תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

פיצוץ מבוקר: היריבות בין מאנה לסלאח יכולה לסייע לליברפול

ברנלי - ליברפול 3:0
הסנגלי ראה את המצרי עוקף אותו במספר השערים, בתחרות על שחקן השנה באפריקה ואולי גם בלב האוהדים, אבל יוכין זיהה ב-0:3 בברנלי, כמו גם ב-1:4 בגנק, סיבות לשיתוף פעולה שעוד עשוי להסתיים עם תואר היסטורי
הדקות האחרונות בגנק ביום רביעי לא היו מועילות במיוחד לאלה שמעוניינים לטפח את עלילת המתיחות בין מוחמד סלאח לסאדיו מאנה, אשר עלולה לכאורה לפגוע בליברפול. בדקה ה-77 בישל המצרי לסנגלי. בחלוף 10 דקות, הכניס הסנגלי כדור נהדר למצרי, וסלאח חגג עם מבצע אישי נאה. האסיסטים ההדדיים והחיוכים הגדולים לא העידו, כמובן, על סלידה. חוליית החוד האדומה מאוחדת וקטלנית מתמיד.

מדוע, אם כך, מצטייר הסיפור על היריבות בין סלאח למאנה כעסיסי עבור הצהובונים? פשוט מאוד – כי יש שם יריבות. יריבות אמיתית, יצרית, אותנטית. הם מקנאים זה בזה. יש להם אגו. יש להם רגשות, והרגשות האלה עלולות לעתים לפרוץ החוצה. הזעם של מאנה על כך שלא קיבל מסירה מסלאח בניצחון בברנלי בשלהי אוגוסט עשה כותרות גדולות מאוד, כי ההתפרצות נעשתה לעיני המצלמות. הכעס היה עצום, ואף מוצדק – המצרי הפגין אנוכיות כאשר העדיף לא למסור לעמיתו ובחר לנסות להבקיע בעצמו ממצב לא נוח. ואולם, דווקא העובדה כי דבר לא הוסתר מעידה על אווירה בריאה בחדר ההלבשה. מאנה לא שמר את התחושות הרעות, בבטן אלא הקיא אותן החוצה. משם, הדרך לסולחה היתה קצרה.

האם יהיה זה הפיצוץ האחרון? ברור שלא. מדובר בשני כוכבים שמשתפים פעולה ומשדרים על אותו גל, אך רוצים להיות באור הזרקורים. מאנה הגיע לאנפילד לפני סלאח, ובעונת 2017/18 הרגיש שהמצרי לקח ממנו את התהילה. בחודשי הפריצה המטורפת, כאשר פרשנים רבים הגדירו ברצינות את סלאח כיורשם של ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו בפסגת הכדורגל העולמי, נדחקו כל יתר חבריו הצידה מבחינת הסיקור התקשורתי – זאת למרות שמאנה הפגין אף הוא יכולת סנסציונית וכבש לא פחות מ-10 שערים בליגת האלופות. ומכיוון שהם מגיעים מאותה יבשת, הדבר בא לידי ביטוי גם במירוץ לתואר שחקן השנה באפריקה.



בבלגיה הם פרגנו זה לזה, אבל פיצוצים נוספים יגיעו (Catherine Ivill/Getty Images)

שימו לב – ב-2016 סיים מאנה במקום השלישי במשאל, אחרי ריאד מאחרז ופייר-אמריק אובמיאנג. ב-2017 הוא התקדם למקום השני, אך סלאח היה לפני. ב-2018 הוא שוב היה שני, וסלאח שוב היה לפניו. ואז, בתחילת 2019, התארח מאנה אצל סלאח במצרים באליפות היבשת. נבחרתו של מוחמד היתה הפייבוריטית הברורה לזכיה בתואר, אך הודחה בשמינית הגמר בידי דרום אפריקה, בעוד סאדיו דווקא דהר עד הגמר – שם נכנע לאלג'יריה של מאחרז. אז מי יקבל את התואר עכשיו? טבלת מלך השערים בפרמייר-ליג בעונה שעברה לא מעניקה רמז, כי שניהם דורגו בטופ עם 22 כיבושים, לצד אובמיאנג. טבעי שסלאח ירצה להשלים זכיה שלישית ברציפות. טבעי שמאנה ירצה את התואר לעצמו. טבעי שתהיה יריבות ספורטיבית בין חברי הקבוצה. זה אפילו בריא, כל עוד היא לא פוגעת באמת בשיתוף הפעולה על הדשא.

