עוד כשהיה רוקי, ניתן היה לזהות "אנרגיה של דמות ראשית" בג'ראד מקיין. הגארד, יליד 2004, הגיע לליגה עם פרסונה מובהקת של דור ה-Z: כוכב טיקטוק, לק על הציפורניים ותנועות ריקוד ממש לא אופייניות לשחקן NBA. האנרגיה הזו הדביקה במהירות את חבריו לקבוצה, שחיבבו את המשוגע הקטן. אפילו קייל לאורי, יליד 1986, התאהב בילד שקרא לו "Unc" (קיצור של דוד) ותקע לו טלפון בפרצוף לטובת סלפי ורילז באינסטגרם.
מאחורי הפוזה החמודה והתזזיתית התגלה גם חתיכת שחקן, עם ביטחון עצמי גבוה אך עם מספיק צניעות כדי לדעת מה הוא עדיין לא מבין. למרות זאת, דריל מורי, הג'נרל מנגר של פילדלפיה, החליט "למכור בשיא" את מקיין, כאילו היה מניה שעומדת לצנוח ולא כדורסלן אנרגטי ודמות סופר-חיובית בחדר ההלבשה.
"אני די בטוח שמכרנו גבוה, למרות שכמובן רק הזמן יגיד", אמר מורי במסיבת עיתונאים ביום שאחרי סגירת חלון הטריידים. "אני חושב שיש לו עתיד אדיר", הוסיף. "התמורה שקיבלנו היא עבור שחקן באיכות של חמישייה קבועה בקבוצה טובה… השורה התחתונה היא שהוא הימור נהדר לעתיד, ואנחנו מאחלים לו בהצלחה. אנחנו מרגישים שהמהלך הזה מציב אותנו במצב טוב יותר לבניית הקבוצה בעתיד".
הסיקסרס העבירו את מקיין לאוקלהומה בתמורה לבחירת סיבוב ראשון ב-2026 (דרך יוסטון) ושלוש בחירות סיבוב שני. אולי הם יפיקו משם שחקן ברמתו, אך סביר להניח שלא. לשחקן בעל השורשים הפיליפיניים הייתה עונת פריצה נהדרת כרוקי, עם ממוצעים של 15.3 נקודות, 2.4 ריבאונדים ו-2.6 אסיסטים ב-23 הופעות, לפני שקרע במיניסקוס גמר לו את העונה. העונה הוא פחות הרשים בפנסילבניה כפי שעשה בעבר, אבל הקבוצה סביבו הייתה רקובה, והפכה לרקובה עוד יותר בלעדיו. כולם זיהו שהמניה ממש לא בשיאה, כולל השחקנים עצמם.
"זו סיטואציה קשה", אמר לאורי על הטרייד. "זה קשה במיוחד כי הוא אחד הבחורים הכי אהובים שיש. מועד ההעברות מבאס עבור אנשים כמוהו, כי הוא נכס וקיבלנו תמורתו ארבע בחירות דראפט. אמרתי לו: 'תקשיב, קבוצה מוכנה לוותר על כל כך הרבה בשבילך, זה אומר שאתה שווה משהו'. דיברנו על זה אתמול במטוס. זה פשוט הוא – תמיד צוחק, תמיד מתבדח, עושה סרטוני טיקטוק כשאנחנו לא מסתכלים ומעלה אותם. הוא ילד נהדר, אבל אנחנו מבינים את הצד העסקי של הכדורסל ומתמודדים עם זה. באופן אישי אמרתי לו שאהיה האח הגדול שלו לא משנה מה. לא משנה באיזו קבוצה, מדים או עיר הוא נמצא – הוא תמיד יכול להרים אליי טלפון. יש לנו חבורה כל כך מגובשת ואנחנו נשמור איתו על קשר".
ולבסוף… האם מורי באמת חשב שהוא מוכר בשיא? אולי בגלל יהירות כלשהי, הוא אפילו לא חשד שמדובר בטעות כאשר סם פרסטי, מנהל הכדורסל הטוב בליגה, סימן את השחקן שלו. פרסטי לא מצרף אנשים סתם כדי להשלים סגל; הוא מביא רק שחקנים עם האישיות הנכונה, כאלה שיכולים להתאים לתרבות שבנה באוקלהומה. תרבות של ווינרים. ומקיין הוא בדיוק כזה – ווינר.
אחרי פיטוריו, מורי ייזכר בין היתר כמי ש"מכר בגבוה" שחקן, שמוכיח כעת בגמר המערב שהוא שווה הרבה יותר מהתמורה שהתקבלה עבורו. אחד המשפטים היפים בראיון של מקיין לג'ואל לורנצי מ"האתלטיק" נגע למצבו המנטלי אחרי המעבר: "מבחינתי, זה אף פעם לא עניין של להוכיח למישהו שהוא טעה", הסביר השחקן. "המטרה היא תמיד להוכיח לאנשים שמאמינים בי שהם צדקו".
הוא לא כועס על הג'נרל מנג'ר לשעבר, לא מחפש "לנקום" ולא מנסה להוכיח כלום. הוא פשוט רוצה לנצח עבור פרסטי שהאמין בו. וזה יפה. הרכז הצעיר מביא לת'אנדר אנרגיות שמתורגמות ל-21 זריקות במשחק גמר מבלי להניד עפעף, חדירות על ויקטור וומבניאמה כאילו אין ביניהם הפרש של 30 ס"מ בגובה, או שלוש שלשות סופר-קריטיות במשחק מספר 5. ומעל הכל, הוא משקיע אנרגיות חיוביות בתהליך שהפך את קבוצתו לפייבוריטית לאליפות שנייה ברציפות.
"כשרק הגעתי ונפגשתי עם סם, דיברנו על זה המון", הוסיף מקיין. "היכולת לשאול אותו שאלות… הוא מאסטר במה שהוא עושה, זה פשוט מדהים. הוא מדבר הרבה על 'עוד טיפה בדלי בכל יום'. להיות בתוך התהליך – זה כל מה שמשנה. אתה לא יכול להיכשל אם אתה בתוך התהליך, כי אתה אף פעם לא מגיע לסוף". מקיין הוא בדיוק הטיפה בדלי שאוקלהומה הייתה צריכה – בטח ללא ג'יילן וויליאמס ואג'אי מיטשל – כדי לנצח את סן אנטוניו ולעלות לגמר מול הניקס.
מה דעתך על הכתבה?