
מאת: לירן שכנר צילום: Gettyimages
זו שערורייה ומחדל שמנסים לצמצם את ההיסטוריה של הכדורגל ל-10 משחקים בלבד. אז לפני שניגש אל המשימה רבת החשיבות, נבהיר מיד: כל הנאמר ונכתב כאן הוא על בסיס דעה בלבד. נקרא לזה הדעה הרווחת.
את ראש הרשימה מפארים – ולא במקרה – משחקים שלהם היו שותפים מראדונה ופלה. שני הגדולים של המשחק עשו זאת בעיקר דרך הבמה המרכזית – זכייה בטורניר החשוב מכולם. מה שחסר כל כך למסי או רונאלדו כדי להפוך לאגדות. אבל זכייה בגביע העולם לא מספיקה כדי להיכנס לרשימה שלנו. לא נכללים כאן משחקים שהביאו גביעים כמו הולנד – גרמניה בגמר 1974, שלו היו שותפים שני השחקנים האירופיים הכי גדולים של התקופה, בקנבאואר וקרויף.
העובדה המעניינת מכולן, היא שכמעט 30 שנה עברו מאז שראינו משחק ענק באמת במונדיאל. עשרת הגדולים מגיעים משנות ה-50 עד ה-80, וכולם משחקים שמגדירים תקופה, שחקן או נבחרת. לפעמים אפילו מדינה. אבל לפני הכל, בואו נציג את אלה שנפלו החוצה ולא נכנסו לרשימה.
20. ההצגה של אמיליו בוטרגניו בשמינית הגמר ב-1986, עם רביעייה מול דנמרק.
19. השישייה של ארגנטינה על פרו ב-1978, שגרמה שפיפ"א לעבור לשיטה בה כל משחקי הסיבוב האחרון יתקיימו בשעה אחידה. ארגנטינה המושחתת הייתה צריכה להבקיע ארבעה שערים, כבשה ששה ועלתה לגמר על חשבון ברזיל.
18. הדרמה בין אורוגוואי לגאנה ב-2010. היד של לואיס סוארס, החמצת הפנדל של אסמואה ג'יאן בדקה ה-120 ודרמת הפנדלים שבסיומה עלתה הסלסטה.
17. ארגנטינה וברזיל נפגשות במונדיאל 1990, ברנקו שותה מים "מוזרים" וקלאודיו קאניג'ה מנצח בדקה ה-81 את שמינית הגמר.16. גרמניה מביסה את אנגליה 1-4 בשמינית הגמר של 2010. בדרך, פרנק למפארד מבקיע שער שוויון חוקי, שנפסל. המשחק שגרם לפיפ"א להכניס את טכנולוגיית קו השער.
15. 1986 – בלגיה של שיפו וקולמנס מנצחת בהארכה את בריה"מ הגדולה ועולה לרבע גמר 1986. 3-4 ענק שזכור בעיקר בזכות שידור שער הניצחון של סטפן דמול בידי השדר הבלגי הנרגש.
14. המשחק הגדול של המונדיאל בצרפת 1998, ארגנטינה ואנגליה במותחן בשמינית. בקהאם מורחק, אואן מככב ואנגליה, כרגיל, מפסידה בפנדלים.
13. ברזיל מביסה את שבדיה 5-2 ב-1958. הגמר שגילה לעולם את פלה.
12. ברזיל מנצחת את הולנד 2-3 ברבע הגמר של 1994. המשחק הגדול של הטורניר, שזכור בעיקר בזכות ריקוד העריסה של בבטו והחברים.
11. גמר מונדיאל 2006 בין צרפת לאיטליה, הנגיחה של זידאן שהפכה את הגמר לדרמטי ביותר מאז מקסיקו 1986.
10. 1966, רבע הגמר: פורטוגל – צפון קוריאה 3-5
יומו הגדול של יוזביו. צפון קוריאה עלתה למשחק הזה כאנדרדוג, אבל תוך 20 דקות הדהימה עם שלושה שערים. אבל לפורטוגל היה את "היהלום השחור". יוזביו הבקיע רביעייה באחת מתצוגות השיא של שחקן בודד בגביע העולמי, אוגוסטו הוסיף את החמישי לקראת הסיום וכך הושלם המהפך הגדול בתולדות שלבי הנוק-אאוט במונדיאל.
9. 1970, חצי הגמר: איטליה – גרמניה 3-4 (הארכה)
הקרב בין שתי האירופיות הכי מעוטרות ידוע גם כ"משחק המאה". בדקה ה-90 גרמניה הצליחה לכפות 1-1 והארכה. בדקה ה-94 הגיע גרד מולר והשלים מהפך. איטליה ביצעה מהפך משלה בראשות לואיג'י ריבה, ובדקה ה-104 קבעה 2-3 לאזורי. אבל אז הגיע שוב מולר עם שוויון בדקה ה-110. דקה אחת אחר כך הגיח גיאני ריברה והעלה את איטליה לגמר.
