בנדר וז'יז'יץ' יחד, לא שווים כמו אבדיה לבדו

דראגן בנדר , אנטה זיזיץ', דני אבדיה | אודי צטיאט / Getty Images

רמי רוטהולץ על הדמיון והשוני בין צמד הגבוהים האירופאי של מכבי תל אביב ליהלום הישראלי של וושינגטון. הקשר לוויצ'יץ' והעתיד שנמצא בידיו של ווסטברוק

שני הקרואטים שמכבי הביאה הקיץ, דראגן בנדר ואנטה ז'יז'יץ', ירדו מהפרקט אחרי ההפסד לזניט, כמה דקות לפני שדני אבדיה עלה עליו והפסיד עם הוויזארדס לבולס. אבל זה התרחש בעולם אחר – אבדיה מתחיל עכשיו את המסלול שהם עלו עליו לפני ארבע שנים ובסופו הגיעו לכאן.

כמו בכל לילה נתון מאז שהצטרפו לקבוצה, הקרואטים נתנו את המקסימום אבל לא השפיעו עליה בשום צורה. הנוכחות שלהם מאז הגיעו מדגישה מה מכבי איבדה ביחס למה שהייתה בזמן הזה לפני שנה. אז, לפני הקורונה, זו הייתה קבוצה שהכל אצלה יכול לקרות. זה לא מה שהקבוצה משדרת השנה. לפני שנה היה לה השחקן שדני אבדיה גדל להיות, שחקן שמשפיע על הקבוצה שלו, והוא נתן לה רק טעימה, שנה אחת הספיקה כדי שעזיבתו תשפיע על הרוח שנושבת מהקבוצה. בגילם, בני 23, ואחרי הקריירות שלהם ב־NBA, משקלם הסגולי המשותף של שני הקרואטים ותועלתם פחותים מאלה של אבדיה כשהוא רק בן 19.

לבנדר, ז'יז'יץ' ואבדיה יועד גורל דומה. החיים כיוונו אותם להגיע ל־NBA ולהטביע חותם. קיים מנגנון אוניברסלי רחב ומסועף שעוסק באיתור כישרונות, טיפוחם, חשיפתם ושיווקם ל־NBA. זה מנגנון סלקטיבי, שעובד עם הספורים והמובחרים באשר הם, מאתר אותם הכי סמוך ללידתם, מסמן אותם ומפקח עליהם לכל דרכם ועד למטרה שאליה יועדו. שלושתם תוצרים של המנגנון הזה.

אבדיה בערב הדראפט. הולך בדרך שרבים הלכו בה לפניו | יוסי ציפקיס

קורותיו של בנדר ידועים. פיתוחו התרחש בחלקו כאן בארץ: כישרון קרואטי חריג שבגיל 12 נופל לידיים של סמכות כדורסל אירופית, ניקולה וויצ'יץ', שקולט אותו באקדמיה שהקים בספליט, ומטפח אותו באופן אישי. גורלו של בנדר שפר עליו, וויצ'יץ' הביא אותו לגדולות, בנדר סומן, לא דילגו עליו באף מסגרת, הוא שיחק בכל הנבחרות הקרואטיות הצעירות, לעתים היה צעיר השחקנים שם. וויצ'יץ' הביא אותו למכבי כשחתם שם כמנהל מקצועי, מכבי השאילה אותו למכבי רמת גן, גם שם היה תחת עינו הפקוחה של וויצ'יץ'. מבנדר לא נחסך דבר, המסלול שלו חפף את זה שאבדיה הלך בו כמה שנים אחריו, גם אנטה ז'יז'יץ' בילה זמן קצר באקדמיה שוויצ'יץ' הקים במכבי. שלושתם באו אם כן מבית גידול דומה, שותפים לאותה מסורת כדורסל וחולקים גנים סרבו־קרואטיים.

עם בנדר נעשתה עבודת גילוי, טיפוח ושיווק מופתית. הדראפט של 2016 מעיד. הוא נבחר רביעי, מקום גבוה מזה שאבדיה נבחר אליו ארבע שנים אחריו, גם החוזה שבנדר קיבל אז היה גדול מזה שאבדיה קיבל היום. בשני המקרים מדובר בחוזים מכובדים ומובטחים שלא כל רוקי מקבל, קבוצות משקיעות סדרי גודל כאלה רק במי שמסומן כנכס של המועדון להרבה שנים.

כשפיניקס בוחרת אירופי בגיל של בנדר ועם המידות שלו, במקום הרביעי בסיבוב הראשון של הדראפט, היא חושבת על דירק נוביצקי. על סמך מה שהיא ראתה מבנדר, לכיוון הזה קיוותה שיתפתח. גם דירק נוביצקי לעניים היה מכסה את ההשקעה של פניקס בבנדר, העיקר שידמה במשהו למקור. בנדר הגיע לסאנס כשהוא בן גילו של אבדיה שהגיע לוויזארדס. פניקס נלחמה על בנדר שלוש עונות עד שהרימה ידיים; מילווקי תהתה לגביו כמה חודשים; הווריורס הסתפקו בכמה ימים. היום הוא במעמד שאף קבוצת NBA לא תיגע בו.

דראגן בנדר
דראגן בנדר על הספסל של גולדן סטייט. איבד את מעמדו בליגה הטובה בעולם | Michael Gonzales / Contributor

כל רדאר אותת בקרבתו של אנטה ז'יז'יץ'. המסלול שלו קצת שונה בפרטיו מזה של בנדר ואבדיה, אבל לא במהותו: מסלול הפרוספקטים, אלה שמחכים להם. ז'יז'יץ', בן גילו של בנדר, היה בחירת סיבוב ראשון, מקום 23, של הסלטיקס בדראפט 2016, זה שבנדר נבחר בו רביעי. אבל זו סלטיקס שבחרה את ז'יז'יץ' במקום ה־23. סלטיקס התמחתה באיתור וזיהוי כישרונות, כל שנותיה היא בנתה שושלות דרך הבחירות שלה ועסקאות שרקמה באמצעותן.

בחירה של בוסטון זו בחירה מושכלת, שתשרת אותה מקצועית או עסקית. בחירה 23 של בוסטון זו בחירה 10 של כל קבוצה אחרת. דני איינג' שמקבל בסלטיקס את ההחלטות, נולד למסורת הזו, הוא עצמו תוצר שלה, אומרים שאיינג' בוחן את מבנה המוח של הפרוספקטים שהוא מסמן עבור הסלטיקס. הוא ראה בז'יז'יץ' כישרון שאפשר להפיק ממנו תועלת ושווה להשקיע בו. הוא נכלל בטרייד מרכזי שקיירי ארווינג היה מעורב בו ואת רוב קריירת ה־NBA שלו עשה בקליבלנד. הוא רשם בקליבלנד נוכחות במשך שלוש עונות, שיחק לצדו של לברון, היה חלק מהקבוצה שהפסידה לווריורס בגמר ה־NBA. ז'יז'יץ' הראה ל־NBA את כל מה שהוא יודע, הוא הגיע למכבי אחרי שמיטב המוחות בחנו אותו בקפידה ולא השתכנעו. מכבי חטפה אותו מבין אצבעותיה של ריאל מדריד שייעדה לו את עמדת הסנטר המחליף. שני הקרואטים נראים כמו המוצרים המוגמרים שהם יכולים להיות. בנדר ימשיך לתת את המקסימום ופה ושם ידפוק שלשה. ז'יז'יץ' ישלוט בליגה המקומית. ביורוליג עד עכשיו הוא זלמנסון.

אנטה ז'יז'יץ'
אנטה זי'ז'יץ' וניקולה יוקיץ'. רק אחד מביניהם הצליח לפרוץ ב-NBA | Matthew Stockman/Getty Images

רף הציפיות של הוויזארדס מאבדיה גבוה, כפי שזה של פניקס היה מבנדר. שניהם הוגדרו נכסים אסטרטגיים שהמועדון יעשה הכל כדי לממש. מקבלי ההחלטות הימרו על התפתחותם. בנדר קיבל בפניקס זמן משחק רב בהרבה מזה שיכולתו ותרומתו הצדיקו. זו מדיניות מקובלת ביחס לשחקנים במעמדו, הסאנס לא מיהרה לוותר על בנדר, היא התעקשה עליו. הוויזארדס בונים את אבדיה בדרך דומה, מקומו המזדמן בחמישייה אכן חריג גם ביחס לחשיפה המועדפת שמקבל שחקן במעמדו – אבדיה אכן עילוי, אבל זה הוגן לציין שהוויזארדס קבוצה חלשה – ומכל מקום זה הטיפול הסטנדרטי שקבוצות NBA נוקטות כלפי הטאלנטים שלהן בעידן העכשווי. הרוקי המבטיח, הבחירה הגבוהה של המועדון בדראפט, הוא שחקן של הג'נרל מנג'ר עוד לפני שהוא השחקן של המאמן.

ראסל ווסטברוק, זה מוסכם אחרי כל כך הרבה שנים בליגה, הוא תחנה ראשונה וגם אחרונה. הכל מתחיל ונגמר בידיים שלו, הוא לוקח על עצמו את הכל. בפני עצמו הוא עוצר נשימה, אבל אלה שלצדו מיותרים. אין להם מילה אחת רעה להגיד עליו, הם עומדים לצדו נפעמים, גם מהיכולות וגם מהאישיות; ראס, הם אומרים, זה מי שאתה רוצה לצדך בחדר ההלבשה. הנה דמות אידיאלית, גם אתלט עצום וגם אישיות כובשת. אבל ראס לא מועיל לקבוצותיו, הוא לא מקדם אותן, היכולות שלו לוקחות מאלה של האחרים, שחקנים לא באים לידי ביטוי לצדו של ראס, הוא טוב עבורם בחדר ההלבשה, לא על המגרש. ראס יכול לעכב קצת את ההתפתחות של אבדיה כשחקן מרכזי שמשפיע על קבוצותיו – אצל ראס בטריטוריה אף אחד לא משפיע מעבר למספרים שהוא שופע – אבדיה יימצא כנראה במקום שונה מזה ששני הפרוספקטים הקרואטיים נמצאים בו היום.

ווסטברוק. ישפיע על עתידו של אבדיה | Ned Dishman/NBAE via Getty Images

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי