"זו הטרגדיה של מסי": ההשוואה למראדונה והיחס מהארגנטינאים

ליאו מסי
ליאו מסי | Gettyimages

הכישלונות ("מבקשים ממנו את הבלתי אפשרי"), פרשת המס ("לא מעניין אותו"), השוני מדייגו ("פספס את הצ'אנס") והתחרות עם רונאלדו. סרחיו לוינסקי, מהעיתונאים הבכירים בעולם, בראיון לקראת חגיגות ה-30 של הפרעוש

(גודל טקסט)

 סרחיו לוינסקי הוא עיתונאי ארגנטינאי ידוע ומוכר – גם בשל היותו אחד שמכיר את ליונל מסי אישית. בין השאר הוא עזר לערוך את הספר של העיתונאי הספרדי גיאם בלאגה על ליאו מסי והיה מי שראיין את "הפרעוש" למגזין של פיפ"א כשהיה בן 21 בלבד. מעבר לכך הוא ערך מגזינים שונים ועבד בעיתוני הכדורגל הגדולים כמו "אל גראפיקו", "פוטבול טוטאל" ואחרים.

לכבוד יום הולדתו ה-30 של ליאו מסי, התפנה לוינסקי לראיון בלעדי לספורט1 ובו הוא חושף מספר דברים שלא ידעתם על מסי, מדבר על סודות מבפנים ומסביר את התופעה ששמה ליאו מסי.

מה תרם ליאו מסי לתרבות הכדורגל העולמית? מדובר הרי בתופעה, כאדם וככדורגלן.
"קשה להגדיר בדיוק. אולי האסתטיקה של משחקו, היצירתיות על הדשא והכל ביחד עם המהירות שלו. אלו דברים שנחשבו בלתי אפשריים להשגה. בתקופה בה הכדורגל הופך ליותר ויותר שמרני והגנתי, מסי הגיע לסטטיסטיקות שהן כמעט על סף הנס. הוא החזיר את האמון של אנשים רבים במשחק הזה והחזיר מיליונים למגרשים, כאלו שרצו לחוות בתופעה ששמה מסי. הוא תרם לתרבות העולמית בכדורגל כשהקים עמותה לילדים סביב העולם, בעיקר כאלה במצבים פגיעים במיוחד".

מסי נתפס אחרת בספרד, בקטאלוניה ובארגנטינה?
"אני לא חושב שההבדלים גדולים יותר מדי. כולם רואים בו גאון כדורגל, ההבדל הוא שבקטאלוניה מעריצים אותו ומודים לו על התרומה שלו, על מה שעשה וממשיך לעשות עבור ברצלונה. מאז מסי ברצלונה חיה בדור של זהב, והוא מרגיש מזוהה לחלוטין עם הקבוצה, הפילוסופיה שלה והעיר.

"בספרד, מחוץ לקטאלוניה, התפיסה קצת אחרת", ממשיך להסביר לוינסקי, "היריבות בין ברצלונה לריאל מדריד גדלה וההתקפות על מסי גדלו ועברו לכיוון של העלמת מיסים. בארגנטינה יש לו בעיות קשות מאוד בגלל ההשוואה הבלתי פוסקת לדייגו מראדונה – אני חושב שזה לא הוגן או אפשרי להשוות, כי שניהם שיחקו בזמנים שונים, עם טקטיקות שונות, טכנולוגיה אחרת, ליגות אחרות, יריבים אחרים. פשוט אי אפשר להשוות ביניהם. ההבדל הוא שמראדונה היה אלוף עולם וכבש צמד נגד אנגליה במונדיאל 1986, כך שהבעיה של מסי כפולה – מראדונה הוא אייקון ואי אפשר להחליף אותו. בארגנטינה רוצים שמסי יוביל אותם לזכייה במונדיאל בלי לחשוב אם יש לו מספיק שחקנים טובים סביבו, וברגע שהוא לא מצליח אז התסכול הולך וגובר בכל שנה אצלו ואצל האוהדים".


"מאז מסי ברצלונה חיה בדור של זהב" (Gettyimages)

אז מסי מתוסכל מהכישלון ובארגנטינה מתוסכלים ממנו. זה יכול להשתנות?
"לדעתי מבקשים ממסי את הבלתי אפשרי. ללא ספק במקסיקו 1986 שיחקו עם מראדונה כוכבי על כמו חורחה בורוצ'אגה, חורחה ולדאנו, אוסקר רוג'רי, באטיסטה. שחקנים גדולים שעבדו עבורו והיו רעבים מכיוון שלא תוגמלו כלכלית כמו שקורה היום. מסי משחק עם שחקנים שממילא מרוויחים מיליונים מגיל צעיר ואין להם צורך להצליח בנבחרת כדי לקבל חוזי עתק. זה מרכיב חשוב מאוד בהבנה מדוע ארגנטינה הנוכחית לא מצליחה לשחזר את הישגי העבר".