והיא לא צריכה לפגוע. גם כוכבים שלא מסמפטים זה את זה מחוץ למגרש יכולים להתחבר מצוין תוך כדי המשחק. קחו, למשל, את לואיס סוארס ודניאל סטארידג'. זה לא סוד שהם באמת סלדו זה מזה, והאנגלי ממש לא סבל את האורוגוואי, אבל הם היו שותפים בצוותא לעונה הסנסציונית שכמעט הסתיימה באליפות ב-2013/14. אפשר גם להרחיק למקרה קיצוני במיוחד – לאציו מודל תחילת שנות ה-70'. שם כבר לא דובר ביריבות הגיונית, אלא במלחמה של ממש בין שני מחנות בתוך הסגל – עד כדי כך שהוחלט לבנות שני חדרי הלבשה. התיקולים באימונים היו חריפים הרבה יותר מאשר במשחקי הליגה, והשחקנים באמת ניסו לפצוע זה את זה. היתה שם שנאה תהומית. איך זה נגמר? עם זכיה באליפות היסטורית ב-1974.

לפיכך, אפילו יריבות לא בריאה מסוגלת לתרום במקרים מסוימים למאמץ הקבוצתי. הדבר נכון קל וחומר כאשר היריבות בריאה ומלווה בחברות אמת. קני דלגליש וגראם סונס, למשל, היו חברים קרובים מאוד בחדר ההלבשה של ליברפול הגדולה בשנות ה-80'. ואולם, לשני הסקוטים היה אגו גדול ופתיל קצר, ויום אחד – כאשר האדומים הובסו בקובנטרי בדצמבר 1983 – הם פשוט הלכו מכות, ברצינות גמורה. אחרי מספר דקות הושג שלום בית, והידידות רק התהדקה. העונה הסתיימה, אגב, עם זכיה באליפות ובגביע האלופות.

את סלאח ומאנה אפשר להקביל, במידה מסוימת, לדלגליש וסונס. שניהם מוסלמים שאוהבים להתפלל ביחד לפני אימונים ומשחקים. שניהם שחקנים מהירים עם כדרור סוחף. ההבנה ביניהם נהדרת, ומאז תחילת העונה שעברה הם אירגנו זה לזה יותר מ-40 מצבי הבקעה קורצים. אז נכון, סלאח יכול להיות אנוכי לעתים קרובות, ומאנה תמיד יישאר שחקן קבוצתי יותר. האופי שלהם שונה, והמנטליות שונה. מאנה כעס על סלאח בעבר, ויכעס עליו שוב. גם סלאח כועס מדי פעם על מאנה, ואוהדיו אף פתחו במתקפה חזיתית על הסנגלי ברשתות החברתיות עוד ב-2018 כאשר חשדו שאלילם לא קיבל מספיק מסירות מעמיתו. בסופו של דבר, הם תמיד ישלימו, והציוץ הנהדר של סלאח באמצע ספטמבר מעיד על כך טוב מכל הכותרות בצהובונים.



"הם בני אדם עם רגשות. סאדיו לא אהב את ההחלטה של מוחמד, וזה לגמרי מובן. אולי הוא היה צריך להתנהג אחרת, אבל זה לא ממש משנה. הכל בסדר. כולם ישכחו מהתקרית תוך שבוע", אמר קלופ אחרי האירוע בברנלי. העובדה כי רבים הדגישו את הבישולים ההדדיים של מאנה וסלאח בגנק מעידה על כך שהמקרה טרם נשכח לגמרי. סביר להניח שהוא יוזכר גם בעתיד, אבל כל עוד ליברפול דוהרת במקום הראשון ומצליחה בכל החזיתות זה לא רלוונטי. המפגש הראשון מול טוטנהאם מאז גמר ליגת האלופות (ראשון, 18:15 בספורט2), ידגיש זאת עבור כולם. המשימה היא לזכות בתארים הקבוצתיים, והיריבות הספורטיבית בין שני הכוכבים לא חייבת להפריע לכך. להיפך – היא רק תסייע.
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