שיי גילג'ס-אלכסנדר ממשיך לבסס את עצמו כאחד הסקוררים העקביים והמרשימים שידעה ה-NBA. הלילה (בין חמישי לשישי), במשחק של אוקלהומה סיטי מול בוסטון, כוכב הת'אנדר ינסה לקלוע לפחות 20 נקודות בפעם ה-127 ברציפות, ובכך לעקוף את ווילט צ'מברליין ולקבוע את הרצף הארוך ביותר בתולדות הליגה.
המסע ההיסטורי של גילג'ס-אלכסנדר החל ב-1 בנובמבר 2024, אז קלע 30 נקודות בניצחון על פורטלנד. באותו זמן זו לא נראתה הופעה יוצאת דופן במיוחד, אבל 16 חודשים לאחר מכן אותו ערב כבר נחשב לנקודת הפתיחה של רצף היסטורי, שבמהלכו הפך ה-MVP של העונה הסדירה גם ל-MVP של הגמר והשווה שיא בן 63 שנה.
העובדה ש-SGA בכלל התקרב לשיא של צ'מברליין היא חריגה בקנה מידה היסטורי. לפניו, הרצף השני באורכו של 20 נקודות ומעלה היה שייך גם הוא לצ'מברליין עצמו, עם 92 משחקים. אחריו ניצב אוסקר רוברטסון עם 79, מה שאומר שעד העונה הנוכחית רק ווילט הצליח למשוך רצף כזה לאורך של עונה שלמה ויותר. אפילו רוברטסון הגיע רק ל-63% מהשיא.
גם בעידן המודרני כמעט שאף אחד לא התקרב. במאה ה-21 רק קווין דוראנט עבר את מחצית הדרך לשיא של צ'מברליין, עם רצף של 72 משחקים, בעוד קובי בראיינט הגיע ל-63. למעשה, אורך רצף 20 הנקודות הארוך ביותר של כל זוכי ה-MVP במאה הנוכחית, מלבד SGA, עומד בממוצע על 36 משחקים בלבד.
הפער בולט גם מול שחקני ההווה. הרצף הפעיל הבא אחרי גילג'ס-אלכסנדר שייך לקוואי לאונרד ועומד על 42 משחקים, בעוד ג'ואל אמביד הפצוע נעצר על 24.
עד כמה זה נדיר? לפי החישובים שערכו ב-ESPN, בשתי העונות האחרונות שחקני אולסטאר קלעו 20 נקודות ומעלה ב-71% מהמשחקים שלהם. בהסתברות כזו, הסיכוי ששחקן אולסטאר יגיע ל-126 משחקים רצופים של 20 נקודות ומעלה הוא בערך 1 ל-3.2 קווינטיליון, סדר גודל שמזכיר את מספר גרגרי החול על פני כדור הארץ.
אחת הסיבות המרכזיות לכך שגילג'ס-אלכסנדר הצליח להגיע כל כך רחוק היא הגיוון ההתקפי שלו. מתוך 4,092 הנקודות שצבר לאורך הרצף, הפיזור בין אזורי הקליעה השונים במגרש כמעט שוויוני. בין 16% ל-25% מהנקודות הגיעו מכל אחד מחמשת האזורים המרכזיים, מקו העונשין, דרך הצבע והמיד ריינג', ועד לקו השלוש. בהשוואה ללוקה דונצ'יץ', למשל, שמייצר חלק גדול יותר מהנקודות שלו מטווח שלוש, SGA מציג חלוקת זריקות מאוזנת ונדירה מאוד עבור גארד מודרני.
ולא רק הגיוון בולט, אלא גם השיפור. למרות שבקריירה הוא קלע 35.9% בלבד מחוץ לקשת, מאז פגרת האולסטאר של העונה שעברה הוא עומד על 39.3% משלוש. גם בתוך הקשת הוא עשה קפיצה, עם 60.1% לשתיים העונה ב-15 ניסיונות בממוצע למשחק, נתון שמוגדר כהופעת השתיים היעילה ביותר של גארד בתולדות ה-NBA מבין שחקנים שזרקו לפחות 10 פעמים לשתי נקודות למשחק.
השילוב הזה בין קליעה טובה יותר מבחוץ, דיוק היסטורי לשתיים ויכולת קבועה להגיע לקו, שם הוא מדייק ב-90%, מציב אותו בצמרת גם במדד היעילות הכולל. עם 66.7% טרו שוטינג, גילג'ס-אלכסנדר מדורג שני בכל הזמנים מבין שחקנים שקולעים 30 נקודות למשחק. היחיד שמקדים אותו הוא סטף קרי בעונת 2015/16 עם 66.9%.
מאז תחילת העונה שעברה, גילג'ס-אלכסנדר מוביל את הליגה במספר המשחקים עם 20 נקודות ומעלה, אבל גם בפער גדול במשחקים של 30 נקודות ומעלה, עם 86 כאלה. לוקה דונצ'יץ' שני עם 59 בלבד. גם במשחקי 40 נקודות הוא בצמרת עם 18 כאלה, ובמשחקי 50 נקודות הוא מוביל את הליגה עם חמישה.
ועדיין, בהשוואה לצ'מברליין יש פער עצום בכמויות. ווילט העמיד במהלך הרצף שלו ממוצע דמיוני של 49.2 נקודות למשחק, לעומת 32.5 של גילג'ס-אלכסנדר. אלא שצ'מברליין נהנה גם מזמן משחק שכבר לא קיים ב-NBA של היום, 48.4 דקות בממוצע למשחק, והוא הוחלף רק בשלושה מתוך 126 המשחקים. כשמנרמלים את הנתונים ל-36 דקות, הפער כבר מצטמצם משמעותית: 36.6 נקודות של צ'מברליין לעומת 34.4 של גילג'ס-אלכסנדר.
עוד הבדל בולט בין השניים הוא הצלחת הקבוצה. אוקלהומה סיטי מחזיקה במאזן אדיר של 102 ניצחונות מול 24 הפסדים במהלך הרצף של SGA, בעוד קבוצותיו של צ'מברליין עמדו על 66 ניצחונות מול 60 הפסדים.
במבט רחב יותר, גילג'ס-אלכסנדר בדרך לעונה רביעית ברציפות עם ממוצע של 30 נקודות ומעלה למשחק, הישג שאליו הגיעו לפניו רק ווילט צ'מברליין, מייקל ג'ורדן, אוסקר רוברטסון ואדריאן דאנטלי. אם ישלים זאת, הוא יצטרף גם לג'ורדן כשחקן היחיד שקלע 30 נקודות ומעלה במשך ארבע עונות רצופות וגם זכה באליפות במהלך התקופה הזו.כ
אם ישלים הלילה עוד משחק של 20 נקודות ומעלה, גילג'ס-אלכסנדר לא רק ישבור שיא ששרד יותר מ-60 שנה, אלא יוסיף עוד חותמת לעונה שממשיכה למצב אותו בשורה אחת עם כמה מגדולי הסקוררים בתולדות המשחק.
מה דעתך על הכתבה?