השמועות היו מוקדמות: הדרך שעושה את ההבדל בין מכבי חיפה והפועל באר שבע

כל מאמן מתחיל יודע שחלק חשוב בהכנה לעונה סדירה הוא לנצל את משחקי ההכנה – גם אם הם במסגרת מוקדמות הליגה האירופית – כדי לבנות ולשמר את הפרדיגמה שלפיה תתנהל העונה. אסור להיכנס לפאניקה לא ממשחק לא טוב, לא מטעות ברכש, בטח לא מלחץ קהל או מתוצאה לא טובה. כל שינוי בפורמט יכול להכניס לסחרור לא רק את הקבוצה ומרכיביה, אלא גם את המערכת.

לכן, קבוצה נבנית תחילה דרך ההגנה שלה, העמידה שלה, התיאום שלה, והאחרונים להסיר חלודה עם החלוצים. גם מאמן מתחיל יודע שלחלוצים לוקח זמן, ולכן קו האשראי שלהם הוא ארוך.

ולכן היה מפתיע לראות את ברק בכר עושה רוטציה בהתקפה – זריהן ושהר בחוץ, ספורי וקאריו בפנים – בין משחק אחד למשנהו מול קבוצה שסיימה במקום השישי בליגה האלבנית. זה לא נכון, זה לא שלב ניסוי ותהיה, זה תרגול אמת בשטח בנוי. חלוץ ירוץ 10 משחקים ברציפות, יתחיל ב-60 דקות, יעלה ל-75, בסוף יסיים עם צמד ב-90 דקות, אחרת הוא כנראה לא מתאים.

קאריו. החלוצים הם האחרונים להסיר חלודה (דני מרון)

וזו גם הסיבה שאת שני השערים שלה בשלב "קריעת הרשתות ככברה" במוקדמות הליגה האירופית כבשו שני שחקני קישור שהגיעו מהליגה הלאומית. אין לזה קשר לשיטת משחק או לרוטינה או למשהו שנראה בהמשך העונה. בשלב הבא (כבר בעוד שישה ימים), ברק בכר יצטרך להיצמד לדרך, אחרת היא לא תוביל לכלום.

ועוד ביטוי שגור לסיום: רמזי ספורי. היישר מהמועדון ששחרר את ערן זהבי בגלל תביעת בוררות על מענק חתימה.

סוף הדרך
מה הסיכוי ששני שחקנים יכבשו בבעיטה לפינה העליונה, בהפרש ארבע דקות זה מזה, בשני משחקים עוקבים? אין סיכוי. זה יכול לקרות רק בשתי מחציות שונות, ולא באותו הסדר.

מכבי חיפה הרשימה עוד פחות מהמשחק הראשון בסמי עופר ועדיין עברה יריבה איכותית יותר על הנייר מזו שעברה ב"ש, בשני ניצחונות, בבית ובחוץ. וזה בגלל שיש בה המון כישרון, ועזבו מה שאומרים ביציע: שמות לא משחקים כבר בכדורגל הישראלי, הרעב משחק.

אני לא יודע איך תיגמר העונה של מכבי חיפה ובאיזה לחץ יעמוד הצוות המקצועי, הניהולי והמממן, אבל להוציא מיליונים כדי לנסות ולהחזיר את מכבי חיפה למקומה הטבעי, זו לא דרך, זה סוף הדרך.

שחקני מכבי חיפה חוגגים. הערב משחק (אודי ציטיאט)

תסתכלו על יובל אשכנזי, שיש לו כבר ארבעה שערים במוקדמות הליגה האירופית (לפני שנתיים מול טרנצ'ין, במדי בני יהודה, היה לו גם שער מרהיב). זה שחקן, שביציע נוהגים לומר עליו בזלזול: "שחקן של שקל וחצי", אבל איזה רעב, איזו תשוקה, איזו תנועה, איזה שחקן.

יובל אשכנזי הוא בבואת הכדורגל הישראלי העכשווי: שחקן שלא הגיע במסלול הרגיל – נבחרות, מועדון גדול, שנתיים הופעות רק בגביע הטוטו וים של כתבות – אלא במסלול שצריך בו יותר מאשר אמונה כדי לשרוד אותו. והוא שרד. ובגדול.

ואם מכבי חיפה תהיה מורכבת מיותר יובל אשכנזים מאשר אלירן עטרים, היא גם תחסוך לשחקנים שוברי שוויון וגם תהנה משחקנים שוברי מוסכמות.

איביץ'. יכול לנוח (אריאל שלום)

סופר קאפ? נו באמת
כמעט באופן קבוע, מתבכיינות הנציגות הישראליות במוקדמות גביעי אירופה על העומס שנופל בחלקן ברגע שמתחיל גביע הטוטו, או בשמו הנוצץ – מבחינת מכבי ת"א – גביע אלוף האלופים. אתמול היה זה ולדימיר איביץ' שאמר שלא ממש תיאמו עם מכבי ת"א את משחק אלוף האלופים וזה מאוד מלחיץ שצריך לשחק ארבע ימים לפני משחק במוקדמות ליגת האלופות, סיבוב שני, משחק כל כך הרה גורל כמו זה מול בני יהודה.

צריך לומר פעם אחת את האמת: גביע הטוטו הוא מפעל הכנה לליגה, והוא בא להצדיק את סכומי הכסף העצומים שמקבל הכדורגל הישראלי במה שנקרא בעבר הסכם שיווק. זה מחיר, והוא מחיר יחסית נוח: מדובר במפעל משני, זניח, לא באמת כזה מחייב, שאפשר לשתף בו את קצה הסגל הרחב ולפעמים גם את הקצה של קבוצת הבת.

אז מנהלת הליגה הייתה גם נחמדה וקיצרה את התהליך של הנציגות האירופיות. במקום לשחק בבתים, הן משחקות זו מול זו, ומתקתקות את הסבל. האלופה ומחזיקת הגביע – שגם ככה מתחילות מאוחר את אירופה – משחקות במפעל שנקרא אלוף האלופים וכל קשר בינו לבין סופר קאפ הוא כמו הקשר בין כדורגל ישראלי לכדורגל אירופי.

מכבי יכולה בשקט להעמיד למשחק הזה את הסגל שתשלח עוד שבועיים לבית"ר ת"א/בת ים או להפועל חדרה, ולשחק ביום רביעי בחבל הדרקולה, בלי לפחד מאור יום, ועם סגל בכיר.