8. 1950, גמר: ברזיל – אורוגוואי 2-1
מי שלא היה במראקנה באותו הלילה, לא יוכל לחוש את עומק הבושה. מדינת הכדורגל הגדולה והעוצמתית אירחה לראשונה את המונדיאל והגיעה כפייבוריטית ברורה אל הגמר. 174 אלף צופים (!) מילאו את היכל הכדורגל הגדול בעולם, וממול עמדה השכנה השנואה מהדרום.
זה דווקא התחיל טוב עבור הסלסאו, עם 0-1 שנשמר עד הדקה ה-66. גם השוויון לא חיסל את האופטימיות בריו, אבל אז הגיעה הדקה ה-79. אלסידס ג'יג'יה קוראים לאדם שעד היום נחשב לאויב העם הברזילאי, וזו הגדרה עדינה. שער שלו הביא להלם, דמעות ותימרות עשן בברזיל. שמונה שנים אחר כך, ילד בן 17 הוציא את ברזיל מעבדות לחירות.
7. 1954, גמר: גרמניה – הונגריה 2-3
קשה לדבר במונחים של רומנטיקה או אנדרדוג כשמדובר בגרמניה, אבל כך בדיוק היא הגיעה אל הגמר ההוא. מולה התייצבה נבחרת הפלא שרק שבועיים קודם הביסה את הגרמנים 3-8 בשלב הבתים המוקדם (יש אומרים שהגרמנים עשו אז תרגיל להונגריה במשחק הראשון, אבל זו רק אגדה).
הונגריה הייתה בפירוש הנבחרת הטובה בעולם אז, וכבשה בכל הטורניר 27 שערים – שיא שלא נשבר עד היום. בגמר כבשו פושקש וצ'יבור פעמיים תוך שמונה דקות והיה נראה כאילו סיפור השמינייה חוזר. אבל אז הגיע האופי הגרמני – מקס מורלוק והלמוט ראן כבשו והשוו, וראן כבש את שער הניצחון הדרמטי בדקה ה-84. הגביע הראשון של גרמניה.
6. 1982, חצי גמר: גרמניה – צרפת 3-3 (4-5 בפנדלים)
מבחינת המשחק עצמו, כנראה שהוא המרגש והדרמטי ביותר שנראה בצבעים חיים במונדיאל כלשהו. אם גרמניה גם הייתה ממשיכה וזוכה בגביע, הוא היה מדורג גבוה יותר. היה שם הכל: מהפכים, קבוצה שחוזרת מהקבר (גרמניה, מ-3-1 בהארכה ל-3-3), דו קרב דרמטי מהנקודה הלבנה, וכמובן – הרגע המכוער שבו שומאכר ריסק את פטריק בטיסטון. הורסט רובש הבקיע את פנדל הנצחון, פלאטיני נשכב על הדשא בייאוש, בטיסטון המסכן שכב מחוסר הכרה בבית החולים והגרמנים עלו לגמר. שמונה שנים אחר כך, אחרי עוד ניצחון גרמני בפנדלים בחצי גמר מונדיאל, הפעם מול אנגליה, תבע המפסיד התורן גארי ליניקר את המשפט: כדורגל משחקים 90 דקות, ובסוף גרמניה מנצחת.
5. 1966, גמר: אנגליה – גרמניה 2-4 (הארכה)
21 שנה אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, עלו אל הדשא בוומבלי נבחרות אנגליה וגרמניה. לא רק משחק גמר, אלא היסטוריה שלמה של איבה. המארחת הציגה לעולם את ג'ף הרסט, שהפך באותו משחק ליחיד בהיסטוריית הגמרים שמבקיע שלושער. גרמניה, כרגיל, הצליחה להשוות ל-2-2 בדקה ה-90, אבל הדרמה האמיתית המתינה בהארכה.
בדקה ה-98 הניף הרסט רגל ארוכה ונעץ את הכדור במשקוף – מכאן המשיך הכדור אל הדשא, ועד היום עולה השאלה: מעבר לקו, או עליו? השופט השוויצרי פסק שער, אבל מחאות הגרמנים גרמו לו לרוץ ולהתייעץ עם הקוון הסובייטי בחראמוב. הקוון המפורסם בתולדות גביע העולם סימן בוודאות שער, ועד היום קשה להוכיח – היה או לא היה?
4. 1982, שלב הבתים השני: ברזיל – איטליה 3-2

סוקרטס הברזילאי. האם התואר יישאר השנה בבית? (gettyimages)
המופע של פאולו רוסי. אל המונדיאל הגיעה איטליה אחרי שורת חקירות שעברו שחקניה עקב חשד למכירות והטיות משחקים. את שלב הבתים הראשון היא התחילה במצב רוח לא סימפטי ועברה בקושי עם שלוש תוצאות תיקו. הסקוודרה אזורה העפילה לבית בו היו גם אלופת העולם ארגנטינה והנבחרת הטובה והמוכשרת מכולן, ברזיל.
