אי אפשר להבין את החיבור של דונובן מיטשל לעיר ניו יורק מבחינת הילדות שלו ומבלי להכיר את אביו, דונובן האב. מיטשל המבוגר, שחקן בייסבול בעברו בליגות המשנה, משמש כבר כמה עשורים כבכיר בהנהלת קבוצת הבייסבול ניו יורק מטס.
ולכן מיטשל הבן לא סתם גדל באזור ניו יורק (באלמספורד שבווסטצ'סטר), הוא בילה את רוב ילדותו באחד מהמוסדות האייקוניים של הספורט המקומי – אצטדיון שיי שבקווינס. הוא היה מה שכונה "ילד מועדון" שהעביר את הקייצים שלו בריצות על הדשא, איסוף כדורים מרחבי האצטדיון ובתקשורת יומיומית עם כוכבי הבייסבול המקומיים.
מיטשל, ככל הנראה, היה יכול להפוך לשחקן בייסבול בעצמו, אך נראה שתמיד העדיף טיפה יותר את הכדור הכתום. אמו, ניקול, הייתה אוהדת שרופה של הניקס. משחקים של הקבוצה בטלוויזיה היו חלק מהילדות שלו, כמעט כמו הריצות במסדרונות אצטדיון שיי ולאחר מכן בסיטי פילד. מיטשל נמשך במיוחד לסגנון המשחק של כרמלו אנת'וני, וכששיחק במגרש לבדו דמיין שהוא לובש את הגופייה הכחולה-כתומה המפורסמת ומוביל את הניקס לניצחונות גדולים ב"מכה של הכדורסל" – המדיסון סקוור גארדן.
הוא שיחק בייסבול וכדורסל עד שנתו השנייה בתיכון. אז, במהלך משחק בייסבול, התנגש בעוצמה בשחקן שדה ושבר את פרק כף היד שלו. הפציעה הזו כמעט ומנעה ממנו קריירה בכדורסל. הוא לא היה יכול להשתתף בטורנירי הקיץ החשובים ב-AAU (ליגות הנוער בכדורסל בארה"ב), מה שהוביל לכך שהרבה סקאוטים של המכללות הגדולות פשוט פספסו אותו. בעקבות הפציעה הזו, מיטשל ומשפחתו קיבלו החלטה קשה: לעזוב את מערכת החינוך הציבורית של ניו יורק ולעבור לפנימייה היוקרתית "ברוסטר אקדמי" בניו המפשייר כדי להתמקד אך ורק בכדורסל, ולבנות את עצמו מחדש כדי להתקבל לקולג' מכובד (בסוף חתם בלואיוויל). המעבר הזה הרחיק אותו פיזית מניו יורק והשאיר אותו עם הרצון העז לחזור אל העיר שבה גדל ככוכב כדורסל.
בקיץ 2022, מיטשל – אז שחקן יוטה ג'אז – קיבל את ההזדמנות שחיכה לה שנים, אך זה לא קרה כי הדברים לא הסתדרו בדיוק כמו שרצה. בפשטות, הניקס לא היו מוכנים לשלם את המחיר שיוטה רצתה עליו, וקליבלנד דווקא כן. בכיר הניקס וויליאם וסלי התלוצץ שדני איינג', הנשיא לענייני כדורסל של יוטה, "רצה את אשתי, הילדים שלי, הנכדים שלי… הוא פשוט ניסה לעקוץ מישהו".
במהלך מסיבת העיתונאים הראשונה שלו כשחקן קליבלנד בספטמבר 2022, מיטשל לא נרתע מלהודות שהוא ציפה ללבוש את הגופייה של הניקס. "הייתי בטוח שאני חוזר הביתה, אני לא הולך לשקר לגבי זה", אמר. "מי לא רוצה להיות בבית? זה היה יכול להיות נחמד".
הוא היה במשחק גולף כאשר סוכנו, אוסטין בראון, מסר לו את החדשות שקליבלנד נכנסה לתמונה כדי לסגור עסקת ענק: "בכנות, לא היה לי מושג שזה הולך לקרות… הסוכן שלי התקשר אליי ביום רביעי ואמר לי, 'אתה הולך לקליבלנד'", סיפר בפודקאסט The Old Man and the Three. "רצתי מסביב למגרש הגולף. מבחינתי, פשוט אמרתי לעצמי 'יאללה, בוא נלך על זה. הגיע הזמן'".
למרות הקשרים העמוקים מילדותו לניו יורק, מיטשל הדגיש שוב ושוב שהוא אינו חש טינה על האופן שבו הנהלת הניקס החליטה נגד הצטרפותו. "כשגיליתי לאן פניי מועדות, עם מי אני הולך לשחק, הקבוצה, הסגל, צוות האימון, לא יכולתי להיות שמח יותר מכך שהגעתי לקליבלנד", אמר.
כשהאריך את חוזהו בקליבלנד ב-2024 בגיל 27, נראה שהבין שאת הצ'אנס שלו עם הניקס הוא כנראה כבר לא יקבל, במיוחד לאחר שהקבוצה ממנהטן החליטה לבנות את עצמה סביב ג'יילן ברונסון, יליד ניו ג'רזי ומי שאלילי ילדותו, כבן לשחקן הניקס, היו מרקוס קמבי ולארי ג'ונסון.
ברור שקו העלילה "הניקס נגד הבן האובד מיטשל" עורר הרבה דיונים. במשרדי הליגה אפילו הפכו את המפגשים בין קליבלנד לניו יורק – במיוחד בפלייאוף – לדרמה של מיטשל, בן ניו יורק, נגד הניקס. הניקס הצליחו במבחן הראשון שלהם נגד הגארד בסיבוב הראשון של 2023, ועכשיו המבחן מתקיים בגמר המזרח 2026 נגד קליבלנד ומיטשל (בגמר האזורי הראשון בקריירה שלו).
בשביל למנוע מהניקס את סדרת הגמר הראשונה שלהם מאז 1999 (כשמיטשל היה בן 3), כוכב הקאבס צריך להיות כוכב ברמה שתגרום לניקס להתחרות על כך שלא שילמו לאיינג' את כל בני המשפחה של מנהלי המועדון.
מה דעתך על הכתבה?