הולנד גמישה וארגנטינה מסורתית

מאת: אייל לחמן      צילומים: Gettyimages

הכותרות בדיעבד על ההברקה של לואיס ואן חאל השכיחו לא מעט מבטי תדהמה באיצטדיון בסלבדור, באותם רגעים בהם זרק המאמן ההולנדי למגרש את טים קרול בדקה ה-120. אותם פרצופים המומים היו מלווים מן הסתם את טורי הביקורות הארסיים ומלאי הלעג, שהיו נכתבים אלמלא המופע של השוער המחליף בדו-קרב בעיטות ההכרעה.

המחמאות הסתירו מוטיב לא פחות משמעותי בהשקפת עולמו של ואן חאל: ההתחשבות בשיטת המשחק של היריב, גם אם מדובר "רק" בקוסטה ריקה, שעל הנייר הייתה נחותה יותר. הנבחרת ממרכז אמריקה לא שינתה את השיטה עד רבע הגמר, ולצוות ההולנדי היה ברור שלואיס פינטו ממשיך עם שיטת ה-5-2-3, הווה אומר רק שני שחקנים במרכז השדה.

המאמן ההולנדי, שמאמין בשלישייה במרכז המגרש, מיהר לשנות את ההרכב והציב רק שני שחקנים באמצע אל מול הצמד הקוסטה ריקני: ג'ורג'יניו וינאלדום מול בורחאס, ווסלי סניידר מול טחדה. כן כן, סניידר כאחד משני קשרים אחוריים. אז מה ילמד ואן חאל מארגנטינה לגבי המרכז?

מכיוון שארגנטינה שולחת את כל הקשרים פרט לחאבייר מסצ'ראנו קדימה, ואן חאל יחזור לשחק עם קשר אחורי בודד, כשווינאלדום וסניידר לפניהם מול מסצ'ראנו ולוקאס ביגליה הוותיק והאנרגטי. ממפיס דפאיי צפוי לחזור לספסל, בעוד אריאן רובן, שברבע הגמר חזר לאגף ימין, ישוב לתפקידו מתחילת הטורניר כחלוץ שני במרכז.

רובן. צפוי לחזור לחוד (Gettyimages)

הרעיון מאחורי המיקום של רובן, שחקן קו לאורך כל הקריירה, הוא הוכחה לגישה החדשה בהולנד: לא עוד הנבחרת שמניעה כדור בקישור האחורי, זכר לימי ואוטרס, דווידס, וינטר ודני בלינד, אלא קבוצה שמכווצת לאחור, חוטפת כדורים וטסה למתפרצת.

כמה זה נוח לרובן, שזה הקמפיין הראשון שהוא פורח באמצע ויוצא לגיחות מטורפות כמו אצן של 100 מ' משוכות. יחד עם רובין ואן פרסי, יש להולנדים שני חלוצים עם רגל שמאל, מצרך נדיר על פני הגלובוס. אגב, רק לנבחרת אחת באליפות הזו היו שני חלוצי הרכב שמאליים. קראו לה קוסטה ריקה, עם בריאן רואיז וג'ואל קמפבל, שהלכה הביתה מול הכתומים בסוף השבוע.

במסגרת הגישה החדשה, הולנד זזה לאחור, אך נתקלת בקו ההגנה שלה, שדוחף לפנים. קו הגנה של 5. הכיווץ הזה יוצר טווח שלא נראה עד כה בכדורגל העולמי, כאשר לא פעם מפרידים 18 מטרים בין רון פלאר לוואן פרסי. אז מי כבר יכול לכדרר בתוך דבוקה שכזו? רק ליונל מסי. ועל פי המשחק האחרון, אולי גם גונסאלו היגוואין, ששב לחיים בדריבל מסחרר.

היגואין. חזר לחיים ברבע הגמר (Gettyimages)

ואן חאל, ראוי לציין, מלא שקט נפשי ומקרין ביטחון אין קץ. לעומתו, נראה שאת אלחנדרו סאבלה, המאמן הוותיק של ארגנטינה, המונדיאל הזה סוחט לחלוטין. אם הוא ימשיך עם מערך שני החלוצים, הוא ייתקל בשלושה בלמים הולנדים – שניים מהם מתואמים מפיינורד, כשפלאר הוותיק ביניהם.

עם שני חלוצים בהרכב, יאבד סאבלה גם את מרכז השדה לשלישייה כתומה. אך עם שני חלוצים, הוא ירוויח את "סמל הקבוצתיות" אסקיאל לבאצי, החלוץ שאיזן וגרם לפריחתם של אדינסון קבאני ומארק המשיק בימי נאפולי. לבאצי וביגליה הם הלב של ארגנטינה, שחקנים צנועים שרחוקים מאור הזרקורים. רק השנה עזב ביגליה את בלגיה לאחר שבע שנים בקבוצה אחת, אנדרלכט. לפני כחודש הוא התקשר כדי לברך את בסניך האזי האלבני, במשך שנים בן זוגו לקישור האחורי והיום מאמנה של אנדרלכט.

סאבלה יודע שנקודת התורפה של ההולנדים נמצאת במקום אחד: בקווים. בשיטה של ואן חאל אין קשרי כנף ועל הקווים נותרים רק שני המגנים. לא בכדי הם רק מתחלפים אצלו. דירק קאוט אינו שמאלי אך מוצב באגף זה ובשיטה של שלושה בלמים, הכי חשוב זה מגן קיצוני עם רגל שמאל. גם באגף הימני של הכתומים כבר התחלפו במונדיאל הזה שלושה שחקנים: דריל ינמאט, עוד נציג של פיינורד, פול ורהאג מאאוגסבורג הגרמנית וקאוט. אף לא אחד משלושתם הבריק, אבל הבעיה היא לא בהם, אלא בשיטה שחושפת אותם.

זאת הסיבה שארגנטינה תתקוף בדיוק משם, כשפבלו סבלטה המצוין, היציב והטוב שוב יבלוט לטעמי. אסקיאל גראי הפנטסטי, הממוקם כבלם משמאל, יהיה משמעותי מאוד מכיוון שיצטרך לסגור את האיזור אליו דוהר רובן במתפרצות. אחריות גדולה תיפול על כתפיו של בלם זניט בעונה הקרובה כדי לעצור את הולנד.

ארגנטינה ומסי מהקווים, הולנד ורובן מהמרכז. אחרי פציעתם של ניימאר ואנחל די מאריה, אלו הם גם שני המכדררים האחרונים שנותרו במונדיאל הזה.