זו אמנם הייתה רק פורטלנד, אבל ברבע הגמר הווריירס הראו אופי ויכולת של אלופים. 0:4 חלק בהפרש ממוצע של 18 נקודות על קבוצה עם לא מעט כישרון כמו הבלייזרס שמכירים היטב את גולדן סטייט (19 מפגשים בין השתיים בשנה וחצי האחרונות), ועוד מול מאמן מתוחכם כמו טרי סטוטס.
את כל זה עשתה הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה בצל השמועות המדאיגות בנוגע למצבו הבריאותי של המאמן סטיב קר, כשדוראנט משותף בשני משחקים בלבד ושון ליבינגסטון – אחד המחליפים המרכזיים – משחק 15 דקות בלבד בכל הסדרה. במשחק השלישי, שנערך במודה סנטר של פורטלנד, חסרה גולדן סטייט את דוראנט, ליבינגסטון וג'יימס מקאדו, ולמרות זאת גילתה אופי רב כשמחקה פיגור דו ספרתי במחצית השנייה בדרך לניצחון שבדיעבד הכריע את הסדרה.
בשבוע שעבר נכתב כאן שנראה שסטיב קר והצוות שלו "מצאו את הספסל". הנה סיכום הסדרה מצד שחקניה המשניים של סגנית האלופה: תשעה שחקנים שותפו, שבעה בממוצע דקות דו ספרתי, שישה שיחקו בכל המשחקים וביחד קלעו 50.6 נק', קצת פחות מה-53.4 של השחקנים המשניים בפלייאוף בעונה שעברה ויותר מה-48.8 שלהם בעונה הסדירה הנוכחית. בינתיים נותר לנו רק להתפלל להחלמתו של סטיב קר.
המלך ירום הודו. ראסל ווסטברוק שבר את שיא הטריפל דאבל לעונה, ג'יימס הארדן וסטף קרי לא הפסיקו לצלוף שלשות, קווין דוראנט מפלצת התקפית וקוואי לנארד מפלצת הגנתית (וגם התקפית), אבל לברון ג'יימס הוא השחקן הטוב בליגה בפער גדול, והסדרה מול אינדיאנה היא עוד הוכחה טובה לכך.
מעטים השחקנים בהיסטוריה שיכלו להחזיק מועדון שלם על הכתפיים שלהם כמו שעושה המלך בקליבלנד. מבניית הסגל עד קביעת זהות המאמן, מהתאמת השיטה ההגנתית ועד התרגילים בהתקפה, וזה עוד בלי לדבר על מה שהחזרה של לברון עשתה לאוהיו ולכלכלה שלה. גם את השינוי שעברו קיירי אירווינג וקווין לאב (ועוד שחקנים רבים) לצד לברון, אין אף שחקן אחר בליגה שיכול לגרום.
דרוך במאני-טיים, לברון (AFP)
במשחקים מול אינדיאנה ראינו שוב שלברון הוא אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, ואולי הטוב שבהם. ובהתקפה, חוץ מקוואי לנארד, קינג ג'יימס הוא השחקן שביצע את הקפיצה הגדולה ביותר מהעונה הסדירה למשחקי הפלייאוף מבין הכוכבים הגדולים בליגה (והמועמדים ל-MVP). או בקיצור, כאשר לברון לוקח את העניינים לידיים, הוא פשוט ברמה אחרת משאר היריבים.
פלייאוף לעומת העונה הסדירה
לנארד – 7 (25.5 – 32.5)
לברון – 6.4 (26.4 – 32.8)
קרי – 4.5 (25.3 – 29.8)
הארדן – 3.9 (29.1 – 33)
ווסטברוק – 3.4 (31.6 – 35)
לשחרר את דני. סן אנטוניו ידועה כקבוצה ששומרת אמון לשחקנים שלה גם בגילאים מתקדמים ואפילו אם קיימת אצלם נסיגה ביכולת. כל עוד השחקן מגלה את המחויבות הדרושה ומתנהל לפי הקודים הברורים בארגון קיים סיכוי טוב שיישאר.
נראה שבקיץ הקרוב הספרס יצטרכו לחרוג ממנהגם ולמצוא טרייד מתאים עבור דני גרין. הגארד בן ה-29, שהגיע ב-2010 מקליבלנד, רושם בשנתיים האחרונות צניחה משמעותית בצד ההתקפי והמספרים שהוא מספק לא מצדיקים את מעמדו כמשתכר החמישי בגובהו בקבוצה (עשרה מיליון דולר לעונה).
בארבע עונות מ-2011/12 עד 2014/15 קלע גרין 10.1 נקודות בממוצע, בשתי העונות האחרונות הוא צנח ל-7.2 ו-7.3 נק'. גם אחוזי השלשות – סימן ההיכר שלו – ירדו באופן ניכר. אחרי ארבע עונות רצופות מעל 41 אחוזים מחוץ לקשת, גרין קולע בשתי העונות האחרונות ב-35 אחוזים בממוצע. בפלייאוף זה אפילו משמעותי יותר. בחמשת המשחקים עד כה מול ממפיס קלע גרין 5.6 נק' ב-26 אחוזים ל-3.
השחקן, שגדל במכללת צפון קרוליינה, נחשב לשומר מעולה ובעל אישיות חיובית וקשוחה שמתאים למה שגרג פופוביץ' מחפש, אבל העובדה שהשחקן הפותח בעמדה הסקנד גארד לא מייצר נקודות וגם לא מסייע בהובלת הכדור פוגעת בקבוצה בעיקר במשחקי פלייאוף כשרמת ההגנות עולה והכוכבים מקבלים שמירה צמודה. סקורר נוסף בקו האחורי יכול לעשות את ההבדל בין ההדחות המאכזבות ברבע הגמר ובחצי הגמר בשתי העונות האחרונות לבין מאבק אמיתי על התואר מול קליבלנד וגולדן סטייט.
אופציה נוספת היא להשאיר את גרין בסגל, אבל להפוך אותו לשחקן שעולה מהספסל ומביא אנרגיות ויכולת קליעה (בתקווה שהאחוזים יעלו בחזרה), ובמקומו של מאנו ג'ינובילי (שכר של 14 מיליון דולר), שצפוי לפרוש בקיץ הקרוב, להביא שחקן איכותי שישתלב בחמישייה.
ההבדל בין יוסטון לאוקלהומה.גם ליוסטון יש כוכב על וגם לאוקלהומה יש כוכב על, אז למה זה נגמר במקום שלישי (27:55 בעונה הסדירה) של הרוקטס ומקום שישי (35:47) של הת'אנדר וב-1:4 בסדרת רבע הגמר?
נכון שהסגל של יוסטון איכותי יותר והצוות המסייע של הארדן טוב יותר מאשר זה שעומד לצדו של ווסטברוק, אבל יש פה גם הבדל באסטרטגיה בה בחרו שני המאמנים בתחילת העונה. בעוד שמאמן יוסטון מייק ד'אנטוני הנחיל שיטה התקפית שהמנוע שלה הוא ג'יימס הארדן והיא גורמת (או לפחות צריכה לגרום) לשאר השחקנים לפרוח, מאמן אוקלהומה בילי דונובן בנה מערכת התקפית שאפשרה לראסל ווסטברוק להציג את יכולת השיא שראינו ממנו העונה, כשהשחקנים האחרים בקבוצה רק ליקטו את הפירורים.
חמישה שחקנים חוץ מהארדן קלעו בספרות כפולות ביוסטון בעונה הסדירה, באוקלהומה רק שלושה, שהם לא ווסטברוק, הגיעו לדו ספרתי. גם בפלייאוף המגמה נמשכה – ארבעה שחקנים ביוסטון קלעו מעל 11 נקודות בממוצע, לעומת אחד בלבד באוקלהומה.
צוות מסייע, זה כל השוני (AFP)
הנתונים הללו איפשרו ליוסטון לשמור על ממוצע הנקודות שלהם בסדרה גם ביום קליעה פחות טוב של הארדן. לדוגמה, במשחק הרביעי האיש והזקן קלע 16 נק' בלבד, זה לא הפריע לקבוצתו לצלוף 113 נק' ולהתקרב לממוצע (114.7). הת'אנדר לעומתם התקשו במשחק הראשון בו ווסטברוק נעצר על 22 ואוקלהומה קלעה 87 נק' בלבד, 18.5 נק' פחות מהממוצע שלהם בסדרה.
תחזיות לחצי הגמר. מרבית סדרות רבע הגמר עוד לא הסתיימו, אבל כבר בעוד מספר ימים יחלו חצאי הגמר. ניסיתי לחזות את זהות העולות ובעיקר את התוצאות בדרך לגמרים האזוריים.
מערב.גולדן סטייט – יוטה: ההגנה הנפלאה של הג'אז תקשה בחלק מהמשחקים על הווריירס, אבל היתרון האיכותי, הניסיון והביתיות יסדרו לסגנית האלופה את הניצחונות גם במשחקים הצמודים. 1:4 לגולדן סטייט
סן אנטוניו – יוסטון: קרב סגנונות מרתק בטקסס בין הקצב המהיר של הרוקטס לסגנון המחושב של הספרס. פופוביץ' הפיק לקחים מהאכזבות בפלייאוף בשתי העונות האחרונות ויעפיל לגמר אחרי שבעה משחקים מרתקים. 3:4 לסן אנטוניו
מזרח. קליבלנד – טורונטו: הראפטורס יגיעו משוחררים אחרי הסדרה הקשה מול הבאקס והמצ' אפ ההגנתי שלהם יקשה על האלופה, אבל מול החבורה של לברון זה יספיק לשני ניצחונות בלבד. 2:4 לקליבלנד
בוסטון – וושינגטון: הבחורים של בראד סטיבנס ינצחו את הוויזארדס העיקשים רק כדי להגיע תשושים לגמר מול הקאבלירס. 2:4 לבוסטון
מה דעתך על הכתבה?