הלילה (בין רביעי לחמישי) דני אבדיה עשה היסטוריה כשפתח בחמישייה של וושינגטון, והפך לישראלי השלישי ב-NBA. הרוקי הישראלי שיחק במשך 28 דקות, במהלכן קלע 7 נקודות (2 מ-2 מהשלוש) הוריד 4 כדורים חוזרים ומסר אסיסט אחד. לצערו של אבדיה, וויזארדס הפסידו לפילדלפיה למרות שהובילו ביתרון דו ספרתי בתום הרבע השלישי. שעות ספורות לאחר הופעת הבכורה, אבדיה ניצב בשעה זו במסיבת עיתונאים מיוחדת לתקשורת הישראלית דרך הזום, בה הוא מספר על התחושות מאחורי הלילה ההיסטורי והציפיות להמשך הדרך.
כמה התרגש מהופעת הבכורה: "זה מאוד מרגש. זו הייתה דרך לא פשוטה. לסיים את כל ההכנות ואת השלוש שנים במכבי תל אביב – אתה מחכה לרגע שאתה מתחיל לשחק. הייתה תקופת הכנה ארוכה ולא פשוטה. אמנם לא ארוכה כמו תמיד, הייתי צריך להיכנס מהר מאוד לקצב של הקבוצה. זה לא היה פשוט בהתחלה. חוויית NBA בפעם הראשונה זה לא קל גם מנטלית, אבל אני מאמין שאני משתלב טוב, אני אוהב את החברים שלי לקבוצה ואוהב לשחק איתם. אני מרגיש שיש לנו דברים טובים לעשות השנה".
העמדה המועדפת: "בסופו של דבר זה היה רק המשחק הראשון שלי ואנחנו באמת קבוצה חדשה. הדברים אמורים להתחבר ועוד יתחברו. נשחק יותר ביחד ותהיה לנו כימיה יותר טובה. התרגשתי מאוד, זה היה משחק ראשון. עם הזמן צוברים ניסיון. אני נמצא בסביבת שחקנים מעולים שרוצים בהצלחתי".
יחסיו עם ראסל ווסטברוק: "יש לנו קשר מיוחד. ראסל בחור מיוחד ונורא תומך בי ועוזר לי. הוא מדבר איתי גם בתוך המשחק וגם מחוצה לו. אני מרגיש באמת יש לנו חיבור מיוחד. בסופו שלדבר רק שנה ראשונה שלי, אבל אני גאה מאוד לשחק לידו ואני יכול ללמוד ממנו. יש לשנינו מנטליות דומה".
הקליעה שלו: "היא לא הייתה יציבה כמה פעמים, אבל אני חושב שתמיד היא כן הייתה שם. זה הכל היה הבראש של מבחינתי .הייתי צריך להשתחרר".
ההבדלים בין הכדורסל האירופי ל-NBA: "התחלתי לשחק במכבי בגיל 16 והתרגלתי למערכת במשך שלוש שנים עד שיצא לי להתפתח לשחקן שהוא חלק חשוב מהקבוצה, אבל זה שונה. אסור לשכוח שהייתי שלוש שנים במכבי והיה לי רגעים שלא שיחקתי בכלל. לקח לי שלוש שנים להגיע למצב שאני חלק מהרוטציה המלאה – וזה לא היה פשוט בכלל. אני בא יותר בשל ומוכן ל-NBA בגלל החוויות שעברתי, אבל אנשים צריכים לזכור שזו חוויה ראשונה שלי בקבוצה חדשה עם שחקנים מעולים וכוכבים לידי. זה לא פשוט לשחק בסביבה כזו, במיוחד בגיל כזה צעיר ושבאתי ממקום שהוא לא ארצות הברית. אני חזק מאוד מנטלית ועובד מאוד מאוד קשה. כל העסק הזה בסופו של דבר נופל על סבלנות. אני סבלני, אני יודע שלאט אלט אני צריך לעלות את הרמה שלי. אני רוצה לעשות את הדברים שאני יודע. אני מאמין שבסופו של דבר הכל יגיע".
ממה הוא הכי מרוצה במשחק הבכורה שלו: "רציתי לראות איך אני מתמודד הגנתית. אהיה כנה, בהתחלה לא כל כך הבנתי איפה אני, גם מבחינת קצב המשחק. ברגע ששברתי את הדבר הראשוני הזה הרגשתי הרהב יותר נוח לרוץ ולשחק. אני יכול ורוצה להשתפר עוד הרבה, גם הגנתית וגם התקפית, אבל אני רואה שאני לא נופל משום שחקן מבחינה פיזית".
מה הדבר הכי דחוף לו לשפר בעצמו: "אני תמיד רוצה להשתפר. בזמן הזה אני רוצה קודם כל להיות הכי טוב בשביל הקבוצה ולעשות דברים שאני יודע הכי טוב. להיות בשקט שלי, להיות סולידי ויציב ולהשתפר. כל עוד הקבוצה לא תנצח זה לא שווה כלום. המערכת מאוד מחבקת ועוטפת. מאוד דואגים לך ושמחים שאתה פה. יש לך אווירה שאתה מגיע לכאן שאתה אהוב פה ורצוי פה, שהביאו אותך מסיבה מסוימת. אין יותר כיף מזה".
איך זה להתאמן תחת סקוט ברוקס לעומת יאניס ספרופולוס ומה היווני נתן לו: "קואץ' ברוקס העמיד אותי בלא מעט אתגרים מאז שהגעתי ואני אוהב את זה. הוא רוצה שאני ישתפר והוא תמיד שם בשבילי. אכפת לו מאוד ממני. הוא רוצה שאהיה יותר חזק ובגלל זה נותן לי אתגרים, ואני אוהב אתגרים. ספרופולוס הביא לי את הקשיחות ולדעת שאני צריך לעבוד קשה בשביל לקבל את המקום שלי. גם מבחינה קבוצתית, לקרוא את המצבים והמהלכים והרבה מאוד טקטיקה. הוא שיפר אותי הרבה והכלים שהוא נתן לי כמובן יעזרו לי בהמשך".
מה דעתך על הכתבה?