אלכסיס סאנצ'ס והנריק מחיטריאן עשו בשלהי הקיץ את דרכם בהשאלה לליגה האיטלקית, ויש משהו סמלי בכך שהעסקה הגדולה בין ארסנל למנצ'סטר יונייטד אי שם בינואר 2018 הניבה כשלון מוחלט עבור שני הצדדים.
הן השדים האדומים והן התותחנים קיוו להרוויח לא מעט מההחלפה הזו. ארסנל ראתה בסאנצ'ס נטל בשל גישתו הבעייתית בחדר ההלבשה, ושמחה לקבל תמורה כלשהי עבורו כאשר נותרו חודשים ספורים לתום חוזהו. מחיטריאן, אשר איבד לחלוטין את הביטחון העצמי בהדרכת ז'וזה מוריניו, התאים על הנייר כמו כפפה ליד לסגנון ארסנל. מנגד, יונייטד היתה מאושרת לשים את ידה על הצ'יליאני שקושר במשך תקופה ממושכת ליריבה העירונית מנצ'סטר סיטי. מוריניו סבר כי הוא יהיה החלק החסר בפאזל שלו, וההנהלה לא היססה להחתימו על תנאי שכר מפלצתיים של 500 אלף ליש"ט בשבוע. זה הרגיש כמו סוג של ניצחון על פפ גווארדיולה.
היה זה נצחון פירוס, כי סאנצ'ס הוכתר לאחד הפלופים הגדולים ביותר בתולדות אולד טראפורד, ועזב אחרי שכבש חמישה שערים ב-45 הופעות בעוד המועדון עדיין משלם חלק ניכר משכרו, כעת כשהוא משתייך לסגל של אינטר. בהשוואה אליו, הפיאסקו של מחיטריאן בלונדון היה גרוטסקי הרבה פחות – אך זה בכל זאת היה פיאסקו, ואת הכותרות הגדולות ביותר עשה הארמני כאשר הוחלט לא לסכן אותו בטיסה לבאקו לגמר הליגה האירופית מסיבות פוליטיות. כעת הוא מקווה לחזור למלסול הנכון ברומא, ויש יסוד סביר להניח שלא יחזור למדי ארסנל.
סאנצ'ס מול מחיטריאן. מצב של lose-lose לכולם (Shaun Botterill/Getty Images)
שני הצדדים הניחו שייצאו מהעסקה עם ידם על העליונה. בתיאוריה, זה יכול היה להיות win-win קלאסי, כאשר שתי הקבוצות ניהנות. בפועל, התברר כי מדובר במצב הזוי של lose-lose, ולא לחינם סיימו שתיהן את העונה שעברה ללא הכרטיס המיוחל לליגת האלופות. זה לא היה רחוק, אך סיומת עלובה גרמה לכך שארסנל דורגה חמישית בטבלה הסופית, בפיגור נקודה מטוטנהאם. מנצ'סטר יונייטד התרסקה אפילו יותר באפריל ובמאי, ונותרה שישית, במרחק ארבע נקודות נוספות. וכך, לראשונה מאז 1995 לא משתתפת אף אחת מהן בצ'מפיונס העונה. שתיהן כבר סיימו מחוץ לטופ 4 בפרמיירליג ב-2017, אך אז זכתה יונייטד בליגה האירופית והעפילה לליגת האלופות מהדלת האחורית. הפעם כשלה ארסנל במשחק המתוקשר בבאקו נגד צ'לסי, ואנו עדים להיסטוריה בהתהוותה.
כי הרי עד לפני שנים ספורות, היו מנצ'סטר יונייטד וארסנל העולות הוודאיות לליגת האלופות. פעם הן גם היו הכוחות המרכזיים בקרב על כתר האליפות. המאבקים בין אלכס פרגוסון לארסן ונגר נכנסו לספרי הזהב של הכדורגל האנגלי, וניתן למלא כרכים עבי כרס בעלילות העסיסיות שליוו את היריבות המיתולוגית. המשחקים הישירים בין השדים האדומים לתותחנים היו בעלי חשיבות עליונה –היו אלה משחקי העונה האולטימטיביים. ואולם, זה כבר לא המצב. בעודן מתמודדות באולד טראפורד ביום שני, מצויים שני מחנות האוהדים בדכאון מתמשך. הם רואים כיצד הכל מתפרק לנגד עיניהם, ולא ממש מאמינים באפשרות לחזור לצמרת הגבוהה בעתיד הנראה לעין. שתי האימפריות בקריסה, והחלומותיהן לזכות שוב באליפות מתו.
