מאת: מיכאל יוכין צילומים: GettyImages
לפני מספר שבועות נדהמו אוהדי טוטנהאם לגלות תמונה של הארי קיין לובש את החולצה האדומה בקבוצת הילדים של ארסנל. איש לא היה מודע כי הסקורר הלוהט של התרנגולים שיחק פעם במדי היריבה העירונית המושבעת, וקיין, אשר הצהיר תמיד על אהדתו לקבוצה מגיל אפס, נדרש להסברים. "הסקאוטים של ארסנל איתרו אותי כשהייתי בן 7. רציתי ללבוש את החולצה של טוטנהאם באימונים, אבל אתם יכולים להבין שזה לא היה מתקבל בעין יפה. הייתי ילד קטן, ובסך הכל רציתי לשחק כדורגל", הצהיר הארי. למזלו, אך לא למזלה של ארסנל, כישרונו לא זכה להערכה גדולה במיוחד אז. קיין שוחרר כעבור פחות משנה, ולא חשב עוד על התותחנים. בגיל 11 הוא הצטרף לאקדמיה של טוטנהאם, וכיום הוא אומר: "אני נמצא במועדון כבר 10 שנים, ומקווה להישאר בו עוד הרבה מאוד זמן".
- מסתבר שקיין לבש פעם אדום
- בייל: בילדותי אהדתי את התותחנים
- רוצים לטוס למשחק בלונדון? ענו על השאלה והכינו את המזוודות
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ערוץ ספורט1
המשאלה הזו עשויה להתגשם. בימים האחרונים האריך החלוץ את חוזהו עד 2020, תוך שדרוג שכרו ל-45 אלף ליש"ט לשבוע. זוהי קפיצת מדרגה מדהימה עבור שחקן שהיה בשולי הסגל רק בתחילת העונה. המאמן, מאוריסיו פוצ'טינו, כלל לא בנה על קיין, ורצה לבנות את ההתקפה סביב עמנואל אדבאיור. גם רוברטו סולדאדו הספרדי, שאיבד את כל המניות מתקופתו הנהדרת במולדתו והפך לבדיחה עצובה בשל החמצותיו הרבות, היה הרבה לפני קיין בדירוג החלוצים. הבחור בן ה-21 יכול היה לחלום במקרה הטוב על מקום בקצה הספסל. והנה לכם – חודשים ספורים מאוחר יותר הוא הפך לכוכב החשוב ביותר של הקבוצה לצד הפליימייקר הדני הנפלא, כריסטיאן אריקסן.
קיין חי בתוך חלום. הוא התרגל לנדוד בהשאלה, ללא הצלחה מיוחדת. בעונת 2010/11, למשל, שלחו אותו קרוב לבית, ללייטון אוריינט הקטנה, השכנה הלונדונית מהליגה השלישית, הוא הבקיע שם 5 שערים – לא מאזן שאפשר להתגאות בו. בעונה שלאחר מכן הוא "קפץ כיתה", ושיחק במשך חצי שנה בנציגת לונדון בליגת המשנה, מילוול. זה נגמר עם 7 כיבושים ולא מעט שבחים על התמדה והשקעה. במועדון בחרו בו לשחקן הצעיר המצטיין, וקיין קיווה להתברג סוף סוף בפרמיירליג, אך הדבר לא קרה. גם כאשר הושאל לנוריץ', ששיחקה אז בטופ, הוא נפצע בכף רגלו, החמיץ מספר חודשים ולאחר מכן לא קיבל הזדמנויות. אז טוטנהאם נתנה לו ללכת ללסטר בליגת המשנה. שני שערים מסכנים בה לא עשו רושם על אף אחד.
במדי הילדים של ארסנל. לא זיהו את הפוטנציאל והוא עבר לטוטנהאם
לקראת סיום העונה שעברה, בקדנציה הקצרה של טים שרווד על הקווים בווייט הארט ליין, יצר קיין קשר טוב עם המנג'ר וזכה סוף כל סוף למספר משחקים בהרכב. הוא אפילו הרשית 3 פעמים וגילה יכולת טובה, אבל שרווד לא החזיק מעמד, ופוצ'טינו התעקש לשבץ את האנגלי הצעיר כשחקן לליגה האירופית בלבד. אז קיין לא ראה דשא בפרמיירליג, אבל באירופה הוא עשה חיים משוגעים עם 7 שערים וחיכה בחוסר סבלנות לפריצה הגדולה. אחרי שהצטיין בתיקו ביתי מול בשיקטש עם שער כביר וסיפק שלושער נגד אסטרס טריפוליס, הצ'אנס הזה הגיע סוף כל סוף בתחילת נובמבר.
זו לא טעות. כיום, כאשר קיין נהנה ממעמד של כוכב על והדבר הבא בנבחרת אנגליה, מרגיש מוזר להיזכר שהמשחק הראשון שלו בהרכב של פוצ'טינו היה רק לפני 3 חודשים. ב-2 בנובמבר נכנס קיין כמחליף במקומו של אדבאיור המאכזב, כבש את שער הנצחון על אסטון וילה בדקה ה-90, ולא הסתכל לאחור. ואז, אחרי 3 כיבושים בדצמבר, הגיע הרגע הגדול באמת בתחילת ינואר – המשחק ששינה את חייו אחת ולתמיד.
עד אז, ספג ז'וזה מוריניו חמישייה פעם אחת בלבד בחייו, במאניטה המפורסמת בקאמפ נואו בנובמבר 2010. טוטנהאם השפילה את צ'לסי עם חמישייה, ניצחה 3:5, ולא היה שחקן דומיננטי יותר על המגרש מאשר קיין. הוא הבקיע את שער השיוויון בדקה ה-30, הוכשל לפנדל כדי לבסס את היתרון על סף ההפסקה, השלים צמד בבעיטה נהדרת בתחילת המחצית השניה, ואז בישל לנאסר שאדלי את החמישי. עם מעורבות ישירה ב-4 שערים, קיין הפך ליקיר צפון לונדון. הוא מצדיק את הכינוי המתבקש הוריקן בכל משחק ומשחק.
שני השערים בלסטר לא עשו רושם על אף אחד
נכון לעכשיו, אין באנגליה שחקן שהבקיע יותר מ-20 השערים של קיין – 10 בפרמיירליג, 3 בגביע הליגה ו-7 בליגה האירופית. אולי זה הזמן של ארסנל לחפש את מאמן הילדים שוויתר על הכשרון הזה לפני 14 שנה. בשבת בצהריים, מקווה קיין להבקיע את השער הראשון בחייו בדרבי מול התותחנים, ואם אתם תוהים מדוע לא עשה זאת קודם לכן, התשובה משעשעת למדי – הוא פשוט מעולם לא שיחק מול ארסנל.
בסיבוב הראשון, כאשר השתיים נפרדו בתיקו 1:1 באיצטדיון האמירויות, קיין ישב על הספסל, וכך עשה גם במשחקי הליגה והגביע בין השתיים בעונה שעברה. עכשיו זמנו הגיע. ברוך הבא לדרבי של צפון לונדון.
מה דעתך על הכתבה?