ועדיין ההבדלים בין היכולת בנבחרת ובקבוצה תהומיים
"בכל הנבחרות של ארגנטינה חוששים קודם כל מהפסד, משחקים הרבה יותר הגנתי מפעם. זה רחוק מהמשחק של ברצלונה שתמיד משחקת התקפי ומסי משחק את המשחק שלה בעיניים עצומות. בארגנטינה משחקים רחוק ממסי, המסירות אליו לא מדויקות ויש רק חלוץ אחד בחוד, בעוד שבבארסה משחקים עם חלוץ ושניים לצדו באגפים. הכל שונה ועדיין אנשים דורשים ממסי לנצח בכל מחיר. לא אכפת להם שהתנאים שונים. הם סבורים שאין לו את המחויבות שיש לו בברצלונה".

אז מי בעצם צודק, הארגנטינאים או מסי?
"עיתונאית מה"אל מונדו דפורטיבו", כריסטינה קוברו, אמרה לי פעם שהיא כבר עובדת 30 שנה ומעולם לא ראתה כדורגלן שמשדר יותר ממסי שהוא ארגנטינאי גאה. הוא אף פעם לא איבד את הזהות שלו כארגנטינאי, למרות שמגיל 13 הוא בברצלונה. כל חייו הוא חושב רק על ארגנטינה ובמדינה שלו חושבים שהוא לא מעוניין בהם. זו הטרגדיה שלו".


"כל חייו הוא חושב רק על ארגנטינה" (Gettyimages)

גם מסי וגם מראדונה לא נולדו לעשירון העליון של ארגנטינה, אלא שמראדונה הפך לגיבור העם ומסי בדיוק ההפך. איך אתה מסביר את זה?
"התשובה פשוטה – מראדונה עשה את כל מה שארגנטינאי חלם עליו בשנות השמונים, זה לדפוק את האנגלים אחרי מלחמת פוקלנד. הוא הדיח את אנגליה ברבע הגמר במקסיקו, כבש נגדם את השער הכי מפורסם בעולם עם הסלאלום הידוע ובאותו משחק את 'יד האלוהים'. עבור הרבה ארגנטינאים לרמות את אנגליה היה סוג של נקמה מתוקה. מסי בחיים לא יוכל להשתוות להישגים כאלה, לא יהיה טיימינג כזה. אולי היה לו צ'אנס במונדיאל בברזיל 2014 מול עוד יריבה שנואה, אבל זה לא עבד. מראדונה הוא גם טיפוס הרבה יותר ארגנטינטי, שתמיד מתגרה בחוק".

איך היית משווה ביניהם ככדורגלנים ובעיקר כבני אדם?
"למראדונה יש אישיות מוחצנת. הוא אוהב להופיע בתוכניות אירוח, יש כל הזמן שערוריות סביבו. מסי רגוע מאוד, הוא תמיד מחפש להיות בסדר עם אחרים, כי הוא לא מחפש צרות. מדובר בשני אנשים מאוד שונים באישיות שלהם".


מראדונה (אז כמאמן הנבחרת) עם מסי. עניין של טיימינג (Gettyimages)

כתבת ספרים וראיינת את מסי. מה תוכל לספר לנו שאנחנו לא יודעים?
"מסי מאוד מופנם, אבל לוחם גדול בחייו. הוא אדם מאוד נחוש. כשהוא הגיע לברצלונה הוריו נאלצו להיפרד בגלל שאחותו הצעירה לא הסתגלה לבית הספר בעיר. מסי נאלץ לבנות לעצמו אישיות חדשה בברצלונה והיה בוכה בלילות בחדרו. הוא פילס את דרכו לבד ולכן הוא חזק מאוד מבחינת האישיות. הוא לא אוהב לדבר על זה והוא לא מוחצן. הוא עושה דברים בשקט והוא לא טיפש. המקום היחיד בו הוא אוהב לדבר בעזרת רגליו וראשו זה על כר הדשא".

כריסטיאנו רונאלדו יותר פופולרי היום ממסי, או שלפחות כך זה נראה. אתה מסכים לקביעה שמסי פחות נחמד?
"לדעתי כל אחד מהם התחזק בזכות התגברות על הקשיים האישיים. כל אחד שאף קדימה למרות כל הבעיות שנקרו בדרכם. לרונאלדו יש רקע משפחתי אחר ומוצא אחר. רונאלדו איבד את אביו בגיל צעיר בגלל שיכרות ועד היום זה כואב לו מאוד. למסי יש אבא חזק מאוד מבחינת ההשפעה שלו עליו. הם שונים לחלוטין במשחקם. הם משלימים זה את זה. מסי יותר קבוצתי, אבל הקבוצות שלו תלויות בו יותר. כריסטיאנו יותר אינדיבידואליסט, אבל צריך שיהיו סביבו שחקנים. רונאלדו יותר פיזי על כר הדשא ויותר מרשים כמודל ואת זה גם מסי מקבל".


