דאלאס חשפה אתמול בלילה (ראשון) את הפסל החדש של דירק נוביצקי מחוץ לאולם שלה, כשהכדורסלן הגרמני זוכה לכבוד הראוי לו על היותו גדול שחקני המועדון והאיש שהביא למאבריקס את האליפות הבלתי נשכחת בעשור הקודם. מדובר בפסל בגובה של 7.5 מטרים, עשוי ברונזה, שבו נוביצקי מוצג קולע את הקליעה הייצוגית הקלאסית שלו – פיידאוויי, על רגל אחת, בעודו נשען לאחור, לא מותיר סיכוי לשומר שמולו.
הבעלים של דאלאס מארק קיובן הבטיח לנוביצקי שיום יבוא והפסל ייבנה, ואתמול הוא נחשף, לפני שדאלאס גברה על הלייקרס. לברון ג'יימס, האיש שהפסיד לנוביצקי עם מיאמי בגמר בלתי נשכח ב-2011, החמיא לנוביצקי: "הפסל היה חייב להיות דירק על רגל אחת בפיידאוויי, אין ספק. דירק הוא אגדה. הוא אייקון. הוא השחקן הבינלאומי הגדול אי פעם. לדעתי הוא בפסגה, לצד ג'ינובילי. על מה שהוא הביא למשחק, מה שהוא הביא לעיר… האיש הזה היה קול, דירק היה קר".
בדאלאס חגגו את הפסל, ומתברר שמי שפיסל את היצירה היפהפייה הוא ישראלי לשעבר בשם עומרי עמרני, שעבר לארה"ב ב-1989 ומאז אחראי על לא מעט פסלים חשובים במדינה. הוא הגיע לפני 33 שנה לארה"ב עם אשתו ג'ולי, בניסיון להתקדם ולהתפתח בעולם האמנות, אחרי שלמד אמנות באיטליה, הציג את העבודות שלו במספר גלריות אבל לא השיג את הפריצה. אבל אז הכל השתנה בזכות: מייקל ג'ורדן.
עמרני התגורר בשיקגו באותם ימים, ושמע שהוגשה הצעה לעיצוב פסל המנציח את הקריירה המדהימה של ג'ורדן. בתוך שלושה ימים הוא הרכיב והגיש כמה סקיצות, ומאז חייו השתנו. "הרוח" ("The spirit"), שנחשף ב-1994, מתעד את ג'ורדן מרחף באוויר עם זרוע מושטת, רגליים פרושות לרווחה. הרגליים יוצרות משולש עם הבסיס, הומאז' לשיטת התקפת המשולש המפורסמת שג'ורדן שיכלל תחת המאמן פיל ג'קסון. זהו אחד מפסלי הספורט המפורסמים והמוכרים בארה"ב, ובעולם כולו, וכך עמרני הפך להיות ה-go to guy של הפסלים שמנציחים את הגדולים. הוא רואה בספורט "כלי להרחבת הרוח האנושית". ולדבריו המטרה שלו היא "לסמל את רוחו של הספורטאי יותר מאשר את הגופניות".
הוא פיסל את שאקיל אוניל תלוי על הטבעת, את מג'יק ג'ונסון מוסר מסירה No look, פיסל פסלים מפורסמים של וינס לומברדי ובוב קוזי, ותמיד חיפש כיצד ניתן להאיר את הספורט והכוכבים שלו באמצעות אמנות. "אמנות היא שיקוף אסטרטגי של ערכים", אומר עמרני.
עמרני זוכר איך מארק קיובן "החל להציק בטלפון ובמיילים" עד שיום אחד חזר אליו ואמר: "אני אתקשר אליך כשאהיה מוכן". הפסל הישראלי מספר שהתמסר לפרויקט, אבל ביקש ללכוד את המהות של נוביצקי, לא רק לשכפל תמונה. הוא רצה להסתכל לתוך נשמתו של הכדורסלן הגרמני, ולהמחיש "איזה סוג של חשיבה, מסירות רוחנית, כוח ועוצמות מעבר לגשמיות בלבד".
זה לא סוד שה-Fadeaway על רגל אחת היא הדוגמה המושלמת של דירק כשחקן. האתגר היה בתיאור התמונה בצורה ייחודית. הפרטים היו חשובים. עמרני ידע שהוא צריך לדבר עם הולגר גשווינדנר, מי שהיה המאמן של דירק, ואף מנטור וחבר קרוב שלו ב-25 השנים האחרונות. "התחלנו להציק להולגר, והוא לא הפסיק לדבר", אמר עמרני בצחוק. "אז זה עזר מאוד".
אמרני למד מה עשה את המהלך לכל כך מיוחד והחל לנסח עם עצמו כיצד לעצב את מה שתואר כ"הזריקה המושלמת". הולגר לימד אותו שזווית מסלול שיגור של 47 עד 50 מעלות הייתה חשובה כדי לייעל את הזריקה, שנעשית תוך עדי תנועה שמרחיקה אותו מהמגן והופכת את הזריקה לבלתי ניתנת לשמירה. "ועדיין, הוא היה צריך למצוא את האיזון הגופני כדי לזרוק את הכדור באפקט מדויק", אומר עמרני. "ניסיתי לייצג ולהקפיא את הרגע הזה באמצעות ברונזה, ליצור צורה כלשהי של אמנות שמייצגת הצצה למהלך הזה".
דירק נוביצקי עצמו היה מעורב "בכל צעד" בפרויקט. למעשה, אומר עמרני, "הוא היה מעורב יותר מהרבה שחקנים אחרים שאני עובד איתם". בשבועות האחרונים של ההפקה, דירק והולגר אף נסעו לשיקגו ונפגשו עם עמרני בבית היציקה במשך שעות, תוך שהם עוברים על כל פרט ופרט. עמרני גם אומר ש-14 שינויים נעשו בפסל בתקופה האחרונה, בעקבות ההערות והתיקונים. על פי ההצלחה והתהילה, זה לא הפסל האחרון.
מה דעתך על הכתבה?