אפילו לא קרוב: להפועל באר שבע יש עוד הרבה עבודה לפניה

המשימה הראשונה לעונת המשחקים של הפועל באר שבע הוכתרה בהצלחה. האם זה אומר משהו לגבי ההמשך? מעט. נותרתי עם סימני שאלה רבים, לפחות לגבי היכולת לאיים באמת על הצמרת הגבוהה העונה, וכמובן על היכולת שלה לצלוח את משחקי המוקדמות ולהגיע לשלב הבתים של הליגה האירופית.


הרבה מאוד זמן חלף מאז סיימה הפועל באר שבע משחק אירופי מבלי לספוג, גם בבית וגם בחוץ. נכון היריבה אמש לא העמידה את הקבוצה של ברק בכר במבחן משמעותי לכל אורך 90 הדקות, פרט אולי למצבים נייחים שם המארחת המשיכה את המומנטום של מחנה האימונים והיא טרם ספגה שער ממצב נייח. הכאוס ממצבים נייחים בעונה שעברה שהחל עוד במחנה האימונים, כבר שם ב"ש ספגה ללא הפסקה, השליך על העונה כולה.


שוב, באר שבע לא עמדה במבחנים משמעותיים אמש, אבל עדיין ניתן לראות את השפעתו של מיגל ויטור שלאט לאט חוזר לכושר משחק. אתמול הוא התמודד מצוין עם חלוץ גבוה ממנו ורחב ממנו בלי יותר מדי בעיות.



סבג חוגג את השער. חייב להצטרף יותר לחלק הקדמי (דני מרון)

אם בזרים עסקינן, הופעה רשמית שנייה של מארין ובישול שני של הקשר מקוסטה ריקה, שנראה כמו פגיעה מצויינת של צוות הסקואטינג, ועדיין אני סבור שהוא יכול לשחק הרבה יותר טוב ככל שיצבור יותר ביטחון וייצור שיתוף פעולה טוב יותר עם חבריו.


סבג ושמיר ממשיכים להיות חוטבי העצים ושואבי המים של הקבוצה במרכז המגרש עם המון חילוצי כדור, אבל במשחק כמו אתמול בו היריבה מתגוננת עם 10 שחקנים בקו ה-40 מטר מהשער, לפחות אחד מהם חייב להצטרף יותר אל החלק הקדמי – בדיוק כפי שסבג עשה בכיבוש השער, הבעיה היא שהוא ושמיר עשו זאת מעט מאוד פעמים אמש.


ההופעה של ספורי במחצית הראשונה בהחלט צריכה לעודד את הצוות המקצועי, שראה מנהל משחק שכל עוד היה לו אוויר הצליח לנהל לא רע את משחק ההתקפה של הקבוצה.



ספורי. ההופעה שלו צריכה לעודד את הצוות המקצועי (דני מרון)


גם אמש, הדילמה של הצוות המקצועי באשר לצירוף הזר השישי נותרה בעינה. מצד אחד אין שחקן דומיננטי במרכז המגרש, כזה שהוא אחורי במהותו ואפשר לסמוך עליו כקשר אחורי בודד ולאפשר לבכר נניח להציב את ממן (כשיבריא) וספורי יחד על הדשא, ומצד שני ראינו את הקושי של הסגל הנוכחי לייצר מצבי הבקעה מול הגנה סופר צפופה, מהסוג אותו היא תפגוש שבוע אחר שבוע בטרנר במשחקי הליגה. אני עדיין חושב שהזר השישי צריך להיות שייך לחלק הקדמי בקישור ולא לאחורי.


אלו נקודות האור של המפגש אמש, אבל בסיכומו של דבר כדי לצלוח את המשימה הבאה באר שבע צריכה להרים את הרמה בכל הפרמטרים במשחק, בעיקר בדבר אחד משמעותי: קצב המשחק. אם קצב המשחק לא יתרומם, היא תהיה בבעיה.


אוהדי ב"ש צריכים להתרגל לקבוצה שונה השנה בליגה. יותר לוחמת, יותר אפורה ופחות מבריקה משנים עברו, פחות הצגות ויותר ניצחונות דחוקים.
בשלבים הללו של העונה כל שבוע של אימונים הוא עולם ומלואו, ואנחנו ללא ספק נראה שיפור בקצב המשחק בשבוע הבא, אבל שם בכר ושחקניו יפגשו יריבה שנמצאת בשיאו של מאבק האליפות ובכושר משחק גבוה, כזה שמספיק ל-90 דקות ולא ל-70 דקות כמו שיש לב"ש כעת.



ג'ימי מארין. פגיעה מצוינת של צוות הסקאוטינג (דני מרון)


הנעת הכדור לא מספיק מהירה, אין מספיק תנועה בלי כדור של החלק הקדמי והעסק נראה עדיין לא מחובר מספיק ולא מתואם. נכון, זה הגיוני מאוד ביחס לשלב הזה של העונה וביחס לשינויים הרבים בסגל, אבל את הקזאחים זה לא מעניין. צפויה לבאר שבע משוכה לא פשוטה.


היריבה הבאה משחקת 4-4-2 באופן קבוע, עם חלוץ אחד גבוה ותמיר והשני זריז וטכני. אין לי ספק שלמרות שמדובר במשחק בית, בכר יבחר שוב לפתוח בשיטת שלושת הבלמים כדי קודם כל לא לספוג שער בטרנר שיקטין מאוד את הסיכויים.


אחת הקבוצות מולן התקשתה באר שבע בליגה היא מכבי נתניה, שמשחקת בשיטת היהלום. בשיטה הזו נוהגת לשחק גם היריבה הקזאחית, והמשימה של בכר תהיה לצאת מטרנר עם מקדמה שתספיק לגומלין.