כובשת, אבל לא את כולם: המשימות של ב"ש לפני הפלייאוף

שוב הפועל באר שבע עושה את העבודה, יוצאת למשחק חוץ באירופה וחוזרת עם מקדמה לגומלין. הניסיון שב"ש צברה כמועדון באירופה בשנים האחרונות, עומד לצידה בשלבים הללו באירופה, שוב ושוב היא יוצאת למשחקי חוץ וחוזרת עם שער חוץ שעד כה הספיק לה כדי לדלג לשלב הבא – אבל עוד לפני שנדבר על המשחק עצמו חשוב להבחין בנתון מסקרן מאוד ביחס לשנה שעברה.

הפועל ב"ש קיימה תשעה משחקים העונה, שלושה משחקי הכנה, חמישה משחקים באירופה ומשחק אחד בגביע הטוטו. בשלושה משחקים שקיימה בארץ עדיין לא ספגה שער, בשלושה משחקי חוץ באירופה היא ספגה ראשונה – ובכל שלושת המקרים היא חזרה מהפיגור וזה קרה לה עוד פעמים גם במסגרת משחקי ההכנה.

הפועל ב"ש הייתה כל כך חלשה מנטלית בעונה שעברה, הייתה קבוצה שלא מסוגלת להתמודד עם שער חובה ולרוב מתרסקת גם באיכות המשחק שלה, שלא לדבר על כמות הספיגות בעונה החולפת שלא השאירה לה הרבה סיכוי להצליח. העונה, עם החריש המקצועי בסגל השחקנים, ב"ש לאט לאט מתחילה להחזיר לעצמה את היכולת המנטלית להתמודד עם פיגור. מצד אחד זו תכונה כל כך חשובה לאורך העונה, ומצד שני לא לעולם חוסן.

היכולת המנטלית להתמודד עם פיגור חוזרת. שחקני ב"ש בנורשפינג (אודי ציטיאט)

ב"ש כבשה ב-11 מתוך 14 משחקי החוץ האחרונים באירופה, נתון מרשים לכל הדעות, אבל מצד שני הקבוצה גם סופגת ב-14 משחקי חוץ רצופים באירופה, נתון שהוא בהחלט טעון שיפור. השערים שב"ש סופגת העונה הם בהחלט שערים שניתן למנוע ולא תוצר של מבצעים גדולים של שחקן או מהלכי קבוצה שבלתי ניתן למנוע אותם. וזה מחזיר אותנו למפגש אמש מול נורשפינג.

ניכר שהשבדים קבוצה מאוד מאורגנת ומאוד מאומנת, השחקנים עובדים יפה בתבניות משחק ומצליחים להגיע למצבי הבקעה, אבל גם יש לציין שמדובר בקבוצה מאוד בינונית ובוודאי לא כזו ששופעת בשחקנים איכותיים. רוב המשחק של השבדים מגיע מהאגפים, במחצית הראשונה זה היה באגף השמאלי ובמחצית השנייה זה הגיע בעיקר מהאגף הימני.

צדק בכר כשפתח עם שלושה בלמים, בוודאי כאשר מיגל ויטור נעדר מסיבות רפואיות. הוא העריך שהשבדים יגביהו שוב ושוב כדורים מהאגפים וקיווה ששלישיית הבלמים תעשה את העבודה בגומלין, בהתחשב בעובדה שהשבדים לא יהמרו כל כך מהר על ההתקפה, לפחות לא בפתיחת המשחק, בכר יכול וצריך לשחק במערך של ארבעה שחקני הגנה, לעבות את הכנפיים ובכך להקשות על משחק ההתקפה של הסקנדינבים וגם לאפשר לב"ש לשלוט במשחק ולהיות מגוונת יותר בחלק הקדמי.

תוקפת בעיקר מהאגפים. שטקוס יוצא לכדור גובה (אודי ציטיאט)

אם יש בעיה קלה שאפשר אולי לסמן בהפועל ב"ש המתחדשת לעת עתה, היא מול הקהל. אחרי שבשנים האחרונות הקהל האדום הפך לשם דבר בישראל וסיפק תצוגות מרשימות גם באירופה, אחרי שני משחקי בית אפשר היה לראות שמהיציעים עוד בוחנים את הקבוצה, כאילו מחפשים לבדוק מה הפיק מסע הרכש הקיץ. כסף רב הושקע מצד אחד, אולם ברק עדיין אין. חסרים שחקנים מלהיבים, כאלה שבשבילם קונים כרטיס.

במשחק מול לאצ'י יציעי טרנר היו בתפוסה של כ-70 אחוז, למרות כניסה חינם למנויים. נגד קייראט כבר הייתה כמות מאכזבת של צופים, שאכלסו רק כ-50 אחוז מאצטדיון טרנר. בינתיים נראה שהאוהדים מתקשים לעכל את הקבוצה החדשה, שמספקת תוצאות לעת עתה, אבל להתחבר אליה כל כך מהר זו משימה לא פשוטה.

לא משימה פשוטה להתחבר לקבוצה די חדשה. אוהדי ב"ש בשבדיה (אודי ציטיאט)

כעת ב"ש עומדת בפני עליה אפשרית לפלייאוף והיא חשובה למועדון מבחינת כלכלית וספורטיבית – עליה לשלב הפליאוף תכניס עוד כסף למועדון ותאפשר לקבוצה להתחזק, אך השאלה אם הקהל האדום יצליח להתחבר לקבוצה החדשה, לאופי שלה ולסגנון שלה. נהוג לומר על אוהדים שניצחון שניים והם כבר ינהרו מגרשים, אבל בינתיים זה לא קורה והחופש הגדול והקיץ הם רק חלק מהתירוצים האפשריים.

אז אומרים שביולי ואוגוסט תפקיד המאמן לחבר את השחקנים לקבוצה, אבל נראה שכרגע חסר לב"ש גם חיבור עם הקהל התומך שיהפוך את טרנר שוב למקום שליריבות לא נעים לשחק בו. אם ב"ש תצלח את המשימה השבדית, בלי טרנר אין לה הרבה סיכוי לעבור את פיינורד.