובצוותא עם הווריירס קולעים הכי הרבה נקודות ביחס למספר הזריקות, כשעל כל זריקה רושמת יוסטון 1.3 נקודות. קשה לחזות האם יצליח ד'אנטוני גם לאיים על אליפות המערב, אך את שלו הוא כבר עשה.
האכזבה – פיל ג'קסון
בתחילת העונה דיברו במדיסון סקוור גארדן על החזרת עטרה ליושנה והפיכת הניקס לקבוצת פלייאוף לגיטימית. דריק רוז הועלה על נס וג'ואקים נואה היה אמור להוסיף קשיחות, אז רק דבר אחד שואלים בניו יורק – מה לעזאזל לא עובד? נדמה שהנשיא פיל ג'קסון מעדיף לדבר בסיסמאות במקום להפוך את הקבוצה הזו למשהו יעיל וחיובי. לניקס חסר מאמן בעל שיעור קומה כמו שג'קסון עצמו היה, חסרה להם זהות וחסר להם מישהו שיחליט מה עושים עם כרמלו אנתוני. ה'זן מאסטר' חייב לקחת צעד קדימה בצד המקצועי של המועדון כי עד כה נראה שנוח לו במשרד, ולא כל כך מפריע לו מצבה המביך של אחת הקבוצות המפורסמות והעשירות בעולם.
שחקן ההגנה – קוואי לנארד
הוא לא החוסם הכי טוב בליגה וגם לא החוטף המוביל, אבל קוואי הוא הסיבה העיקרית להיותה של סן אנטוניו קבוצת ההגנה השנייה בטיבה. החיל והרעדה של היריבים בעת שהם מדברים על היכולת ההגנתית של לנארד אומרים הכל. הפורוורד מסוגל לשתק כל אחד, מסנטר ועד רכז, עם הפוקוס המטורף שלו והידיים הגדולות. "הוא נמצא בקווי המסירה, רודף אחריך לכל מקום ונעזר באינסטינקטים אדירים וידיים נהדרות", אמר עליו וינס קרטר, אבל אחרי פעמיים רצופות בהן הוכתר ככל הנראה התואר לא יגיע אליו פעם שלישית. חשיבותו עשויה להתגלות דווקא בפלייאוף, כשבסדרה פוטנציאלית נגד גולדן סטייט, יזדקק פופוביץ' לרוצח השקט שלו.
לאונרד. הרוצח השקט של פופוביץ' (AFP)
הדמות הצבעונית – לוואר בול
הקטגוריה הזו הומצאה בשביל ה'יעקב בוזגלואים' של אמריקה. בול, אביו של כוכב מכללת UCLA, לונזו, נכנס לתודעה הציבורית ככל שהתקדמה העונה עם אמירות כגון: "הייתי מפרק את מייקל ג'ורדן באחד על אחד" ו-"לונזו כבר עכשיו טוב מסטף קרי". לוואר, שהצליח די בקלילות להקים עליו אחוז ניכר מקהילת הכדורסל האמריקאית, ביניהם כוכבים כמו לברון ג'יימס וצ'ארלס בארקלי, לא מפספס אף הזדמנות לקדם את בניו, שלושה במספר, ולמשוך אליהם את עיני האוהדים. לונזו עתיד להיבחר באחד משלושת המקומות הראשונים בדראפט הקרוב, אך שני ילדי משפחת בול האחרים גם הם בדרך ועל פי התחזיות יהיו לא פחות טובים ממנו, מה שמבטיח לנו שנים רבות עם הדמות הצבעונית, שלקחה צעד קדימה את האמרה "אין דבר כזה פרסום שלילי". ב-2016/17 הוא פרץ לתודעה.
סימן השאלה – קווין דוראנט
מספרית, גולדן סטייט היא עדיין הקבוצה הטובה ב-NBA. אם דוראנט היה משלים עונה מלאה יכול להיות שהבחורים של סטיב קר היו מסוגלים לרשום עונה היסטורית כמו אשתקד, אך הפעם הם מעדיפים לספור תארים ולא ניצחונות. בעוד שהטראומה מהשנה שעברה עדיין יושבת טוב בראש, קיבלו הלוחמים את זריקת העידוד שהיו צריכים בדמות חזרתו של KD היישר לפלייאוף. השילוב בין קבוצה שהודבקה לה תווית הלוזרית אחרי העונה הקודמת, לשחקן שהחליט כי לבד לא יוכל לזכות בתואר עשוי להיות המינוס ועוד המינוס ששווים פלוס.. דוראנט נכנס לראשונה לפלייאוף כפייבוריט לזכות באליפות ותפקודו במאני טיים יכריע רבות לגבי מורשתו. כשבקבוצה יש עוד אחד שחייב לעצמו (ולחברים) חותמת של MVP סדרת גמר, כמו סטף קרי, הדינמיקה הקבוצתית של הווריירס תהיה מרתקת.
ה-MVP – ראסל ווסטברוק
בניגוד לטקס פרסי האוסקר, פה לא יחול בלבול. אחרי עונה ארוכה של דיונים בנושא השחקן המצטיין של השנה, ניפץ ראסל ווסטברוק את שיאו האלמותי של אוסקר רוברטסון ועקף אותו במספר הטריפל דאבל בעונה אחת. ג'יימס הארדן וקוואי לנארד בוודאי ראויים, אך מול המספרים שהציג ראס העונה קשה להתווכח. בעונה שאחרי עזיבת הכוכב הגדול, ווסטברוק לקח על עצמו מועדון שלם וגרר אותו כל הדרך למקום השישי במערב, תוך עבודה קשה ומחויבות. רק ראוי היה שהגורל יזמן לנו סדרה בינו לבין הארדן בסיבוב הראשון, במה שיהיה קדימון להכרזה הרשמית של הליגה על ה-MVP ביוני.
ווסטברוק. גרר את אוקלהומה כל הדרך למקום השישי (AFP)
מה דעתך על הכתבה?