כשסוקרים את הקריירה של קוואי לאונרד, הבחירה מספר 15 בדראפט 2011, ניתן להבחין בקלות כיצד הפך לחידה הגדולה בעולם הכדורסל. אם צפיתם בפלייאוף האחרון של ה-NBA, בוודאי תבינו שהמעבר שלו ללוס אנג'לס קליפרס ישנה לחלוטין את מאזן הכוחות.
ולא רק בלוס אנג'לס, העיר של הלייקרס, הקבוצה ששלטה בפורום ואז בסטייפלס סנטר. שהנציחה אגדות כמו ג'רי ווסט, אלג'ין ביילור, ווילט צ'מברליין, קארים עבדול ג'באר, מג'יק ג'ונסון, שאקיל אוניל, קובי בראיינט, ולאחרונה לברון ג'יימס. שהפכה את צבעי הצהוב והסגול לצבעי הדגל של הכדורסל בעיר המלאכים במשך עשרות שנים וזללה אליפויות. המעבר של קוואי צפוי לשנות לחלוטין את הליגה כולה. מי שצריך להיות מודאג יותר מכולם בעקבות ההחלטה הזאת, הוא לא אחר מאשר 'המלך' , לברון ג'יימס.
אבל ראשית בוא נחזור קצת אחורה. לגמר 2013, בחור צנום ושקט בן 21, רק בעונתו השנייה ב-NBA, קוואי לאונרד, נזרק לחמישייה ע"י גרג פופוביץ' לקרב עוצמתי עם לברון ג'יימס, דווין וייד, כריס בוש ומיאמי עמוסת כוכבים.
לאונרד. ישנה את מאזן הכוחות (Ezra Shaw/Getty Images)
אור הזרקורים לא מבהיל אותו והוא מתעלה במכונת הכדורסל של סן אנטוניו. מצליח לנצוץ לצד אגדות כמו טים דאנקן, מאנו ג'ינובילי וטוני פארקר. קולע 14.6 נקודות וקוטף 11 ריבאונדים למשחק, אך מרשים יותר בכפות הידיים העצומות שלו ובדרך שבה מצליח לבלום את לברון ג'יימס עם שתי חטיפות למשחק.
ואז הגיע משחק מספר שש הגדול. הספרס מובילים 2:3 בסדרה. 19.4 שניות לסיום, קוואי לאונרד עומד על קו העונשין ביתרון שתיים. הוא יודע שאם יקלע את שתי הזריקות הבאות, הוא יוכל להבטיח טבעת אליפות. הוא מחטיא את הראשונה וקולע את השנייה. יתרון שלוש לספרס. בצד השני, לברון ג'יימס מחטיא שלשה, קוואי הצעיר מתבונן בכריס בוש תופס את הריבאונד ומוסר לריי אלן. הוא רץ אליו מאחורי פארקר אך זה מאוחר מדי. אלן קולע את אחת השלשות הגדולות בהיסטוריה 5.2 שניות לסיום המשחק וכופה הארכה. מיאמי ממשיכה כל הדרך לאליפות שנייה ברציפות בתום משחק מספר שבע דרמטי.
עונה לאחר מכן, הספרס חזרו בגדול לסיבוב נקמה. הם הציגו כדורסל קבוצתי שוטף לאורך כל העונה אותה סיימו עם המאזן הטוב בליגה, כל הדרך לשחזור הגמר נגד לברון ג'יימס ומיאמי. רבים חשבו שגמר 2014 יהיה שירת הברבור של דאנקן, פארקר וג'ינובילי. כולם טעו. קוואי בן ה-22 השתלט על גמר ה-NBAעם 17.8 נק' ו-6.5 בריבאונדים אך בעיקר מופע הגנתי מדהים. הסרטון הויראלי של לברון ג'יימס עומד על קו העונשין ומקלל כשרואה את קוואי הצעיר מחליף את דני גרין מספר את הכל. בהובלתו, הספרס זכו באליפות והשפילו את הטריו של מיאמי 1:4 בפער של 14 נקודות למשחק – הפער הגדול ביותר בהיסטוריה של סדרת גמר.
לאונרד אחרי הזכייה בתואר ה-MVP בסדרת הגמר (AFP)
לאחר מכן, מיאמי התפרקה. לברון ג'יימס חזר לקליבלנד ופתח ביריבות חדשה עם גולדן סטייט, בעוד אצל סן אנטוניו, משהו נתקע. ולא דווקא אצל קוואי, שהפך לאחד הכוכבים העולים בעולם הכדורסל. הוא שיפר את הקליעה שלו בצורה יוצאת דופן בכל שנה ומיתג את עצמו כרובוט ואניגמה. הוא נבחר לשחקן ההגנה של העונה פעמיים ברציפות ופעמיים ברציפות לחמישיית העונה. דאנקן פרש, ג'ינובילי ופארקר נכנסו לשנות הדמדומים וחילופי הדורות בספרס היו איטיים מדי. הכוכבים המודרניים לא מיהרו להגיע לעיירה הצנועה בטקסס. כשקיבל קצת עזרה בדמות למארקוס אלדריג', קוואי הציג עונת MVP. הוא הוביל את הספרס עד למשחק 1 של גמר המערב המערב עם 27.7 נק' למשחק.
