המספרים, כמובן, מוכיחים שגארת' סאות'גייט צודק. מאז שחזר מפציעה בתחילת ספטמבר הוא שיחק רק בארבעה משחקים מתוך שמונה, ובכל המשחקים בהם פתח – אולימפיאקוס (תיקו 2:2), קולצ'סטר (הדחה בפנדלים) ובאיירן מינכן (תבוסה 7:2) – הסתיימו באכזבה. כמובן שהוא לא האשם היחיד בכושר הגרוע של התרנגולים, אבל זמן רב עבר מאז שהציג את הגרסה הטובה ביותר שלו. הימים בעונת 2016/17 כשכבש 18 שערים בליגה ב-37 משחקים וזכה בפרס הצעיר המצטיין – כה רחוקים.
בכתבה נכתב שעלי סבל מהצטרפותו של לוקאס מורה ומחשיבותו של הונג-מין סון שדחקו אותו לעמדה אחורית יותר. סיבה נוספת היא הפציעות, בתור שחקן שנשען על פריצה מהירה ודהירה קדימה. ההיעדרויות פגעו גם בשיתוף הפעולה עם חבריו בקבוצה. בחודש ינואר הוא כבש את שערו האחרון בקבוצה, במהלך הניצחון 1:2 על פולהאם בחוץ. אלא שהשמחה התחלפה באכזבה והקשר נעדר לחודש וחצי בגלל פציעה. במקום למלא את החלל בהעדרו של הארי קיין – הוא נפצע בעצמו. "אנחנו מודאגים מאוד", אמר פוצ'טינו אז: "הוא רק בן 23 וסובל מהרבה בפציעות בשריר ההאמסטרינג".
דלה עלי מאוכזב במשחק נגד באיירן (DANIEL LEAL-OLIVAS/AFP/Getty Images)
שיתוף הפעולה בינו לבין קין היה כוח עיקרי עבור התרנגולים אלא שהמספרים מציגים תמונה אחרת – בשני המשחקים בליגת האלופות מול אולימפיאקוס ובאיירן, במהלכה עלי וקיין שיחקו יחד 144 דקות על המגרש – הם החליפו ביניהם רק חמש מסירות.
האוהדים עדיין איתו, אפשר היה להבין זאת מהתשואות הגדולות שקיבל לפני תחילת המשחק נגד באיירן, וגם כאשר רדף אחרי המגן בנג'מין פאבר, אולם בסופו של דבר עזב את המשחק בלי להותיר חותם. גם לפוצ'טינו אין ספק שהוא יחזור לשיאו, אבל זמן זה לא משהו שבספרס יכולים להרשות לעצמם כרגע. הלחץ רק הולך וגובר לאחר פתיחת עונה עגומה. וכך גם המאבק הקשה על מקום בנבחרת מול ג'יימס מדיסון, מייסון מאונט, קאלום הודסון-אודוי וגם ג'יידון סאנצ'ו.
האם הפך לקורבן בשל סטנדרטים הגבוהים שהוא הציב לעצמו בשנים הראשונות והמבריקות בספרס? יכול להיות. אבל הוא מעולם לא נראה רחוק יותר מכושרו הנוכחי. זה הזמן שלו להוכיח.
עם מאוריסיו פוצ'טינו. המאמן עדיין מאמין בו (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?