תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

נחרט בזיכרון: רגעי השיא של חוסה אנטוניו רייס

חוסה אנטוניו רייס | Gettyimages
עם כישרון בלתי ניתן לערעור, הספרדי כבש את לבבות האוהדים בארסנל, הביא את האליפות במו רגליו לריאל מדריד, אך תמיד נשאר נאמן לאהובת נעוריו סביליה. מיכאל יוכין סופד לקשר עם חמשת הרגעים הבולטים בקריירה שלו
חוסה אנטוניו רייס לא ייזכר כאחד השחקנים הגדולים בדורו. מדובר בפספוס, כי הפוטנציאל היה שם. כל מי ששיחק איתו והתאמן איתו לא מהסס לקבוע כי כשרונו של רייס היה נדיר. עם מהירות מסחררת, שליטה אבסולוטית בכדור, תנועה חכמה ללא כדור ומוסר עבודה גבוה/ הוא היה אמור להגיע רחוק מאוד ולהיות הכוכב המוביל של הדור הספרדי האדיר.

ואולם, הוא התקשה מאוד להתאקלם לסביבה חדשה והרגיש בבית רק באנדלוסיה. הקושי לבטא את יכולותיו על בסיס שבועי אחרי המעבר המתוקשר לארסנל בגיל צעיר, פגע במידה לא מבוטלת בביטחונו העצמי ומנע מהקריירה שלו להתפתח בכיוון הנכון.

עם זאת, הוא קטף תארים רבים, חתום על רגעים גדולים שזכורים לאוהדי הכדורגל האירופי ולא פחות חשוב – היה אהוב ואהוד בכל מקום אליו הגיע. מותו הטרגי בתאונת הדרכים בגיל 35 הותיר את עולם הכדורגל בהלם. לזכרו של הקיצוני המופלא, הנה מספר רגעי שיא שהגדירו אותו בתודעה הקולקטיבית:




1. הפריצה הסוחפת בסביליה וההצגה נגד ריאל מדריד
כאשר החל רייס את דרכו בסביליה, לא היה באקדמיה שחקן טוב ממנו. הוא היה מעל כולם בפער עצום והציפיות היו אדירות. הוא התקדם לסגל הבכיר כבר בגיל 16 והעובדה שהאדומים-לבנים התדרדרו בדיוק באותה תקופה לליגה השנייה תרמה לו מאוד. רייס היה עבור סביליה מה שפרננדו טורס היה עבור אתלטיקו מדריד - הנער שסימל את התקומה. וזו הייתה תקומה מרגשת. בתחילת שנות ה-2000 חזרה סביליה להיות כוח משמעותי בכדורגל הספרדי, בהדרכתו של המאמן חואקין קפארוס אשר העניק חופש פעולה נרחב לרייס באגף השמאלי. והבחור פרח. סקאוטים מכל מועדוני הפאר באו לצפות בביצועיו, והתקשורת סימנה אותו כדבר הגדול הבא.


אם צריך לבחור משחק אחד מהתקופה ההיא, זה בוודאי יהיה הניצחון הגדול על ריאל מדריד, 1:4 בנובמבר 2003. האנדלוסים פירקו את האלופה לגורמים במחצית הראשונה וכבשו רביעיה כבר עד הדקה ה-38. רייס חיסל לחלוטין את הלבנים באגף שמאל, היה חתום על שני בישולים ושיתף פעולה נהדר גם עם דני אלבס, שהתכבד לכבוש באותו יום את שערו הראשון בליגה הספרדית. מנג'ר ארסנל, ארסן ונגר, נכח בקהל באותו משחק ואחריו נפלה סופית ההחלטה לרכוש את רייס.


רייס מול פיגו. משחק ענק נגד ריאל מדריד (FiroFoto/Getty Images)

2. האליפות עם ארסנל והצמד מול צ'לסי
רייס הגיע להייבורי (שם התותחנים שיחקו באותה תקופה) בחלון ההעברות בינואר 2004 תמורת 17 מיליון ליש"ט. הקבוצה האדירה ההיא דהרה לזכייה באליפות מיתולוגית ללא הפסד אחד בדרך ולשחקן הספרדי לא היה קל - בטח בתור אדם שלא רגיל לקור והגשם של לונדון - להשתלב באופן מידי במקהלה הזו. ואכן, בפרמיירליג הוא שולב בעיקר כמחליף, אבל את לבבות האוהדים הוא כבש שבועיים בלבד אחרי שנחת באנגליה, בשמינית גמר הגביע מול צ'לסי.

התותחנים פיגרו 1:0 בדרבי כאשר רייס הניף את רגלו השמאלית והטיס ממרחק כדור אדיר היישר לחיבורים בדקה ה-56. בחלוף חמש דקות בלבד, הוא השלים צמד ומהפך נפלא כאשר הקפיץ בעדינות מעל קרלו קודיצ'יני. ארסנל הודחה בחצי הגמר בידי מנצ'סטר יונייטד ולא השלימה דאבל, אבל ההצגה ההיא של הכוכב האנדלוסי החדש תישאר לנצח בדברי הימים של ארסנל. בעיות ההתאקלמות גרמו לכך שהוא בדרך כלל ניגן כינור שני לפרדי ליונברג ורובר פירס, שלא לדבר על תיירי הנרי, אבל במהלך שנתיים וחצי בארסנל כבש רייס 16 שערי ליגה, ואף היה שותף להעפלה לגמר ליגת האלופות ב-2006, גם אם חלקו מול ברצלונה הסתכם בחמש דקות בלבד כמחליף.


רייס מנצח את צ'לסי וכובש את לבבות האוהדים (Phil Cole/Getty Images)

3. הבישול במונדיאל
מאזן של 21 הופעות ו-4 שערים בלבד בנבחרת הינו דל מאוד ביחס לפוטנציאל שהיה לו. רייס יכול היה להיות בורג מרכזי מאוד בדור הזהב של הכדורגל הספרדי, אך כלל לא נסע ליורו 2008, מונדיאל 2010 או יורו 2012. הוא כבר לא היה רלוונטי עבור הנבחרות המפוארות של לואיס אראגונס ו-ויסנטה דל בוסקה. למעשה, הוא זומן לאחרונה לסגל בספטמבר 2006, וישב על הספסל כאשר האדומים הפסידו 3:2 בצפון אירלנד, במה שהתברר כמשחקו האחרון של ראול. בדיעבד, יצא שהם נפרדו מהנבחרת ביחד, אבל רייס היה צעיר בשש שנים מכוכב העל של ריאל מדריד, ולא הספיק להותיר חותם משמעותי בזירה הבינלאומית.

ובכל זאת, במבט לאחור ,הרגיש רייס סיפוק מסוים מהחוויה שהייתה לו. הרי הוא לא רק נסע למונדיאל 2006, אלא גם שיחק מול סעודיה במשחק השלישי - ובהופעה הבודדת הזו על הבמה הגדולה, בקייזרסלאוטרן, הוא בישל בבעיטה חופשית מושלמת את השער של הבלם חואניטו שהעניק לספרדים ניצחון 0:1. הספרדי התמחה בכדורים הנייחים, והיה הפנדליסט בסביליה כבר בתחילת דרכו.


רייס חוגג עם חואניטו. רגע למזכרת גם בנבחרת (Ben Radford/Getty Images)

4. שערי האליפות של ריאל מדריד
בעונת 2006/07 הושאל רייס מארסנל לריאל מדריד, שהאמינה כי החזרה למולדת תוכל להחזיר לו את הביטחון העצמי ואת שמחת החיים. זה לא ממש קרה בבירה, ורייס היה בעיקר שחקן ספסל, אך השורה התחתונה הייתה אדירה - הוא חתום על הזכייה של המועדון המלכותי באליפות דרמטית במיוחד.

למחזור הנעילה הגיעו ריאל וברצלונה בשוויון נקודות, והבלאנקוס הובילו בזכות יתרון במפגשים הישירים. לפיכך, ניצחון על מאיורקה בסנטיאגו ברנבאו היה מבטיח להם תואר, אך הבלאנקוס ירדו למחצית בפיגור 1:0 בעוד בארסה מחצה את חימנסטיק הקטנה במשחק המקביל. היה דרוש מהפך, הלחץ היה בשיאו ובדקה ה-65 שלח המאמן פאביו קאפלו את רייס למגרש במקומו של דייויד בקהאם הפצוע. הקיצוני כבר ניצח את מאיורקה בסיבוב הראשון של אותה עונה, עם שער מאוחר בכדור חופשי, והוא שוב עזר לריאל מדריד לנצח. שלוש דקות בלבד לאחר כניסתו, רייס השווה והעניק לריאל תקווה מחודשת. בדקה ה-79 הבקיע ממאדו דיארה את שער הינצחון הקריטי, ובדקה ה-82 רייס השלים צמד וסגר את הסיפור. זה היה משחקו האחרון בצד העשיר של מדריד, והוא זכור עד היום כגיבור האליפות.


דווקא הוא. רייס חוגג צמד בלתי נשכח במשחק האליפות (Gettyimages)

5. חמש הזכיות בליגה האירופית
ריאל שקלה להחתים את רייס באופן סופי בקיץ 2007, אבל היריבה העירונית אתלטיקו עשתה זאת לפניה. בדיעבד זו הייתה החלטה לא מוצלחת ואת העשור האחרון של הקריירה בילה רייס כשחקן "רגיל". הוא כבר לא היה כוכב גדול, וגם ככל שחלפו השנים, היה ברור כי את הפוטנציאל האלוהי הוא לא יממש. אפילו החזרה לסביליה וקבלת סרט הקפטן במועדונו האהוב לא שינו את המצב מהותית.

למרות זאת, הוא נכנס להיסטוריה כשיאן הזכיות בליגה האירופית – חמש במספר. פעמיים עם אתלטיקו ב-2010 ו-2012 ושלוש פעמים רצופות עם סביליה של אונאי אמרי, בין 2014 ל-2016. הוא לא תמיד היה שחקן חשוב, ובעונתו האחרונה במדי האנדלוסים כמעט ולא שיחק כלל באירופה, אך זה לא פוגע בשורה התחתונה. מבחינת הכישרון, היה מתאים לו יותר לזכות חמש פעמים בליגת האלופות, אבל יש רצוי ויש מצוי.

ורייס חי בשלום עם המצוי. הוא פשוט אהב כדורגל, ונהנה מכל רגע שהתאפשר לו להיות על הדשא. לכן, כאשר כושרו ירד ומהירותו נעלמה, הוא העדיף להמשיך לשחק גם בליגה השניה – לא בשביל להרוויח כסף אלא על מנת להאריך עוד קצת את הקריירה. משחקו האחרון במדי אקסטרמדורה היה רק לפני שבועיים. בעולם הכדורגל כבר התאבלו על מותו. יהי זכרו ברוך. 


המלך של הליגה האירופית. (Angel Martinez/Getty Images)

מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