החיבה המיוחדת של אמריקאים להשוואות מופרזות הציבה בפני אנדרו וויגינס קשיים רבים. מי שנחשב בצעירותו ללברון ג'יימס הבא ואף נבחר ראשון בדראפט 2014 על ידי קליבלנד – מה שרק חיזק את ההשוואה – לא עמד בציפיות במשך שנים ארוכות, אבל כעת מוצא לו נישה חדשה ומפתיעה.
הפלייאוף הנוכחי, ובייחוד ארבעת המשחקים הראשונים בסדרת הגמר, ממחישים את המהפך שעבר: מסקורר לא יעיל במיוחד בקבוצה לא מוצלחת, משחקן רך שנחשב לשומר בעייתי, הוא מתברר כהפך הגמור בגולדן סטייט – הוא לוקח על עצמו משימות מיוחדות בהגנה (ושומר מצוין לפרקים על כוכב הסלטיקס ג'ייסון טייטום), לא כופה את עצמו בהתקפה, ומצטיין בתור שחקן משנה.
"לא חושב שהייתה חסרה לי תחרותיות בשלב מסוים בקריירה, פשוט נקלעתי לקבוצה פחות טובה", ניתח וויגינס הלילה את השינוי שהוא עובר, כשהוא מתייחס לסטיגמות שדבקו בו. "במינסוטה הייתי רגיל לקלוע יותר ולעשות המון בהתקפה, אבל עכשיו אני נמצא בקבוצה מנצחת, אז אנשים מעריכים את זה יותר. אף אחד לא נותן כבוד ללוזרים, ועכשיו אני מבין את זה הרבה יותר טוב. אנשים פשוט מכבדים יותר ווינרים, ועכשיו אני בצד הווינרי".
עם ממוצעים של 17.2 נקודות ו-4.5 ריבאונדים למשחק בעונה הרגילה ו-16.1 נקודות ו-7.3 ריבאונדים בפלייאוף, וויגינס ממציא את עצמו מחדש, וסוף סוף גם זוכה להערכה. גם ההגנה שלו הולכת ומשתפרת, ובמשחק 4 הוא הגביל את ג'ייסון טייטום ל-33 אחוזים מהשדה בלבד בפוזשנים בהם שמר עליו.
"אנדרו בחור מאוד צנוע, אבל אני יכול להעיד שהוא עושה צעד קדימה בפלייאוף הזה. הוא מצליח להשפיע על המשחק גם בצד ההגנתי, והופך העונה לשחקן הגנה-התקפה משובח", הילל אותו סטיב קר.
וויגינס מודה שלא האמין שהאופן שבו הוא נתפס על ידי הפרשנים, האוהדים וחובבי הליגה, ישתנה בצורה כל כך מהירה. מצד שני, הוא קיווה שזה יקרה. "הסטיגמה שהייתה עליי הפריעה לי. אמרו שאני לא מספיק קשוח, לא עובד מספיק קשה. לכן כשהגעתי לגולדן סטייט, קיבלתי מוטיבציה לשנות את זה – למרות שתמיד ידעתי שאני לא כזה. אתם רואים אותי משחק ככה עכשיו ומופתעים, אבל מבחינתי תמיד הייתי כזה".