הפסימיות שוררת בין היתר כי השינויים המתבקשים בעמדת המנג'רים לא ממש הועילו. אוהדי ארסנל רבים חיכו במשחק שנים ארוכות לעזיבתו של ונגר ואירגנו מחאות יצירתיות על מנת לגרש את האליל לשעבר, אך הנה לכם – הצרפתי נפרד במאי 2018, אך הקבוצה לא הבריאה עם אונאי אמרי, ויש שיגידו כי המצב רק החמיר. אוהדי מנצ'סטר יונייטד, אשר געגועיהם לימי אלכס פרגוסון עזים במיוחד, המתינו מאז 2013 לשובה של רוח פרגי. הם קיבלו את מבוקשם כאשר אולה-גונאר סולשיאר החליף את מוריניו בדצמבר האחרון, והתשוקה הובילה לתנופה שנמשכה כשלושה חודשים. אלא שאז המציאות היכתה בפני כולם, וכעת אפילו כיסאו של הנורבגי הכריזמטי מתנדנד. הוא כבר לא נתפס כמושיע. רחוק מכך.
סולשיאר. התברר שהוא לא המושיע שציפו לו (IAN KINGTON/AFP/Getty Images)
כי הבעיות המהותיות ביותר נעוצות לא בעמדת המאמן אלא בהנהלות. מוריניו הרס המון, אך היו"ר אד וודוורד פגע במנצ'סטר יונייטד אפילו יותר – והשפעתו מתמשכת. החטא הגדול ביותר של פרגוסון היה בכך שנמנע מלהשמיע את קולו ולמנוע את רכישת המועדון בידי משפחת גלייזר. כעת, כאשר כל מה שמעניין את הבעלים הוא שורת הרווח, וכל עוד וודוורד מספק את שורת הרווח החיובית הזו, התוצאות משחקות תפקיד משני בעיני אלה שמושכים בחוטים. וודוורד אינו איש כדורגל אלא רואה חשבון, ולכן הוא מרסק את המועדון.
מנגד, השליטה בארסנל היתה מורכבת הרבה יותר עד לפני שנה, כאשר סטן קרונקה האמריקאי רכש אותה באופן מלא. דרך קבלת ההחלטות היתה מסורבלת, ואפילו הנסיון ליצור פונקציה של מנהל ספורטיבי ולמנות את סוון מיסלינטאט הגרמני לא צלח. כעת מנסים להתניע את התהליך מחדש עם שחקן העבר הברזילאי אדו, אך יקח זמן לרפא את המערכת.
כך נוצרים סגלים לא מאוזנים. במנצ'סטר יונייטד, למשל, לא הוחתם מחליף לרומלו לוקאקו שנמכר לאינטר. ארסנל ביזבזה 80 מיליון יורו על הקיצוני ניקולה פפה, על אף שברור כשמש שהחוליה שהיתה זקוקה לחיזוק היא ההגנה. הסיפורים שלהן שונים, אך יש גם קווי דמיון בדעיכתן. אוהדי התותחנים והשדים האדומים רשאים להרגיש שותפות גורל.
פפה. ברור שהבעיה היא בהגנה (Michael Regan/Getty Images)
מאידך, בכל זאת יש גם מקום לאופטימיות. כאשר הציפיות נמוכות, קל הרבה יותר להפתיע – והקרב על המקומות בליגת האלופות יהיה העונה פתוח לרווחה. מנצ'סטר סיטי וליברפול ייאבקו על האליפות ומעמדן איתן, אך אי אפשר להגיד זאת על החברות האחרות בטופ 6. צ'לסי בונה סגל צעיר, יש תחושה כי מאוריסיו פוצ'טינו מיצה את עצמו בטוטנהאם – ולכן ארסנל ומנצ'סטר יונייטד בהחלט מסוגלות לסיים במקומות השלישי והרביעי. המפגש ביניהן יהיה, לפיכך, משמעותי ביותר – לא במאבק על הכתר כמו בשלהי שנות ה-90 ובתחילת המילניום, אך היריבות עדיין יצרית ומרתקת.
ויש גם מקום לפריחת הכוכבים הצעירים. באולד טראפורד מתרגשים מהפריצה של מייסון גרינווד, והחלוץ שיחגוג מחר את יום הולדתו ה-18 עשוי לקבל מקום בהרכב לאור הפציעות של מרכוס ראשפורד ואנתוני מרסיאל. בארסנל נלהבים מהביצועים של בוקאיו סאקה בן ה-18, וגם הוא עשוי ליטול חלק בהתמודדות הערב (שני 21:40, שידור ישיר בספורט1). אפשר להחליש את מועדוני הפאר האלה, אך לא ניתן לחסל אותם ואת מורשתם – והם יחזרו בשלב מסוים לקדמת הבמה. השאלה היא רק מתי זה יקרה. בינתיים, כדאי לאוהדים להרים את הראש ולהסתכל בכל זאת על שליש הכוס המלאה.
מה דעתך על הכתבה?