אתחיל מהסוף: דני אבדיה הוא הספורטאי הישראלי הגדול ביותר שהיה פה אי פעם. יוסי בניון, אייל ברקוביץ', ארטיום דולגופיאט, אריק זאבי, יעל ארד, גל פרידמן, דודי סלע ועוד לא מעט ספורטאים ישראלים גדולים הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה המפוארת של הספורט הישראלי, אך אף אחד מהם הוא לא דני אבדיה.
מה שאבדיה עשה החל מפגרת האולסטאר של העונה שעברה, ובמיוחד העונה, כשהשיא הגיע הלילה (בין ראשון לשני) הוא אירוע ספורטיבי בלתי נתפס ובלתי ניתן לעיכול. בטח ובטח אם לוקחים בחשבון את ההתחלה הקשה בוושינגטון.
התאריך 26.6.2024 ייחקק לנצח בתרבות הספורט הישראלי כיום היסטורי. ביום הזה העיר משנתו זופי אבדיה את דני, שהיה בביתו בארץ בזמן פגרת הקיץ, והודיע לו כי הוא הועבר בטרייד לפורטלנד. בגילוי לב אבדיה נראה כמי שמאוד התאכזב מההעברה הזאת, ובעצם גילה לראשונה עד כמה ה-NBA הוא עסק קר. מה שדני עוד לא ידע באותו לילה מטלטל זה שזה בעצם היום הטוב ביותר בחיים שלו, ומשם חייו הולכים להשתנות מהקצה אל הקצה, עד שבסך הכל שנה וחצי מאוחר יותר הוא יהפוך לאולסטאר.
החל מהחזרה מפגרת האולסטאר של העונה החולפת דני עבר טרנספורמציה משחק רוטציה נהדר עם סקילסט ופוטנציאל להיות כוכב, לכוכב של ממש. מ-14.5 נקודות, 6.3 ריבאונדים ו 3.4- אסיסטים במשחק עד פגרת האולסטאר הוא קפץ ל-23.3 נקודות לצד 9.7 ריבאונדים ו-5.2 אסיסטים כשהוא גם משפר את הקליעה שלו מחוץ לקשת מ-31% ל-38.4% וגם נותן לנו וייבים ראשונים של כוכב של ממש בליגה הטובה בעולם עם הצגות מול גולדן סטייט ( 34 נק', 16 ריב' ו 6- אס'), דנבר ( 36 נק', ריב' ו 7- אס') וטריפל דאבל ראשון בקריירה מול קליבלנד ( 30 נק', 12 ריב' ו 10- אס').
שחקנים רבים בליגה עשו לאורך ההיסטוריה קפיצות משמעותיות במספריהם במהלך החצי השני של העונה, וסימן השאלה סביב דני היה האם הוא מסוגל להביא את היכולת הזאת אל תחילת עונה כשההגנות כבר מכירות ומתכוננת אליו אחרת. דני, כהרגלו, עבד קשה מאוד בפגרת הקיץ על מנת לשפר את הקליעה שלו ולחזק עוד יותר את הגוף המסיבי שלו, וענה לכל הספקנים על הפרקט, כשנכון להיום הוא מעמיד ממוצעים של 25.7 נקודות, 7.2 ריבאונדים ו-6.7 אסיסטים לצד עם חמישה טריפל דאבלים, ואלה גבירותיי ורבותיי, מספרים של אולסטאר, כשעכשיו הוא גם רשמית אחד כזה.
דמיאן לילארד היה הפנים של "ריפ סיטי" במשך למעלה מעשור. בקיץ האחרון חזר דיים דולה לפורטלנד, אך לארגון מאורגון כבר יש פנים אחרות, והן ישראליות. פורטלנד היא קודם כל ולפני הכל דני אבדיה. אלה לא רק המספרים המטורפים שהוא מעמיד כבר שנה, אלא שהוא לוקח העונה קבוצה מאוד פצועה וחבולה, שחסרה מספר גדול מאוד של כוכבים ושחקני רוטציה משמעותיים, מלילארד וסקוט הנדרסון שלא שיחקו אף לא משחק אחד העונה, ועד לג'רו הולידיי, ג'רמי גראנט, מתיס ט'ייבל ובלייק ווסלי שהחמיצו מספר משחקים רב מאוד עד כה.
למעשה, דני לוקח חבורה של שחקני ג'י ליג מחוזקים להיות קבוצה שמתמודדת בכל לילה ומסתכלת לכל קבוצה בלבן של העיניים. זה לא פחות ממדהים לראות את אבדיה לוקח שחקני חוזה דו כיווני כמו סידי סיסוקו וקווין לאב שכלל לא היו אמורים להיות ברוטציה של הקבוצה העונה והפכו מכורך הנסיבות לשחקנים משמעותיים, לצד שחקנים נוספים המאוד מוגבלים התקפית, להיות בשלב הזה של העונה קבוצה שנמצאת בעמדה טובה להיות במקום המוביל לפליי אין.