ב-5 ביולי, אחרי ששתיהן ניצחו את ארגנטינה, נפגשו בברצלונה איטליה וברזיל לקרב על מקום בחצי הגמר. איטליה הייתה חייבת ניצחון, ברזיל הגיעה חמושה בזיקו, פלקאו, ד"ר סוקרטס, אדר וג'וניור. לאיטליה היה את פאולו רוסי.
תחת שיפוטו של אברהם קליין הישראלי נערך אחד המותחנים הגדולים בתולדות הגביע העולמי. רוסי פתח בשער, סוקרטס איזן מיד. בדקה ה-25 ניצל רוסי מסירה איומה של ג'וניור, חטף והעלה ל-1-2. פלקאו איזן שוב בדקה ה-68, אבל שש דקות אחר כך הכניס רוסי את עצמו לספר הזהב של הכדורגל העולמי. 2-3, והמשך הדרך כלל צמד בחצי הגמר מול פולין, ועוד אחד בגמר מול גרמניה. המשחק ההוא מול ברזיל היה הגמר האמיתי.
3. 1986, גמר: ארגנטינה – גרמניה 2-3
המונדיאל במקסיקו הוא הטוב ביותר שנערך אי פעם. היו בו אינספור משחקים משובחים, והגמר בין ארגנטינה לגרמניה נחשב למשחק הגמר המרתק ביותר. גרמניה של פלר, מתיאוס, ברמה ורומינגה הייתה נבחרת עיקשת ולא אטרקטיבית, אבל גם קשה מאוד להכנעה. מולה התייצבה נבחרת של איש אחד. לדייגו מראדונה הייתה עזרה מבורוצ'אגה ו-ולדאנו, וארגנטינה פתחה את הגמר בסערה. חוסה לואיס בראון נגח פנימה אחרי חמש דקות. ואלדנו קבע 0-2 והמשחק נראה גמור. אבל מי כמו גרמניה יודעת לחזור. תוך שבע דקות כבשו פלר ורומיניגה, והתחושה הייתה שמהפך נוסח 1954 מתקרב.
אבל אז הגיע הרגע. מראדונה שחרר כדור לריצה של חורחה בורוצ'אגה, ושער הניצחון בדקה ה-83 היה חותם לגמר ענק מול 114 אלף צופים באצטקה. מאז, העולם עדיין ממתין לגמר גדול נוסף.
2. 1970, גמר: ברזיל – איטליה 1-4
משחק הגמר של 1970 היה הפינאלה של השליטה הברזילאית בין 1958 ל-1970. המקום השני מוקדש להצגת הענק של נבחרת הכדורגל הגדולה בהיסטוריה. עם כל הכבוד לספרד של העידן הנוכחי, נבחרת של 0-1 קטן, ברזיל של 1970 הייתה נבחרת של כוכבים גדולים, מלהיבים, הרבה יותר מאלה המרכיבים את ספרד של היום. פלה, זרז'יניו, טוסטאו, ריביליניו, ג'רסון, קלודואלדו, אברלדו והקפטן קרלוס אלברטו עשו בית ספר בגמר ההוא לאיטליה החזקה של פאקטי, ריבה, ריברה ובונינסנייה.
ה-2-5 מול שבדיה 12 שנים קודם היה אולי ראוי לגרד את העשירייה, אבל הרביעייה באצטקה (יש משהו באצטדיון הזה) היא ללא ספק הצגת הגמר החד צדדית הכי גדולה של נבחרת אחת. פלה מדבר הרבה שטויות לאחרונה, אבל בעניין הזה הוא צודק. הם באמת היו הטובים בהיסטוריה.
1. 1986, רבע גמר: ארגנטינה – אנגליה 1-2
יש רגעים שקשה להסביר. יש שערים שקשה לשכוח. וכששניים כאלה מגיעים תוך חמש דקות באותו המשחק, כשמסביב אווירת שנאה בין שתי מדינות שרק כמה שנים קודם לכן נלחמו ביניהן באיי פוקלנד – הכל זז הצידה.

דייגו ארמאנדו מראדונה. האם הוא אכן הגדול מכולם? (gettyimages)
שני השערים הכי מפורסמים של הגביע העולמי הובקעו בהפרש של חמש דקות – האחד תחמני, השני גאוני. אנגליה הגאה מלאת הציפיות הוכתה על ידי מראדונה במשחק שהיה בו כל מה שצופה מבקש. שער לא חוקי, שער המאה, שער מצמק של לינקר לקראת הסיום, לחץ אנגלי שלא הניב דבר, תחושת נקמה ארגנטינית, תחושת רמאות בצד האנגלי.
תשאלו כל אוהד כדורגל איזה שער עולה לו בראש כשאומרים מונדיאל, והוא יענה לכם: יד האלוהים, והסלאלום המפורסם. לפעמים לא צריך שער בדקה האחרונה או שלושה שערים בהארכה כדי להכתיר משחק למגדיר מפעל, לכזה שחתום על אסוציאציה. מאה אחוז גדול המשחקים. אלף אחוז.
נתראה בברזיל!
מה דעתך על הכתבה?