חאמס רודריגס הכוכב של קולומביה

התמונה הוסרה | מערכת ספורט1

מדינה שמחפשת 20 שנה יורש לוולדראמה מצאה אותו. יוכין על הקשר ממונאקו

(גודל טקסט)

מאת: מיכאל יוכין      צילום: Gettymages

מעולם לא היה בקולומביה אליל גדול יותר מאשר קרלוס ולדראמה. האיש עם רעמת השיער הבלונדינית הוא כבר שנים אייקון שמזוהה עם הכדורגל הקולומביאני ברחבי העולם, והרבה מכך ניתן לזקוף להופעה הנדירה שלו ב-0:5 הבלתי נשכח על ארגנטינה במוקדמות מונדיאל 1994. 

הפליימייקר האיטי והאלגנטי ניווט את כל המהלכים במשחק ההוא בבואנוס איירס, ובזכות הניצחון הפכה קולומביה בעיני רבים לסוס השחור של גביע העולם כולו. אפילו פלה ניבא לה אז זכייה. העניין הוא שפלה תמיד טועה.

ולדראמה. הכובב הגדול ביותר של קולומביה בכל הזמנים   (Gettyimages)

הנבחרת הנפלאה של ולדראמה והמאמן פרנסיסקו מטוראנה לא עמדה בציפיות כידוע. היא הודחה בשלב הבתים וחוותה אירוע טראגי כאשר הבלם אנדרס אסקובר נרצח בגלל השער העצמי שהבקיע. ובכל זאת, למרות הטרגדיה, קולומביה ההיא נשארה חקוקה בהיסטוריה כנבחרת הטובה ביותר של המדינה בכל הזמנים. בכל הזמנים, עד עכשיו.

***

בימים הללו כבר מדברים בקולומביה בגלוי על כך שהחבורה הנוכחית של המאמן הארגנטינאי, חוסה פקרמן, יכולה לעשות היסטוריה ולהפוך לטובה יותר מזו של מטוראנה. יש לה גם יורש למספר 10 המיתולוגי. 

קוראים לו חאמס רודריגס, והכינוי שלו הוא "הילד החדש". ולדראמה, שכונה "הילד", כבר הגדיר בעצמו את רודריגס כפוטנציאל אדיר. "הוא יכול להיות סופרסטאר במשך העשור הקרוב", אמר. "יש בנבחרת הזו הרבה שחקנים טובים, אבל רודריגס בולט מעל כולם".

רודריגס. תורם מהניסיון שלו (Gettyimages)

רודריגס בן 23 (חגג יום הולדת יממה לפני גמר המונדיאל), ולמרות זאת, הוא כבר מנוסה מאוד. באנפילד הארגנטינאית החתימה אותו כאשר היה נער בן 17, והוא הפך תוך שבועות ספורים לבורג מרכזי בקישור הקבוצה. 

כעבור שנה הוא כבר הצעיד את המועדון הצנוע לזכייה ראשונה אי פעם באליפות אפרטורה 2009. ב-2010 הצליחה פורטו, כמיטב המסורת, לעשות מחטף ולהחתים אותו תמורת סכום מצחיק של 5 מיליון יורו. 

פלקאו. הנבחרת מסתדרת בלעדיו   (Gettyimges)

אחרי התאקלמות בת מספר חודשים גם הקריירה האירופית שלו החלה לפרוח עם 3 אליפויות, זכייה בליגה האירופית ב-2011, הופעות מעודדות בליגת האלופות, ופרס השחקן המצטיין של הליגה הפורטוגלית ב-2012.

התכונה החשובה ביותר של רודריגס היא הרבגוניות שלו. הוא אוהב מאוד להיות הפליימייקר הקלאסי – מספר 10 שמחלק מסירות במרכז המגרש (אם כי בקצב מהיר הרבה יותר בהשוואה לוולדראמה) – אך מצד שני, אין לו בעיה לשחק גם בשני האגפים, או כחלוץ שני. הוא שולט בכדור היטב בשתי הרגליים, ויש לו אפילו משחק ראש נהדר. כל אלה הופכים אותו לשחקן שקשה מאוד להגנות היריב לשמור עליו.

***

רדאמל פלקאו נהנה עד הגג משיתוף הפעולה עם הקשר הצעיר בפורטו, ואחרי שנפרדו לשנתיים אוחדו החברים במונאקו בקיץ שעבר. ההחלטה נתפסה כמשונה למדי מבחינת שניהם – הם הלכו בעקבות הכסף כדי לשחק באיצטדיון קטן בנסיכות, עם קהל קטן ואדיש. 

זו הסיבה בגללה אוהדים רבים ברחבי העולם עדיין לא מכירים את רודריגס כמו שצריך. הוא אמנם חווה עונת בכורה מעולה בה כבש 9 שערים וחילק 11 בישולים בדרך למקום השני בליגה, אבל מונאקו לא שיחקה באירופה. פלקאו, שעלה לגדולה בפורטו ובילה שנתיים מתוקשרות באתלטיקו מדריד, היה הסטאר של קולומביה בעיני העולם, ולא הילד עליו שילמה מונאקו לא פחות מ-45 מיליון יורו.

פקרמן. נותן לשחקנים שלו חופש בהתקפה (Gettyimages)

זו בדיוק הסיבה בגללה אנשים מיהרו להספיד את קולומביה לפני המונדיאל כאשר פלקאו קרע את רצועות ברכו בפברואר. החלוץ עשה מאמץ כביר להחלים בזמן, אך נכשל והעדיף בצדק לא לסכן את הקריירה. יכול להיות שזה מה שפעל לטובת הכוכב הצעיר. 

בהיעדרו של הסקורר המצטיין, הוכתר רודריגס באופן רשמי למנהיג הנבחרת, והוא אחד שמעולם לא נרתע מאתגרים כאלה. נהפוך הוא – החודשים האחרונים הוכיחו שהוא מוכן למשימה, והדבר בא לידי ביטוי החל משריקת הפתיחה של המשחק הראשון בגביע העולם.

רודריגס היה נהדר בניצחון 0:3 על יוון, ואף התכבד בכיבוש השער השלישי בנגיחה בדקה ה-90. הוא אפילו השתפר מול חוף השנהב, ניצח שוק על ירך את יאיא טורה בקישור והבקיע את שער היתרון בדרך לעוד ניצחון, 1:2. 

במשחק האחרון נגד היפנים העניק לו פקרמן מנוחה והכניס אותו רק במחצית השניה. התוצאה – שני בישולים לג'קסון מרטינס, שגם איתו שיתף פעולה בפורטו במשך שנתיים, ושער נוסף לקינוח בהקפצה אומנותית. 

היה קשה מאוד למצוא גוף תקשורת שלא הכליל את רודריגס בנבחרת הטורניר וגם פקרמן עצמו שיבח את היהלום: "הוא עומד בכל הציפיות שלנו. מהרגע הראשון הוא מראה יכולת נהדרת, וכולנו מקווים שהוא רק יילך וישתפר".

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי