ג'ייסון טייטום חזר הלילה (בין שישי לשבת) לפרקט אחרי כמעט עשרה חודשים מחוץ למגרשים בעקבות קרע בגיד האכילס, וסייע לבוסטון סלטיקס לנצח 100:120 את דאלאס מאבריקס. הכוכב סיים עם דאבל דאבל של 15 נקודות, 12 ריבאונדים ו-7 אסיסטים ב-27 דקות, במשחק הראשון שלו מאז הפציעה.
טייטום פתח את המשחק בצורה חלשה והחטיא את שש הזריקות הראשונות שלו, כולל דאנק שננעץ בטבעת ואיירבול, אך התאושש בהמשך. את הנקודות הראשונות שלו קלע רק בדקה האחרונה של המחצית הראשונה עם דאנק, ולאחר מכן התחמם עם שלשה מהפינה. משם כבר נכנס לקצב, קלע חמש זריקות רצופות והוביל את הסלטיקס לבריחה שהכריעה את המשחק.
מאמן בוסטון, ג'ו מאזולה, התייחס לרגע המרגש: "זו חגיגה עבור אחד מהחברים שלנו לקבוצה שעבר מסע ארוך ועבד קשה מאוד כדי להגיע לנקודה הזאת. אנחנו מעריכים את זה מאוד ומתאחדים כקבוצה כדי לנצח".
טייטום עצמו הודה לחבריו על התמיכה לאורך הדרך: "רציתי להראות פגיעות ולהביע את ההערכה שלי לקבוצה על איך שהם שיחקו העונה ועל איך שהם נתנו לי מוטיבציה. החזרה היא צעד ענק, אבל יש לי עוד דרך ארוכה".
הפורוורד סיפר גם על הרגע שבו קלע את הסל הראשון שלו במשחק: "זה עזר לי להירגע מאוד. כשאתה לא משחק הרבה זמן אתה מרגיש לחוץ. אבל בעיקר הרגשתי שמח ומלא הערכה על כך שאני שוב משחק כדורסל. להיות על המגרש היום היה ניצחון גדול עבורי".
טייטום הוסיף כי למרות ההתרגשות, בהמשך המשחק הכול כבר הרגיש טבעי יותר: "זו הייתה תחושה סוריאליסטית, אבל אז זה פשוט התחיל להרגיש נורמלי, וזה מאוד מעודד מבחינתי. כבר בדרך למשחק, בשגרת ההכנה ובזריקות החימום, הכול התחיל להרגיש כמו פעם".
הכוכב גם הודה למאמן הכושר האישי שלו ניק סאנג, שליווה אותו בתהליך השיקום: "יש לו את התפקיד הכי גדול. בעשרת החודשים האחרונים לא עברו 48 שעות בלי שראיתי אותו. הוא היה איתי מהרגע שנפצעתי ובכל שלב בדרך".
לדבריו, החזרה הייתה גם רגע אישי מאוד: "זה היה יום מרגש. זו הייתה דרך ארוכה. היו הרבה רגעים קשים, הרבה פעמים שהטלת ספק בעצמך ולילות שבכיתי. אבל ניסיתי להמשיך להגיע כל יום ולעשות את הכי טוב שלי. יש לי עוד הרבה עבודה, אבל זה צעד גדול עבורי".
בוסטון, שנשארה בצמרת המזרח גם בהיעדרו של טייטום, קיבלה ממנו גם תרומה מעבר לקליעה – ריבאונדים, ניהול משחק ומשיכה של ההגנה. "להיות סביב החברים לקבוצה נתן לי כוח", אמר. "שיקום הוא תהליך בודד לפעמים, אתה מרגיש מנותק כי אתה לא על המגרש, אבל הם גרמו לי להרגיש חלק מהקבוצה וזה עזר לי מאוד".
מה דעתך על הכתבה?