הכוכב הישראלי הוא פשוט החבילה השלמה – הוא גם שחקן שיודע למסור, גם יודע לשים כדור בטבעת בכל כך הרבה וריאציות שונות, גם יודע לשמור והוא גם שחקן עם אייקיו כדורסל גבוה מאוד, והכל ברמת עלית של הכדורסל העולמי. ישנם שחקנים רבים בליגה הזאת- ליגה שמקדשת מספרים, שעושים מספרים גדולים אך ריקים. אבדיה לעומת זאת הוא אחד השחקנים שהמספרים שלהם הם הכי יעילים והכי משפיעים על הקבוצות שלהם.
לא זאת בלבד שהאולסטאר הישראלי הוא מהמובילים בליגה בלא מעט נתונים מתקדמים מלבד הסטטסטיקה היבשה, אלא שהוא גם בעל השפעה בלתי נתפסת על כל קבוצתו. למעשה, מלבד ניקולה יוקיץ', לוקה דונצ'יץ' וה-MVP הטרי – שיי גילג'ס אלכסנדר, אין כנראה אף שחקן אחר לו יש השפעה על הקבוצה שלו כמו שיש לדני אבדיה על פורטלנד. ובכלל, מתי ספורטאי ישראלי בענפי הכדור היה בטופ של כל כך הרבה סטטיסטיקות?
בזמן שהספורטאי הישראלי הוא לרוב עצל ונהנתן, הנציג שלנו בליגה הטובה בעולם הוא סוס עבודה. דני עובד בכל פגרת קיץ כמו מכונה, מנהל אורח חיים מוקפד לצד טיפולים שמרניים קבועים שעוזרים לו לא רק להשתפר ולהתחזק, אלא גם לתחזק את הגוף שלו, כשהמודל שלו בהיבט הזה הוא לא אחר מלברון ג'יימס אותו נתן כדוגמא לשחקן שכמוהו הוא שואף לשמור על הגוף שלו עד גיל מבוגר בקנה מידה של ספורטאי. ה-NBA הוא מרתון מפרך של 82 משחקים בעונה עם טיסות ועומס פיזי אדיר. רצף המשחקים של דני והיכולת שלו להישאר בריא וזמין לקבוצה שלו מעידים על רמת מקצוענות, הכנה גופנית ומנטליות שאין להן אח ורע בספורט הישראלי.
בפן המקצועי, כשהתואר היוקרתי אולסטאר כבר בכיסו ותואר השחקן המשתפר של העונה כבר בדרך, בניגוד לספורטאים שמגיעים לשיא ודועכים, אבדיה מציג שיפור עקבי מדי עונה – בסטטיסטיקות, באחוזים מהשלוש, בקבלת ההחלטות ובביטחון העצמי. היכולת להמציא את עצמך מחדש ולעשות קפיצות מדרגה עונה אחר עונה היא סימן לגדולה.
גם ברמת הנבחרת הלאומית דני כבר רשם הישגים יוצאים מן הכלל. לפני שהגיע ל-NBA, אבדיה רשם ציון דרך היסטורי ראשון כשהוביל את נבחרת העתודה של אריאל בית הלחמי לשתי זכיות רצופות באליפות אירופה (2018 ,2019) ואף נבחר ל-MVP של הטורניר. הוא הוכיח שהוא מסוגל להיות "אלפא" שמוביל מדינה שלמה להישגים ואף נבחר להיסטוריים, ועתיד הכדורסל הישראלי שמונח על גביו, ורוד מתמיד.
ה-NBA היא לא רק ליגת הכדורסל הטובה בעולם, היא אחת מליגות הספורט התחרותיות ביותר על פני כדור הארץ (רק כ-450 שחקנים פעילים בכל רגע נתון). להיות שחקן חמישייה לגיטימי ומשמעותי בליגה הזו לאורך שנים זה הישג שקשה להשוות לזכייה בטורניר נקודתי או להצלחה בליגות כדורגל אירופיות, גם אם בכירות, כשחקן משני.
עם כל הכבוד, ובאמת שיש הרבה כבוד, לכל הספורטאים הישראלים הגדולים שהיו לאורך ההיסטוריה של המדינה, לפני הכל, אי אפשר להשוות את רמת הפופולריות והקושי התחרותי של שחקנים בענפי הכדור להתברג בצמרת העולמית לשום דבר אחר. ובתוך ענפי הכדור, אין אף ספורטאי ישראלי אי פעם שהיה אחד מבין 24 השחקנים הכי טובים בעולם, מלבד דני אבדיה.
כשהשם שלך משתרבב בין שמות כמו ניקולה יוקיץ', לוקה דונצ'יץ', לברון ג'יימס, קווין דוראנט, כשהישראלי רושם עונה טובה יותר משל השניים האחרונים, ואתה נבחר לאולסטאר על חשבונם של קוואי לנארד, לאורי מרקאנן, ג'יימס הארדן ואלפרן שנגון, כנראה שאתה יוניקורן. כל השמות שישחקו לצד דני במשחק היוקרתי הם שחקנים בקליבר היסטורי, ואחד משלנו הוא אחד מהם. היינו כחולמים.
מה דעתך על הכתבה?