ואז, ביתרון 26 במחצית על גולדן סטייט המפלצתית, הוא נחת לא טוב על הרגל של זאזא פאצ'וליה וירד מהפרקט עם כאבים. הווריורס חזרו במחצית השנייה וניצחו את הספרס נטולי קוואי, ולבסוף את הסדרה. ברגע הזה נפתח הפרק פוסט-סן אנטוניו בקריירה של קוואי. חילופי האשמות עם הצוות הרפואי על הטיפול בפציעה שלו, כמעט שנה מחוץ לפרקט, בקשת טרייד מפתיעה ללוס אנג'לס עיר הולדתו ומהלכים מבלבלים שהוביל דודו דניס הידוע לשמצה. בכל הזמן הזה, קוואי שמר על שתיקה מוחלטת. ללא אינסטגרם, ללא הודעות לתקשורת, ראיונות של 10-12 מילים. בשקט רועש.
אחרי הביקורות, הגיע המעבר לטורונטו. והשאר היסטוריה. מהפציעה הקשה לא נשאר זכר. לאורך כל העונה הוא פרח כמנהיג ושינה את הנראטיב סביבו ב90 מעלות. הוא הוכיח לכל העולם את מה שהוא ידע מזמן – קוואי לאונרד הוא אחד משחקני הכדורסל הטובים, בעיני רבים הוא הטוב ביותר כיום.
הוא הוביל את הקבוצה מקנדה לאליפות היסטורית ומרגשת לראשונה בתולדותיה. הוא עשה את זה כשהוא במו ידיו מדיח את אורלנדו, את פילדלפיה עם אחת הזריקות הגדולות ביותר בהיסטוריה ולבסוף גם הכניע את הפריק היווני, יאניס אנטאטקומפו. כל החלקים בפאזל הסתדרו והניצחון על גולדן סטייט בסדרת הגמר היה החותמת. פירוק השושלת והמעבר של קווין דוראנט זה כבר הדובדבן שבקצפת.
לאונרד בקליעה אופיינית (AFP)
הרבה דברים נאמרו על קוואי, ולאור האירועים האחרונים עוד יאמרו, אך דבר אחד כולם יודעים: אף אחד לא יודע עליו כלום. הוא לא מדבר עם עיתונאים בכלל. חבריו לקבוצה העידו על בחור שנחבא אל הכלים. הוא בחיים לא דיבר 'טראש טוק' לשחקן אחר, הצחוק שלו הפך למיתוס. הוא בחור צעיר מפעם, 'אולד סקול'. הוא גם משחק כמו אחד כזה, וסגנון המשחק שלו זכה לא פעם להשוואות למייקל ג'ורדן.
ובמקרה של קוואי, המעשים מדברים בפני עצמם. אומנם הוא השאיר מדינה שלמה מאוכזבת בהחלטתו לעזוב את הראפטורס, אבל ההחלטה שלו לעבור לקליפרס רועשת יותר מכל צעקה.
בהחלטה שלו לחזור הביתה ולהתאחד עם בן אובד אחר, פול ג'ורג', הוא מצטרף לפרויקט המיוחד שנבנה בצד המפסיד של לוס אנג'לס. הוא מצטרף לארגון של אחד הבעלים העשירים ביותר ב-NBA, מנכ"ל מיקרוסופט לשעבר, סטיב באלמר, שישתמש בכל האמצעים על מנת לזכות באליפות. הוא יזכה לייעוץ של 'הלוגו', חבר ההנהלה של הקליפרס ואולי המנהל הטוב ביותר בהיסטוריה, ג'רי ווסט. והוא יתאמן תחת דוק ריברס, מאמן שכבר זכה באליפות היסטורית. הוא יצטרף לסגל שלקח את גולדן סטייט ל-6 משחקים בפלייאוף בלעדיו, ויחד עם פול ג'ורג' הוא יהפוך אותה באופן מידי למועמדת לאליפות.
לאונרד והחגיגות מגיע לו (Ezra Shaw/Getty Images)
ומעבר לכל, הוא מקבל את האתגר. הלייקרס ניסו לגייס אותו. בשבועות האחרונים 'לה לה לנד' פינטזה על מפלצת בעלת שלושה ראשים בלייקרס. קוואי חשב אחרת. הוא ידע שמנסים לגייס אותו, הוא ידע שלברון ג'יימס ישתף פעולה עם השחקן הטוב ביותר ששיחק איתו אי פעם, אנתוני דייויס, והוא רצה לנצח אותם.
ג'יימס נכנס לישורת האחרונה של הקריירה שלו וכבר בוודאי שמח שנפטר מגולדן סטייט, אך קוואי יצר לו בעיה חדשה מתחת לאף. במסלול שיצר, הוא יגרום להתנגשות חזיתית עם הלייקרס. במקרים מסוימים, השניים יוכלו לשחק אחד נגד השני 11 פעמים בעונה, והיריבות העירונית כנראה מעולם לא הייתה גדולה יותר.
כי קוואי פתח במלחמה. מלחמה על אליפות, מלחמה על לוס אנג'לס, ומלחמה ראש בראש עם "המלך" של הלייקרס, ומי ששנים מוכר אוניברסלית כשחקן הכדורסל הטוב בעולם. זה לא יהיה קל, לברון לא ייכנע ללא מאבק, אך אם יעשה את זה ואפילו יצליח להביא אליפות לקליפרס.. המורשת האדירה של לברון תוכתם, הנראטיב ישתנה, והרגעים האחרונים בקריירה שלו יהפכו לרגעי העלייה של המלך החדש. אם קוואי לאונרד ינצח במלחמה, הוא יהיה הפנים החדשות של ה-NBA.
מה דעתך על הכתבה?