מאת: גיא אביעזר, סאו פאולו צילום: Gettyimages
ארון הגביעים של סנטוס באצטדיון ווילה בלמירו בעיר הורחב עם השנים למוזיאון. ניתן למצוא שם פרסים מתקופות קדומות – עוד מלפני שפלה היה בתכנון, ועד גביע הליברטדורס האחרון של ניימאר. בין הגביעים נמצא גם אחד צנוע שהושג בשנות ה-70 בסן חוזה, קוסטה ריקה – ניצחון במשחק ידידות. ראשי ההתאחדות של קוסטה ריקה בחרו להתמקם בסנטוס כדי לחמוק מהרעש ומהצפיפות של ריו וסאו פאולו.
בעיר הנמל הם מקבלים טמפרטורה של בית, ומלון ומתקני אימונים ברמה של גביע העולם. עם הימים החלה הנבחרת לצבור השראה מהמורשת של המועדון הברזילאי. מדברים שם כבר במונחים של קשר מיסטי. השחקנים מסבירים כי בווילה בלמירו הם שותים מאותם מים שפלה, רוביניו וניימאר שתו. שהמקום שוקק אנרגיות.
קוסטה ריקה הייתה אמורה לעזוב את סנטוס בסיום שלב הבתים. למעשה, המלון הוזמן עד המועד הזה. כנראה שאף אחד לא האמין מעבר לכך. העלייה לשמינית הגמר הצריכה את ראשי הנבחרת להצפין לרסיפה, אבל הם בחרו להשאיר את הבסיס שלהם בעיר. בגלל ההצלחה, משום שתושבי סנטוס מחבקים אותם ורואים בהם נבחרת בת של ברזיל.
אוהדי קוסטה ריקה. מרגישים בבית בסנטוס (Gettyimages)
לפני הכל, אוהד קורינתיאנס
המאמן חורחה לואיס פינטו מלא במילים חמות על המארחים. רק שבקורות החיים שלו יש שורה אחת שלא מאפשרת לו לתמוך בהם. "קבלו את סליחתי, אני קורינתיאנו", הבהיר הקולומביאני, "אני מכבד את אנשי סנטוס, שדואגים לנו, אבל אני עדיין אוהד קורינתיאנס והאהבה שלי נתונה לה".
איש אמיץ, פינטו. אמר את הדברים בפנים של האויב. כי עם כל הכבוד לחיבור בין הנבחרת שלו ובין סנטוס, הוא עשוי לסגור מעגל שאין מרגש וסמלי ממנו בעוד מספר ימים. פעם הוא היה אוהד באמת שרוף של הטימאו. עכשיו הוא רחוק 90 (או 120) דקות מלהופיע באצטדיון של אהובתו בחצי גמר גביע העולם.
המאמן בן ה-61 לומד עד היום את המשחק. הוא נכח בחמשת המונדיאלים האחרונים כדי לבחון את ההתפתחות של הענף, כדי להתעדכן. אתר האינטרנט שלו הוא מוקד לדיונים טקטיים. את השיעור החשוב ביותר בכדורגל למד פינטו דווקא כאוהד, דווקא בברזיל. בסוף שנות השבעים הוא התחנך באוניברסיטה של סאו פאולו. הוא לא יכול היה להתעלם מכל הכדורגל שסביבו, והצטרף לארגון האוהדים של קורינתיאנס.
פינטו חווה את אחד הרגעים הגדולים של המועדון – זכייה באליפות סאו פאולו ב-1977 אחרי 23 שנות בצורת מתארים. הוא היה ביציעים וחגג גם ברחובות. באחת ממסיבות העיתונאים שקיים כאן, הוכיח פינטו לתקשורת המקומית עד כמה הוא שרוף. הוא זכר את הכתובת של מתקן האימונים המיתולוגי של קורינתיאנס, שמורכבת מהספרות של אותה עונת אליפות מיתולוגית.
רק שלא ניתן להיות קורינתיאנו בלב בלי להתמסר לבית הספר לסמבה שרוקד יד ביד עם המועדון. פינטו מודה כי הוא גם חסיד של הרקדניות והמתופפים. מברזיל יצא פינטו לקריירת אימון חובקת אמריקה. הוא הדריך קבוצות במולדתו קולומביה, בקוסטה ריקה, פרו, ונצואלה ואקוודור. זו הקדנציה השנייה שלו בנבחרת קוסטה ריקה. הוא אימן גם את קולומביה, אבל עזב בעקבות תבוסה 4:0 לצ'ילה. "הגשמתי בקוסטה ריקה את מה שחלמתי לעשות בקולומביה", אמר פינטו אחרי הבטחת המקום בברזיל.
שחקני קוסטה ריקה. הישג השיא בתולדות הנבחרת (Gettyimages)
למה לי פוליטיקה עכשיו?
