אז מה עושים עם כל הטנקינג הזה? כמובן שאחרי האולסטאר ב-NBA, כמו תמיד, ידברו על כמה משחק האולסטאר מיותר ואיך "מחזירים את התחרויות" למשחק שאף פעם לא באמת היה תחרותי, מלבד כמה רבעים בהם פסיכופתיים תחרותיים כמו מייקל ג'ורדן וקובי בראיינט התחייבו בפני עצמם מול הראי בחדר במלון לנצח בכל מחיר את כל הכוכבים האדישים האחרים.
העניין הוא שזו בעיה קטנה למדי עבור ה-NBA כרגע. בעיה קטנה שאפשר לפתור בקלות (מה אם פשוט 'מזרח מול מערב' בקרב על 1 מיליון דולר לכל שחקן מהקבוצה המנצחת?). הבעיה הגדולה היא, וגם את זה אומר אפילו אדם סילבר, קומישינר ה-NBA, הטנקינג. נראה שלפחות שליש מהקבוצות ב-NBA כיום מעוניינות להפסיד כדי לקבל בחירה גבוהה בדראפט דרך הלוטרי.
"ברור לגמרי שהתמריצים פשוט לא מיושרים כמו שצריך" הודה סילבר, שלטענתו תופעת הטנקינג חמורה יותר מבעבר (זה אשכרה משהו שנאמר כל שנה), והסביר שזה מה שהוביל לקנסות האחרונים שהוטלו על קבוצות. הוא הדגיש שוב שהליגה ממוקדת במציאת פתרונות לבעיה.
סילבר ציין כי אחת הסיבות לטנקינג הקיצוני העונה היא שמחזור הדראפט של 2026 צפוי להיות איכותי במיוחד, בעוד ששני המחזורים שאחריו נחשבים לחלשים יותר. עם זאת, הוא הדגיש ש"המטרה העיקרית של הקבוצות צריכה להיות ריצוי האוהדים" וכך להבטיח שהליגה מציגה את המוצר הטוב ביותר על הפרקט.
לגבי שיטת הלוטרי של הדראפט והדרך שבה היא נועדה לעזור לקבוצות החלשות להשתפר, סילבר אמר: "זה נושא שאנחנו מקדישים לו הרבה מאוד זמן". לדבריו, ה-NBA שואפת ל"שיוויון בהזדמנויות" ולא לשוויון מוחלט, משום שחלק מהקבוצות מנוהלות טוב יותר מאחרות.
סילבר הוסיף שהוא אינו בטוח שהדרך הנוכחית שבה קבוצות עושות "מניפולציות" כדי להשיג את התוצאות שיעזרו לשפר מיקומן בלוטרי (כלומר מפסידות בכוונה) "אכן מביאה לכך שהקבוצות החלשות מקבלות את השחקנים הטובים ביותר". לדבריו, "הגיע הזמן לבחון מחדש את השיטה" – כלומר הגיע הזמן לבחון מחדש את הטנקינג "ולמצוא דרך טובה יותר לפעול".
על הדראפט והטנקינג סיכם סילבר: "מה שאנחנו עושים עכשיו פשוט לא עובד. הגיע הזמן לחשוב מחדש על השיטה ולחפש דרכים חדשות לפעול." העניין הוא שגם "בחינה מחדש" של שיטת הטנקינג תביא לאותה תוצאה. קבוצות יפסידו בכוונה כדי להגדיל את הסיכוי שלהן להחתים שחקנים איכותיים, שלא היו מגיעים אליהן בשום דרך אחרת.
השיטה של ה-NBA היא שככל שהקבוצה יותר גרועה ככה היא מקבלת יותר "כדורים" בהגרלת הלוטרי. ארבע הקבוצות הכי גרועות מקבלות את הסיכויים הכי טובים לקבל את הבחירות הכי גבוהות. וזה כל העניין. ברגע שהקבוצה עם המאזן הכי גרוע מקבלת את הסיכויים הכי טובים לקבל את השחקן הכי טוב בדראפט – אז יש תמריץ הרבה יותר מדי גדול להיות ממש גרועים בכדורסל.
המירוץ לתחתית של חלק מהקבוצות הוא באמת מגוחך אבל מי יכול להאשים אותן. מתמטית זה משתלם להיות גרועות? כאמור, יש רק שלוש דרכים להשיג שחקנים לקבוצה. בהחתמת שחקן חופשי, שמקבל החלטה אם להצטרף לקבוצה שלך או לא; בטרייד, אז צריך להשוות שכר בין שחקנים ולעיתים טרייד יכול להיראות מאוד לא משתלם אם השחקן הצעיר שהחלפת עבור שחקן מבוגר הוא לפתע פתאום MVP ואלוף NBA (לדוגמה SGA); ודרך דראפט – אז מקבלים כישרון שנמצא תחת חוזה נוח אצלך 7 שנים לפחות (שנים ראשונות על חוזה רוקי וחוזה שני שהוא חותם כסוכן חופשי מוגבל).
כאמור, התמריץ להפסיד גדול מדי ומאחר שכמעט כל הקבוצות בבעלות מולטי-מיליארדרים, שהרוויחו כסף גדול בעיקר בגלל שהיו לצידם גאונים פיננסים וחשבונאות, שסייעו להם לשלם כמה שפחות מס – אז מן הסתם הם יעשו את החישוב הפשוט ויגיעו למסקנה ששווה להם לעשות טנקינג – אפילו אם זה מסריח.
אם זה מסריח אבל כשר, סבבה – זה מה שמיליארדרים עושים כדי להרוויח כסף וכדי לגייס כישרונות.
ולכן צריך לשנות את התמריץ לחלוטין ולתת לקבוצה הכי טובה מחוץ לפלייאוף את הסיכוי הכי טוב לקבל את השחקן הכי טוב בדראפט. פשוט: היפוך יוצרות. הקבוצה הכי גרועה מקבלת את הסיכויים הכי גרועים לקבל את השחקן הכי טוב שנכנס לליגה דרך הדראפט.
ייתכן שהקבוצה הכי גרועה כן תקבל את הבחירה הראשונה (בדיוק כפי שקרה שדאלאס מאבריקס קיבלו את הבחירה מספר 1 בדראפט הקודם) אבל לא יהיה לה תמריץ כל כך ברור להיות כל כך גרועה.
זה באמת לא מדע טילים. תרגמו ותעבירו לסילבר.
מה דעתך על הכתבה?