מאת: גיא אביעזר, סאו פאולו צילומים: Gettyimages
1. פחות משעה אחרי הניצחון על בוסניה, אוהדי ארגנטינה כבר היו בדרך ליעד הבא. חלקם התפזרו לשדות התעופה בריו, אחרים הגיעו בשעת לילה מאוחרת ומפחידה לתחנה המרכזית בעיר כדי לתפוס נסיעת לילה באוטובוס.
גם החוף בקופאקבנה עדיין קלט את האחרים. הם ישנו שם על מזרנים בעובי של נייר, על דגלי הלאום, על החול. הברזילאים העניקו למקום את השם קופאקמה, שילוב של קופאקבנה ומיטה, למרות שהוא היה בגדר מותרות.
הארגנטינים בחוף היו סחוטים כאילו סיימו יום עבודה בבניין ולא 90 דקות במראקנה. זהו אחד ההבדלים כאן בין האוהדים מדרום אמריקה ובין יתר העולם: האירופים ושאר יבשות משלבים כאן בדרך כלל מונדיאל ונופש. עבור הדרום אמריקאים, המונדיאל הוא עבודה. הם חיילים, או שהם פשוט אוהבים יותר את הנבחרת שלהם.
אוהדי ברזיל. יצאו גמורים המשחק (Gettyimages)
יש כרטיס למשחק, אין כרטיס, תמיד הולכים אחרי הנבחרת. הארגנטינים מדורגים במקום הרביעי מבין רוכשי הכרטיסים למונדיאל, לא כולל ברזיל. המספר מגיע ל-55 אלף. קולומביה שישית עם 50 אלף, וצ'ילה עם משלחת של 35 אלף. מכסיקו, שמסופחת במונדיאלים לדרום אמריקה, רכשה 30 אלף כרטיסים ואורוגוואי 15 אלף. באקוודור רכשו 11 אלף, קצת פחות מהישראלים. ונצאולה ופרו, שלא הביאו לברזיל נבחרות, מציגות כאן בסביבות 10,000 אוהדים.
המספרים האלה מעידים על השקעה, בכסף ובכדורגל, אבל הסיפור האמיתי הוא אלה שהגיעו לכאן בידיים ריקות. רבים מדרום אמריקה התייצבו בברזיל ללא כרטיס. מעריכים כי הגיעו לברזיל מעל 100 אלף ארגנטינים.
אוהדי צ'ילה. בזכותם הנבחרת ניצחה (Gettyimages)
לפני המשחק מול בוסניה, רבים מהם התחננו לכרטיסים, היו מוכנים לשלם סכומים ללא היגיון, שרק עלו ככל שהתקרבה שריקת הפתיחה. אחדים לא התאפקו וקפצו מעל חומות המראקנה. אחרים ניצלו חוסר עירנות של השומרים ופרצו פנימה דרך שער שנפתח למספר שניות. אחדים מהם סיימו את הערב מול שופט המעצרים התורן.
שירי העידוד של הדרום אמריקאים קצת יותר מגוונים וארוכים מ"ישראל מלחמה". בסיוע האלכוהול, הם הופכים במהירות למחרוזות. יש להם דחף בלתי נשלט לתופף על כל מה שבא או לא בא ליד. מסתובבים בחמולות ובעיקר עושים רעש.
לקל"בניקים יש יתרון בכך שהם מורגלים בתרבות נסיעות האוטובוס למרחקים ארוכים, אבל הקרבה הגיאוגרפית לא מציגה הסבר מספק למספרים של הדרום אמריקאים כאן. לנסוע 33 שעות במכונית מארגנטינה זה לא פחות מתיש מלטוס 11 שעות ממדריד. השכנים של ברזיל מרשימים, למרות שהמצב הכלכלי בבית לא שפיר, בוודאי ביחס לאירופה, שגם היא במינוס בבנק של אנגלה מרקל.
2. גם בצ'ילה מדברים על מספר כפול של אוהדים ביחס לרוכשי כרטיסים – 70 אלף. הרוב הגיע דרך היבשה, כולל מאות רכבים פרטיים – סיפור של מעל ל-6,000 קילומטר. היו אפילו כאלה שהתפטרו מעבודתם כדי להגיע לכאן.
למרות ההפסד נותרו אופטימים. אוהדי אורוגוואי (Gettyimges)
המשלחת הצ'יליאנית לטורניר היא מועמדת בולטת לתואר חביבת הקהל. הצ'יליאנים משלבים מנטליות דרום אמריקאית וגינונים בעלי אוריינטציה אירופית. הם צועקים, אבל בנימוס. בניגוד לארגנטינים, שאצלם לבישת חולצת מסי היא בגדר חוק, הצ'יליאנים – בחולצות אדומות – מפזרים את האהדה שלהם בין כל שחקני הנבחרת, ששלושה מהם משחקים בליגה הברזילאית.
אלפיים אוהדים צ'יליאנים יעשו היום 70 קילומטרים כדי להגיע למראקנה. הם התמקמו בחווה הסמוכה לריו וישנים שם תחת כיפת השמים. במקום יש מדשאות, בריכת שחייה, הפנינג המוני. התשלום ליום הוא בין 30 ל-60 דולר, לא כולל ארוחות. כדי לשרת את ההמונים, בעל המקום שכר 25 עובדים. המחיר לא זול, אבל שווה בהרבה ביחס לריו שרוצחת גם במחירים.
אוהדים צ'יליאנים שהגיעו לכאן סולו מצאו בעיקר צרות. אחד מהם נסע לקוריטיבה להתמודדות מול אוסטרליה, אבל אז גילה כי המשחק מתקיים בכלל בקוויאבה – מרחק של 1,700 קילומטר משם. מצבו עוד שפיר ביחס לאוהד נוסף מארצו, שעשה דרך ארוכה לפורטו אלגרה בדרום ברזיל. משם הוא התכוון להמשיך בטרמפים לריו, במקום לעלות לאוטובוס. זה עלה לו באקדח לראש ושוד של מאות דולרים.
אוהד צ'יליאני נוסף היה מעורב באירוע שפגע בשם של חבריו. אחרי המשחק נגד אוסטרליה הוא פגש צעירה בפאב מקומי. בסיום הבילוי הוא הציע לה טרמפ, והיא נענתה. לטענת הצעירה, האורח לקח אותה לאזור תעשיה, עצר את המכונית וביקש להסיר את בגדיה. הברזילאית סירבה, ובתגובה הוכתה נמרצות. היא הגיבה בשריטות ובצעקות, עד שאנשים הגיעו לסייע לה. המונדיאל של הצ'יליאני הסתיים במעצר.
הצ'יליאנים היו מודאגים השבוע ממצבו של ארתורו וידאל הפצוע. אחד מהם ניסה לרומם את רוח המשלחת, כשאימץ את הלוק של השחקן ובישר לתקשורת שהברך בסדר גמור. את המחמאה המספקת ביותר לאוהדי כדורגל קיבלו הצ'יליאנים ממאמן הנבחרת שלהם.
אחרי הניצחון על אוסטרליה, אמר חורחה סמפאולי כי ל-20 אלף האוהדים ביציעים הייתה משמעות עצומה להשגת הניצחון. "כשהיינו צריכים אותם, הם דחפו אותנו", אמר. היום, מול ספרד במראקנה, סביר להניח שהצ'יליאנים יקבלו סיוע מהאוהדים הברזילאים. אולי זה מה שיביא למפגש נוסף ביניהם, בשמינית הגמר.
מה דעתך על הכתבה?