בין לבין, בשנת 2003, חווה פינטו טרגדיה משפחתית. גיסו, שכיהן כמושל באחד המחוזות של קולומביה, נחטף על ידי לוחמי גרילה מהפכנים ונרצח כעבור שנה. האישה יולנדה, אחותו של המאמן, פעלה מתוקף היותה הגברת הראשונה לשחרור חטופים שלוחמי הגרילה שבו. היא יזמה קמפיין בינלאומי, ובעלה שילם את המחיר. יולנדה המשיכה בפעילות, התפרסמה בשל כך, אבל היום היא כבר סנטורית בדימוס.
פינטו זכה לכינוי "המתפוצץ" בזכות הופעותיו הססגוניות על הקווים. הוא הודה כי אינו מסוגל לשבת אפילו דקה על הספסל, שהוא צריך להיות צמוד לשחקנים שלו. "אופי חזק, אחראי ופרפקציוניסט יתר על המידה. אדם שחי בשביל הכדורגל", הגדירה אותו במהלך הטורניר האחות יולנדה, שגם הסבירה כי הוא עובד בכדורגל מגיל אפס: "הוא למד את זה, הוא מסור לזה. עכשיו רואים את התוצאות של האובססיה שלו. אלוהים נתן לו הזדמנות לשחק במונדיאל הראשון שלו עם קוסטה ריקה, שהיא אחות של קולומביה. אני מקווה ששתיהן ייפגשו בגמר".
אחרי הניצחון על יוון, שמע פינטו קולות מהיציע שקוראים לו לרוץ דווקא לנשיאות קולומביה. "זה שימח אותי, זה נותן מוטיבציה, אבל אין לי כוונה להיכנס לפוליטיקה", הבהיר המאמן שלא ילך בעקבות אחותו. קוסטה ריקה, כפי שאפשר להבחין על הדשא, יצוקה מאישיותו של מאמנה. מאורגנות, ממושמעת, מקריבה. לא במקרה היא צלחה את בית המוות ואת יוון בשמינית הגמר, אחרי דקות רבות בעשרה שחקנים.
העולם נרגש מהתגלית ממרכז אמריקה, אבל עבור פינטו מדובר בסך הכל בתוכנית עבודה שמוגשמת. בסיום הגרלת הבתים לטורניר הוא חיפש קולגות לקביעת משחקי אימון. רצה את רוסיה כהכנה לגיהינום. "המטרה היא לעלות מהבית הזה", הוא אמר כבר לפני מספר חודשים, כשאף אחד לא שמע עליו ועל קוסטה ריקה. פינטו דיבר אז על המקום השני בבית. הוא סיים ראשון, וזו ההפתעה היחידה עבורו.
פינטו. גאון כדורגל (Gettyimages)
"אוהבים את האירופיות"
קוסטה ריקה חווה כבר שלושה שבועות של תהילה עולמית. מאז הניצחון על אורוגוואי נאלצת הספונסרית של הנבחרת, "לוטו", להגביר את ייצור החולצות כדי לעמוד בדרישות. 50 אלף כאלה נמכרו מאז פתיחת המונדיאל. כנראה שמדובר בפספוס של "נייקי" ו"אדידס". קוסטה ריקה היא הנבחרת היחידה מתוך שמונה האחרונות שלא נמצאת תחת חסות שתי הענקיות.
עם החזרה לסנטוס, אחרי הניצחון על יוון, נשיא ההתאחדות אדוארדו סאנצ'ס כבר המליץ להולנדים לא לפתח ציפיות ברבע הגמר ביום שבת. "אני אוהב את האירופיות", אמר מי שניצח את איטליה, סיים בתיקו עם אנגליה וסימן "וי" על יוון.
פינטו ממשיך, בדרכו, לדקלם בימים האחרונים דף מסרים שנועד בעיקר לשחקניו. שקוסטה ריקה חייבת לחשוב בגדול, שכל הטוב הזה מגיע לה. הוא מנהל תקשורת אקדמית עם שחקניו, שרובם המכריע לומד באוניברסיטאות. הכל צריך להיות ברור לפני המשחק, כולל פנדלים, כמו בשמינית הגמר. שחקנים בנבחרת מסבירים שאפילו הדו-קרב היה מתוכנן מא' ועד ה'. סלסו בורגס, אחד השחקנים, משוכנע שיש קשר בין המחברות לדשא. "הלימודים מסייעים לנו להבין את הרצונות והתוכניות של המאמן", אמר הקשר. הוא בוודאי מתכוון לכך שקוסטה ריקה היא הנבחרת שביצעה את המספר הרב ביותר של עבירות בטורניר (81).
בשבת בסלבדור, כיתת המחוננים של המונדיאל תנסה לפצח גם את הולנד ולגרום לרעידת אדמה במלון של ספ בלאטר. בתרחיש כזה, פינטו, האוהד-סטודנט שהפך למאמן-מורה, ימשיך את מסע הניצחון שלו בבית, בארנה קורינתיאנס. "זה יהיה קשה, אבל אנחנו רוצים עוד", כיוון לשם המאמן.
מה דעתך על הכתבה?