רבים זוכרים את ראסינג סנטאנדר כקבוצה "הישראלית" בספרד, בעיקר בזכותם של יוסי בניון ודודו אוואט. לא רבים זוכרים צלע ישראלית נוספת – הקשר עומרי אפק שהגיע לספרדים בקיץ 2003 ובילה עונה אחת ב-"לה-ליגה". הוא כבש שני שערים בלבד, אחד מהם היה השער שהשאיר את הקבוצה סופית בליגה, נגד אתלטיקו מדריד, בדיוק לפני 16 שנה. לכבוד המאורע, אפק בן ה-41 התראיין לדף הפייסבוק של "לה ליגה" שהמשיכו עם פרויקט "הישראלים בספרד" וסיפר על חוויותיו מעונת 2003/04.
איך הרגשת במשחק הראשון בספרד: "הזיכרון הראשון שלי הוא שאני יושב על הספסל ומנסה לעכל את זה שאני נמצא כאן בליגה הספרדית הליגה הטובה בעולם ומשחק מול השחקנים הטובים בעולם. שיחקנו נגד מאלגה, פיגרנו 1:0, עליתי מהספסל ולשמחתי גם בישלתי ליוסי בניון וניצחנו 2:4. בכורה מהחלומות".
המגרש המיוחד ביותר: "כמובן שהברנבאו והקאמפ נואו הכי מרשימים וגדולים אבל הוויסנטה קאלדרון היה משהו מיוחד, כזה שמשלב בין קבוצה גדולה לבין קהל נפלא, אני זוכר שהוצאנו תיקו 2:2. גם הפיחואן זכור לי לטובה". שבוע קודם לכן אפק כבש שער ניצחון בתוספת הזמן נגד אוססונה, כשהיה על המגרש במשך שלוש דקות בלבד.
אפק עם רונאלדיניו. תמונה למזכרת (MIGUEL RIOPA/AFP via Getty Images)
רגע השיא: "השער נגד אתלטיקו שנשארנו בליגה, היינו זקוקים לעוד נקודה, הכדור הגיע לראש שלי, תחושה עילאית לעזור לקבוצה ומייד לאחר מכן האריכו לי את החוזה כך שזה רגע שאקח איתי לכל החיים".
השחקן הכי גדולים שהחליף איתו חולצות: "צ'אבי, רוברטו קרלוס, לשמחתי יש לי קולקציה שלמה להראות לילדים שלי ובעיקר המון זיכרונות משחקנים גדולים. אני שמח שאת חלקם אפילו הצלחתי לנצח.
כשנשאל עם מי הוא בקשר עד היום, אפק הפתיע: "היו הרבה שחקנים נחמדים אבל דווקא מדובר באיש אחר. אני בקשר עם המאמן בסלמנקה שהפך למנהל המקצועי של ראיו וייקאנו, פיליפה מיניאמברס. איש יקר שלמדתי ממנו המון". לאחר אותה עונה, הושאל אפק לסלמנקה ובחורף 2006 חזר ארצה לבית"ר ירושלים. עד לסיום הקריירה זכה עם הקבוצה מהבירה באליפות וכן עם מכבי חיפה.
מה דעתך על הכתבה?