אבדיה: "אני שומע את היריבים מדברים עליי, הם הבינו שאני לא פראייר"

דני אבדיה חזר מפגרת האולסטאר מאותה נקודה בה נעצר לפניה. אחרי שרשם 11 נקודות, 7 ריבאונדים ו-5 אסיסטים בהפסד לניקס, הפורוורד מתכונן למשחק הערב (22:30) מול שיקגו, בו וושינגטון תנסה לחזור לנצח. בין לבין, הוא התראיין לפודקאסט של אתר הרשמי של הוויזארדס בישראל, וסיפק כמה אמירות מעניינות.

"אני מרגיש הרבה יותר טוב מבחינה חברתית לאחרונה", סיפר אבדיה על ההשתלבות בחדר ההלבשה. "המעמד החברתי מאוד חשוב, ובאיזשהו שלב הבאתי כאן משהו אחר. נהייתי קצת יותר בוגר, אז החבר'ה יותר מכבדים את מה שיש לך להגיד, יותר מקשיבים. בסך הכל אני בן אדם שמח, בן אדם שמפיץ שמחה, אני נורא חיובי וכיף לראות שמעריכים את זה. בהתחלה יותר קשה לקבל מישהו שהוא אאוטסיידר, אבל החיבור שלי ושל פורזינגיס מאוד עזר. אנשים נסחפים אחרי הקשר הזה, הם רואים את החברות שיש בינינו ומבינים מה זה חיבור אירופאי. אני שמח שיוצא לנו לעשות את זה".

אבדיה סיפר שבניגוד לעונות קודמות, העונה, "ברגע שאני מקבל את הניצוץ הראשון, מאוד קל לי להידלק. לא פשוט כל רכבות ההרים לאורך העונה. אני עושה התקדמות גם אחרי משחקים פחות טובים, אני יודע לשכוח מזה ועושה את זה הרבה יותר טוב מפעם. הייתי בכל כך הרבה מצבים ב-NBA, לא היה רגש אחד שלא חוויתי, אז כשאני חווה את הכל בפעם השנייה, אני יודע להתמודד עם זה יותר טוב. אתה מפתח סוג של עור מאוד חסין לכל מה שקורה מסביב".

על תרומתו להגנה: "אני ודלון רייט שני העוגנים הכי חשובים שיש לקבוצה בחלק ההגנתי. כל אחד מאיתנו מתמחה בדברים שונים בהגנה, אבל עם הסייז שלנו אנחנו יוצרים בעיות בהגנה. יש לנו משהו במנטליות שמשנה את המומנטום, משנה את האווירה. החגורה שמחלקים אחרי כל משחק? זה מאוד אקראי ואנשים מתעצבנים מזה מאוד. זה לא באמת נראה לי חגורת ההגנה, זה מכור מראש. אני עושה את העבודה במגרש, לא מעניין אותי החגורה".

על שינוי הסגנון בוושינגטון: "יש משחקים שאנחנו פחות משתפים את הכדור ויותר נכנסים לבידודים, אז זה עדיין קיים, אבל כן יש יותר איזון בין השחקנים ואנחנו מבינים מה צריך לעשות כדי לנצח משחקים. אם למישהו הולך באותו יום, אנחנו הולכים אליו. כל עוד זה מתחלק ואנחנו מנצחים, אז הכל בסדר. בשורה התחתונה אנחנו משתפים את הכדור הרבה יותר ביחס לעונה שעברה. בראדלי ביל הראה את הגדולה שלו בזה שהוא יצא קצת מהכדור, הוא הבין שהוא מושך המון אש והוא עושה לשחקנים אחרים את החיים הרבה יותר קלים. הוא מוסר יותר, והדברים האלה מכניסים שחקנים אחרים לקצב. הוא מקריב מעצמו כדי שהקבוצה תהיה יותר טובה, וזו גדולה ששחקן בסדר גודל שלו חייב כדי להיות חלק מקבוצה מנצחת".

על שיפור בחדירה לסל: "אני כבר לא חי ומת על השלשה שלי. אני לא קלעי רע. אני קולע בסדר גמור, תמיד הייתה לי את הטכניקה ואת הקליעה, אבל הבעיה היא שב-NBA זה טיפה מסובך כי יש עייפות וכל מיני תקופות. אני לא מפסיק לזרוק כי אני מאמין בקליעה שלי, אבל ראיתי שיש עוד המון דרכים לייצר נקודות, אני שמח שאני עושה כל כך הרבה דברים על המגרש, אני גם עושה הגנה, גם מוסר טוב, גם החדירה משתפרת, ואני גם מסוגל לקלוע. הצעד הבא יהיה לפתח חדירה גם שמאלה, לפתח שינויי כיוון, אני באמת מרחיב את המשחק שלי ולומד להיות שחקן הרבה יותר יעיל. אני שמח שגם כשהשלשות לא נכנסות, יש לי על מה להסתמך".

על השינוי ביחס אליו מהקבוצות היריבות: "אני מרגיש שעושים עליי יותר סקאוטינג, ושומע את המאמנים מדברים עליי מהצד. נכנס להם לתודעה שאני לא אחד שעומד בפינה, לא פראייר שלא זורק לסל. מאוד קשה לעצור אותי כשאני הולך במהירות שיא לסל, או שאתה עושה עליי עבירה או שאני קולע, במיוחד מול שחקנים יותר נמוכים ממני. למדתי איך להשתמשתי בגוף שלי, החבר'ה בקבוצה רואים שיש לי אגרסיביות שאי אפשר להתעלם ממנה, ואני מקווה שהם ימשיכו להאמין בי".

על העבודה עם המאמן האישי דרו האנלן, והלקחים שהוא מפיק מהעבודה איתו: "יש משחקים שאני יותר חושב על הזריקה, ויש משחקים שפחות. אני אוהב את המשחקים שאני פחות חושב בהם. הוא הראה לי נתון מעניין, שאם אני לוקח את הזריקה כשהכדור נמצא אצלי פחות מ-3 שניות ביד, אני קולע באחוזים טובים. כשהכדור עומד אצלי ביד יותר מ-3 שניות, אז האחוזים שלי יורדים דרסטית למשהו כמו 20%. השלשה זה הרבה פעמים מנטלי, לא בהכרח עניין של טכניקה. כשאני לא חושב, אני במיטבי".

על כמות הזריקות שהוא מקבל כשהוא משחק לצד פורזינגיס, ביל וקוזמה: "צריך לנשוך שפתיים ולקבל את המצב כמו שהוא כרגע. יכולים להגיד לי 'למה אתה מוסר', 'למה לא זרקת', אבל בסופו של דבר יש היררכיה. זה כמו שעכשיו לברון יהיה על המגרש ופתאום טרוי בראון ייקח את הזריקה האחרונה. זה לא משהו שיעשה לו טוב".

על הפידבקים שהוא מקבל מחובבי הענף בישראל: "כל אחד הוא מאמן בראש שלו, לכל אחד יש את הדעות שלו. בסופו של דבר אנשים לא מבינים מה באמת קורה בתוך הקבוצה. הכי קל לבוא ולהגיד דרך המסך מה אני צריך לעשות. לפעמים צריך גם לעמוד בפינה, גם שחקנים גדולים עומדים שם לפעמים, זה חלק מהכדורסל. אם יש אנשים שלא אוהבים את איך שאני משחק, זו כבר בעיה שלהם. יש משחקים שאני לוקח 4-5 זריקות, ואני בסדר עם זה, אני נהנה מהדרך".