"מסי מקבל את זה שרונאלדו יותר מרשים כמודל" (Gettyimages)

יכול לספר משהו אישי שהיה לך עם ליאו מסי?
"אספר על שני סיפורים, למרות שהיו לי יותר. ב-2005, כשמסי היה מאוד צעיר, ביקשו ממני ממגזין פיפ"א לראיין אותו. עיתונאי נוסף מ"אל פאיס" הספרדי הגיע לראיין אותו לפני ויצא מהפגישה איתו מתוסכל ואמר לי שהוא משעמם, לא סיפק לו שום כותרת ושכל הזמן הוא שאל מתי הריאיון מסתיים.

"חשבתי איך לשבור את הקרח איתו", ממשיך לוינסקי, "אז הוא שיחק באגף ימין בבארסה. שאלתי אותו בטון מאוד ארגנטינאי 'מהי העמדה האמיתית שלך במגרש? לא מספר 10?' הוא התרגז ואמר לי 'אני משחק בכל מקום, כי כל מה שאני רוצה זה לשחק'. זה פתח את הריאיון שהיה ארוך ומוצלח עם הרבה כותרות שהתאימו לתקופה כשהיה בן 20. סיפור שני שמסי סיפר לי היה כאשר התאמן לראשונה עם הבוגרים והגיעה שעת הארוחה. כולם שאלו לאיזה שולחן יילך מסי עם מגש האוכל שלו. הוא היה ביישן ולא הכיר אף אחד. הוא הגיע עם המגש ושמע 'ארגנטינאי, בוא לאכול איתנו'. זה היה רונאלדיניו שהפך להיות החבר הכי טוב שלו בקבוצה ביחד עם שאר הברזילאים. מאז הם לא נפרדו ועד היום מחלקים מחמאות זה לזה".

מדברים על החוזה החדש של מסי. לדעתך עדיף לו לצאת לליגה אחרת?
"אני ורבים אחרים חושבים שהוא יסיים את הקריירה בברצלונה ולא ישחק באף קבוצה אחרת, למרות שהוא שקל בשנים האחרונות לנסות קבוצות אחרות. אולי הוא יגשים את החלום לשחק בניואלס אולד בויס, אבל זה יהיה בשלהי הקריירה ולאוהדי בארסה לא יהיה אכפת כל עוד לא ישחק בקבוצה אחרת באירופה".


"שקל בשנים האחרונות לעבור לקבוצה אחרת" (AFP)

אתה חושב שמסי לא יתעסק יותר בכדורגל כשיפרוש?
"אני חושב שימשיך לעשות משהו סביב הכדורגל. לא חושב שיהיה מאמן, אולי יזכה לתפקיד ייצוגי בברצלונה. אולי יחזור לניואלס ויעבוד בה. גם משהו שקשור לנוער יכול להיות אפשרי".

חושב שנזכה לראות עוד שחקן כמו ליאו מסי?
"שאלנו את אותן שאלות אחרי שפלה או מראדונה פרשו. קשה מאוד לנבא אם לא יהיה שחקן גדול נוסף כמוהו".

פרשיות העלמת המס גרמו לנזק תדמיתי וכללי למסי?
"אני מאמין למסי שאומר שלא היה מודע לכל בעיות המס. אביו חורחה תמיד ניהל עבורו הכל. מסי אפילו התלונן שאביו לא אמר לו מעולם שהוא משחק טוב. כל ענייני המס לא מעניינים שחקן כמו מסי. הוא אומן ואומנים לא יודעים לנהל עצמם כלכלית, אבל למזלו יש לו את אביו".


מסי בבית המשפט. "מאמין שהוא לא היה מודע" (Gettyimages)

בוודאי רבים ירצו לקרוא את ספרייך על מסי. מה אתה יכול לספר?
"כתבתי נובלה על מסי, אבל בעיקר ערכתי את הספר של גילם בלאגה על מסי ואני חושב שזה ספר טוב מאוד על הצדדים ההומניים שלו. אולי בשל כך גם מסי וגם ברצלונה אהבו את הספר וקידמו אותו. לדעתי זה הספר הכי טוב שנכתב על מסי. כתבתי גם ספר על דייגו מראדונה שפורסם בשמונה שפות שונות בעולם".

לסיום, כשמסי יתלה את הנעליים, אתה חושב שהוא יזכור את ההצלחות בברצלונה או את הכישלון עם ארגנטינה?
"מה שאתה קורא לו כישלון הוא לא ממש כישלון בנבחרת. להגיע לגמר מונדיאל, פעמיים לגמר הקופה האמריקה ולזכות במדליית זהב אולימפית זה פסע בין הצלחה לכישלון. אני מאחל למסי וארגנטינה להצליח ברוסיה 2018, כי לשחקן שהביא הרבה אושר לאחרים מגיע להיות מאושר גם בארצו".

למעקב אחר סרחיו לוינסקי בטוויטר לחצו כאן

לאתר האינטרנט של סרחיו לוינסקי לחצו כאן.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי