מצב נייח: הסיבות שבגללן הכדורגל הישראלי שוב נכשל באירופה

ברק בכר , יוסי אבוקסיס
ברק בכר | דני מרון

לא לומדים מטעויות: הקושי בהתמודדות עם קבוצות מצפון מערב אירופה, ההשקעה המיותרת של באר שבע בהאסלביינק, התלות האדירה של בני יהודה בזובאס והעתיד הלא ברור. רון עמיקם מסכם עוד ערב מאכזב

(גודל טקסט)

1. שלושה מששת השערים שספגו אמש שתי הנציגות האחרונות של הכדורגל הישראלי באירופה, הגיעו ממצבים נייחים שהונחו אל תיבת החמש וגבולותיה. מדובר בדפוס חוזר מזה עשרות בשנים: הכדורגל הישראלי יכול לגעת ברבע גמר מפעלים אירופיים, להעפיל חמש פעמים לשלב הבתים של ליגת האלופות, אבל לא יכול לפתור את בעיית המצבים הנייחים.

אפשר לומר שהכדורגל הישראלי לא לומד, אבל בכדורגל הישראלי משחקים זרים. שני השוערים "הישראלים" אמש הם שוערי נבחרת ליטא. במרכז ההגנה משחקים שחקנים ששיחקו בליגות בכירות או בליגת האלופות. הבעיה היא לא הפרסונות, וגם לא המאמנים – בעיניי שני הטובים בישראל – הבעיה היא שאי אפשר לתרגל מצבים כאלה. כי כדי לתרגל מצבים כאלה, צריך שחקנים ישראלים שיכניסו כדורים לרחבת החמש, לא מקו הרוחב, כתוצאה מתנועה, אלא מצבים נייחים חדים שנכנסים לחמש. כמה שחקנים כאלה יש? מעטים, אם בכלל. ולכן, כשאומרים שיש כדורגל אירופי וכדורגל ישראלי, זה לא לעג, זו מציאות.

הכדורגל הישראלי משוחק אחרת, וכאשר הוא פוגש כדורגל אירופי, בעיקר צפון מערב אירופי, הוא לא מסוגל להתמודד איתו. לא כי הוא חלש מדי – היו מקרים שגם הכדורגל האירופי לא הצליח להתמודד עם כדורגל ישראלי – אלא כי הוא משוחק אחרת, ובנקודה הזו: מצבים נייחים שנכנסים לתוך הרחבה, ולא מוסטים הצידה (ספורי מסיט לזריהן שבועט מ-25 מטר, גם את זה ראינו אתמול), בנקודה הזו הכדורגל הישראלי פשוט נחות.


לואי טאהא מתוסכל. להגנות קשה להתמודד עם מצבים נייחים (דני מרון)

2. סקירה זריזה לקריירה של נייג'ל האסלביינק: מחלקת נוער של פ.ס.וו איינדהובן ואז השאלה לליגה שנייה – זה קורה גם לטובי הכישרונות במכבי ת"א. קבוצות קצה בפרמיירשיפ הסקוטית (בה יש קבוצה וחצי), קבוצה עלומה ביוון, שנתיים בקבוצת תחתית בהולנד, ואז הפועל קרית שמונה. הבחור בן 28 פלוס, אך רק בעונה אחת בקריירה הגיע ל-10 שערים, בשאר פחות. 

רזומה שלו רשום שהוא האחיין של ג'יימי פלויד האסלביינק ושהוא נרכש תמורת 1.7 מיליון יורו על ידי הפועל ב"ש. מעבר לזה, תמהני, מה החיזוק שבו? שחקן מהיר שחותך הגנה מימין וחברו עומד חופשי, קרוב לקורה הרחוקה. התוצאה 0-0, שער חוץ שיכול לערער את המגמה על המגרש. שחקנים עם רזומה כזה הם כנראה כאלה שקבלת ההחלטות שלהם על המגרש גרמה להם לדשדש במקומות האלה.

האסלביינק היה יכול להחזיר לאלונה ברקת קצת מההשקעה המיותרת שבו, אבל מה שהולך כמו סט.מירן והמילטון, ומגעגע כמו אקסלסיור, משחק כנראה בבאר שבע. לא בגללו הובסה אמש הפועל ב"ש – קבהא חלם בקרן, טאהא צילם את הכדור שפגע בקורה בשער הראשון – אבל בגלל האסלביינק אין לבאר שבע סיכוי להפוך את התוצאה בגומלין.


נייג'ל האסלביינק. השקעה מיותרת (אודי צטיאט)

3.צריך לומר את האמת. יוסי אבוקסיס יכול לעשות קסמים בהתאמת שיטת משחק ייחודית לשחקנים – לא משנה איזה – שהוא מחזיק אצלו. כל הקונסטרוקציה הרעועה הזו נבנית על הביטחון שנותן לה אמיליוס זובאס. בשלוש העונות שהוא שיחק בבני יהודה הוא הרכיב אותה על הגב שלו. מדובר בשוער שהימים שהוא תופס, מתסכלים קבוצות וחושפים אותם עוד יותר למתפרצות.

מדובר גם באחד מעוצרי הפנדלים הטובים בעולם. בקיצור, אתה לא יכול להיות בני יהודה כזו אם אין לך זובאס טוב מאחור. אם הוא טוב, יש לך את האפשרות לעשות את מה שאבוקסיס דורש ממך בשקט. אם הוא רע, חבל על הזמן שלך, אין לך דרך להשיב מלחמה.

מאלמו מגיעה מהליגה של נורשפינג, גטבורג וסולנה, שהפסידו לקבוצות ישראליות בעשור האחרון, כולל העונה. גם מאלמו הייתה צריכה לעוף בבלומפילד נגד מכבי חיפה, אבל אוי דוידוביץ'. לא מדובר באחת מאריות היבשת, אפילו לא בפיינורד. אבל כששני מהלכים נכנסים לרחבה ללא הפרעה ומסתיימים בבעיטה מתוכה, אחת מתחת לאף של זובאס, אז הפער האיכותי הבסיסי רק צומח.


זובאס. ערב חלש ולא אופייני (מאור אלקסלסי)

4.אחד הפרשנים, לא חשוב מי, אמר באחד המשחקים אמש כי היריבה כלל אינה לוחצת. לפי תפיסת האימון הישראלית הדפוקה, אם תלחץ בשליש האחרון הגנות לא מאורגנות ולא טכניות, תשיג את הכדור ותפתח התקפה ביתרון מספרי. העניין הוא שבאירופה מורגלים לכך שקבוצות מאומנות, יודעות להעביר את הכדור מעבר לקו הלחץ, וליצור יתרון מספרי משלהן, ולכן הן מחכות בסבלנות ולוחצות בשליש האמצעי, כי כאשר כדור מסתובב באזור הזה, נוצרים הפערים בין המערכים, והיריבה לא מצופפת עוד מאחור.

אמש, היריבה דווקא כן לחצה, אבל במקום הנכון, ולכן הנעת הכדור הישראלית נתקעה אי שם ליד עיגול האמצע. בחלוקת האנרגיה, קבוצה שלוחצת גבוה, לא יכולה לשמור על אותה אינטנסיביות לאורך זמן, אבל קבוצה שמאבדת כדור במרכז המגרש, נעה ונדה הלוך ושוב מההגנה וחזרה, היא זו שמאבדת כוח. זה לא שקבוצות ישראליות לא לוחצות בשליש האמצעי, או לוחצות כדור ולא שחקן – יש כאלה וזה מבורך – אבל יש מעט מאוד מהן.
הנה עוד סיבה שהליגה האירופית תמה אמש (פורמלית נשאר עוד שני משחקים לפרוטוקול) והליגה הישראלית תחל מחר.


אבוקסיס. צריכים ללחוץ במקום הנכון (מאור אלקסלסי)

5. לאור ההישגים הדלים גם העונה, בעונה הבאה יהיו לישראליות הגרלות אפילו יותר קשות. בפעם הבאה שנראה שלב בתים כלשהו בישראל, אני מקווה שעדיין נהיה צלולים ולא נגור בדיור מוגן. 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי