חלום בלהות: העונה של מונאקו עלולה להסתיים באופן טרגי במיוחד

חלום בלהות: העונה של מונאקו עלולה להסתיים באופן טרגי במיוחד שחקני מונאקו | Gettyimages
הפרידה בהסכמה מז'ארדים, פיטוריו של הנרי והשאננות תחת הפורטוגלי. המצב בנסיכות החמיר עד כדי כך שהאוהדים, שאיש לא שמע על קיומם, גידפו את השחקנים בצורה בוטה. יוכין על מאבק הישרדות שמרגיש כמו מדע בדיוני
אחרי ההפסד לנים בשבת שעברה, קיללו אוהדי מונאקו את השחקנים. המשפט הזה נשמע מוזר וסוריאליסטי, כי למונאקו אין יותר מדי אוהדים. זה המועדון השקט ביותר באירופה, ואצטדיונו הקטן חצי ריק בדרך כלל. כוכבים נהנים משקט תעשייתי בנסיכות – הם מרוויחים כסף טוב, גרים בעיירה יפה, ואף אחד לא רודף אחריהם בדרך כלל. ואולם, המצב החמיר עד כדי כך שאפילו האולטראס המעטים משמיעים כעת את קולם. אחרי הפיאסקו החדש במחזור האחרון, ניגשו השחקנים לעבר הקומץ שנסע לעודד אותם, וספגו גידופים בשפה בוטה במיוחד. הם ממש לא רגילים לזה, והלם ניכר על פניהם.

הלם. זו המציאות של מונאקו במשך כל העונה, וכעת היא עלולה להסתיים באופן טרגי במיוחד. האלופה הגאה מ-2017, אשר הלהיבה את כל אירופה בסגנון הסוחף ועשתה חיים משוגעים גם בליגת האלופות, נמצאת בסכנת ירידה ממשית. שני מחזורים בלבד נותרו לסיום העונה, והאדומים-לבנים מדורגים במקום ה-17. שער אחד בהפרש השערים מפריד אותה מקון במקום ה-18 אשר מוביל למבחנים. שתי נקודות בלבד מפרידות בינה לבין דיז'ון במקום ה-19, ממנו יורדים אוטומטית.


בקיץ שעבר, איש לא העלה בדעתו כי תסריט בלהות מסוג זה אפשרי. אז נכון – מונאקו מכרה כוכבים בולטים ונפרדה בין היתר מפאביניו שעזב לליברפול, מתומא למאר שעבר באופן תמוה מבחינתו לאתלטיקו מדריד ומז'ואאו מוטיניו שהצטרף למושבה הפורטוגלית של וולבס, אבל זה לא חדש. כל המודל העסקי של המועדון היה בנוי בשנים האחרונות על עשיית רווחים משחקנים בולטים. קיליאן אמבפה נדד לפריז סן ז'רמן תמורת 160 מיליון יורו כבר בקיץ 2017, ומונאקו בכל זאת סיימה את העונה שעברה כסגנית האלופה. הפעם הציפיות היו נמוכות קצת יותר, אבל העפלה מחודשת לליגת האלופות הייתה היעד האופטימי. מאבק הישרדות? זה הרגיש כמו מדע בדיוני.


מאבק הישרדות? זה הרגיש כמו מדע בדיוני בפתיחת העונה (Gettyimages)


ההנהלה סמכה בעיניים עצומות על לאונרדו ז'ארדים. המאמן הפורטוגלי הוכיח את עצמו כקוסם שיודע להסתגל לנסיבות ולייצר תוצאות בכל מצב. ואולם, הפעם זה היה שונה, והילדים לא סיפקו את הסחורה. באוקטובר, אחרי פתיחה קטסטרופלית בליגה הצרפתית ושני הפסדים עגומים בליגת האלופות, גם הוא הרים ידיים. לא נותר לו חשק להציל את הספינה התובעת ולנסות לשלב את אלכסנדר גולובין הרוסי שהגיע תמורת 25 מיליון יורו ולא תרם כמעט דבר כי דרושה לו התאקלמות ארוכה יחסית. אז הוא עזב – היו שדיווחו כי מדובר בפיטורים, אך בפועל הייתה זו פרידה בהסכמה הדדית.

במקומו הביאו את תיירי הנרי, וזה היה מרגש. נער הזהב שגדל במועדון שב הביתה כדי להציל אותו כמאמן. אחד החלוצים הצרפתים הגדולים בהיסטוריה חולם להנהיג את ארסנל, ומונאקו נתפסה כקרש קפיצה פנטסטי. הוא הגיע עם המון שבחים מכוכבי נבחרת בלגיה, שם עבד כעוזרו של רוברטו מרטינס, כולל במונדיאל ברוסיה. רומלו לוקאקו שיבח מאוד את המנטור והצהיר כי הנרי סייע לו רבות בשיפור המשחק. גם קווין דה בריינה ואדן הזאר התלהבו. ואולם, המציאות במונאקו התבררה כשונה ב-180 מעלות.

מדוע? כי קל מאוד לאמן את לוקאקו ואת דה בריינה, כאשר מישהו אחר הוא המאמן האמיתי. הנרי היה בפועל סוג של חבר שהסתחבק איתם באימונים, סיפר על חוויותיו כשחקן והחדיר בהם בטחון עצמי לקראת המשחקים הגדולים. זה נחמד, אבל קשה הרבה יותר לאמן שחקנים הרבה פחות טובים כאשר כל האחריות עליך. לפתע, הנרי נכנס ללחץ עצום. הוא לא שלט בעצבים במהלך המשחקים, לא ידע להגיב בזמן, ורק סינן קללות. באימונים, הוא הרגיש מתוסכל מהרבה הטכנית של חניכיו ושידר התנשאות. אין מה לעשות – לא כל אחד מכדרר וחש את המשחק כמו הזאר. במהרה הבינה ההנהלה שהטעות הייתה קשה מנשוא. הנרי ריסק לחלוטין את חדר ההלבשה, ולא הוכיח את עצמו מקצועית. הוא פוטר כבר בינואר.


ריסק לחלוטין את חדר ההלבשה, ולא הוכיח את עצמו מקצועית. הנרי (AFP)

ההפתעה הגדולה היתה שובו של ז'ארדים. הפורטוגלי מילא מצברים, סירב להצעות לעשות כסף במפרץ הפרסי ובסין, חיכה לשווא לצ'אנס במנצ'סטר יונייטד שלא הגיע, והחליט לשוב למחוזות המוכרים. אחרי הכישלון המהדהד של הנרי, אפשר היה רק לעלות, וז'ארדים היה האיש הנכון לשקם את האווירה. וזה אכן קרה בשבועות הראשונים לכהונתו המחודשת. מונאקו רשמה שבעה משחקים רצופים ללא הפסד, וב-15 במרץ אף הצליחה לנצח בחוץ את ליל. זה לא דבר של מה בכך, כי ליל – אשר הבטיחה בינתיים את המקום השני – היא הפתעת העונה החיובית. המעידה מול מונאקו היא ההפסד הבודד שלה מאז דצמבר. להצליח לשמור על רשת נקייה מול חוליית החוד הנהדרת שלה זה הישג עצום. שער הניצחון בדקה ה-90 במגרשה של יריבה כזו אמור להחדיר המון אמונה ומוטיבציה.

למעשה, באמצע מרץ נדמה היה כי ז'ארדים כבר ביצע את המשימה. מונאקו טיפסה למרכז הטבלה, וכל הדאגות היו מאחוריה. מבחינת הסגל, היא באמת לא צריכה להיות בתחתית. רדאמל פלקאו מתחת לקו האדום זה אבסורד. אלא שכאן הגיעה התפנית החדשה. השאננות הייתה גדולה מדי. כולם הרגישו שהעונה הסתיימה מעשית, ואין יותר על מה לשחק. כולם נרגעו. ובזמן שמונאקו הלכה לים, קבוצות התחתית החלשות פתחו מבערים. מאז הניצחון המזהיר בליל, צברה החבורה האומללה של ז'ארדים שלוש נקודות בלבד בשבעה משחקים, וכל היתרון שהיה לה נמחק. כעת, כאשר הסכנה שוב מוחשית, השחקנים לא מסוגלים להתמודד עם האתגר.

"אנחנו לא יודעים להילחם נגד הירידה ולא מוכנים לכך מנטלית", תירץ ז'ארדים, על אף שזו חובתו העיקרית להכין את שחקניו. גם המאמן לא רגיל למצב הזה – הוא יודע לאמן קבוצות צמרת. וכך, סגנית האלופה באמת יכולה לנשור. בשבת היא מארחת את אמיין הלוחמנית שמדורגת שתי נקודות בלבד מעליה. ביום שישי הבא, במחזור האחרון, היא תמא לדרבי חם מול ניס של פטריק ויירה. על מנת לשרוד, דרוש ניצחון אחד לפחות. כלל לא בטוח שבמצבם המנטלי הנוכחי, כוכבי מונאקו מסוגלים לספק את הסחורה. והאולטראס ממשיכים לקלל. מי היה מאמין שיש אולטראס?


מי היה מאמין שיש למונאקו אולטראס? לאונרדו ז'ארדים (AFP)
תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
  • טרה פנה
    0
    סנטה קולומה
    1
    Live
  • KF Feronikeli
    1
    לינקולן
    0
    Live
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