יוכין// הקריסה האנגלית

מאת: מיכאל יוכין      צילום: Gettyimages      וידאו: אנגליה – נורבגיה 3:1

גם בטורניר הזה נפלו האנגלים קורבנות לציפיות המוגזמות שהם עצמם ייצרו. ולמה שלא יהיו ציפיות, אם המאמן סטיוארט פירס מכריז קבל עם ועדה בעת פרסום הסגל כי המטרה היא לזכות בגביע? אבל האמת הטהורה היא שאנגליה, בניגוד לשתי האליפויות הקודמות לנבחרות עד גיל 21 בהן הצליחה, הביאה לישראל סגל לקוי למדי.

פירס תופס את הראש. חוזר הביתה מוקדם  (Gettyimages)

ב-2009, למשל, אז העפילו האנגלים לגמר הטורניר בשבדיה, עמדו לרשותו של פירס כוכבים שצברו נסיון עשיר ומוצלח בפרמייר-ליג. היו שם ג'יימס מילנר, תיאו וולקוט, אדם ג'ונסון, מיקה ריצ'רדס, פבריס מואמבה, מארק נובל – כולם הפכו לכוכבים, או לפחות שחקני הרכב לגיטימיים הרבה לפני האליפות. לפני שנתיים, נבחרת שהודחה בחצי-הגמר בטורניר בדנמרק כללה את פיל ג'ונס שנרכש על ידי מנצ'סטר יונייטד מבלקבורן במהלך האליפות, כריס סמולינג, טום קלברלי, דני וולבק, ג'ורדן הנדרסון, ג'ק רודוול, דניאל סטארידג' וקייל ווקר.

נורבגיה חוגגת. עושה את העבודה בהרבה צניעות  (Gettyimages)

והפעם? הנדרסון הגיע לארץ הקודש, אבל וולבק, ווקר וג'ונס כבר לא שייכים לנבחרתו של פירס על אף שהם עדיין רשאים היו להשתתף לפי הגיל. ג'ק ווילשר לא היה חלק מהסגל אף הוא, אם כי הוא בכל מקרה פצוע. בכל החוליות ניכר חוסר הנסיון של החבורה האנגלית, אשר הכוכביה הבולטים ביותר שיחקו העונה בליגת המשנה.

אנגליה מאוכזבת. רגע מוכר ביורו (Gettimages)

אמנם נכון שווילפרד זאהה וטום אינס הם כוכבי על בפוטנציה. הראשון נרכש על ידי מנצ'סטר יונייטד מקריסטל פאלאס עוד באמצע העונה הסנסציונית, והשני – בנו של כוכב העבר פול אינס – צמח באקדמיה של ליברפול, אשר שיחררה אותו ברוב טיפשותה וכעת מנסה לשווא להשיבו מבלקפול. על הנייר הם יכולים היו לעשות את ההבדל, אבל נגד איטליה במשחק הראשון כלל לא היו על הדשא. זאהה לא היה כשיר, אינס נעדר בשל השעיה. נגד נורבגיה, אשר מציגה סגל מנוסה הרבה יותר, מאוזן יותר ומלוכד יותר, זה פשוט לא עבד.

הצרות התחילו נגד איטליה (Gettyimages)

אז עכשיו מדברים בתקשורת האנגלית על השפלה. כישלונות מול נורבגיה לא יכולים להתקבל שם בעין יפה, ופירס, אהוב העיתונאים עד לפני שבוע, נמצא במיני-סערה. אחרי שנים של הצלחה, הוא נחל פיאסקו צורב, והמשך דרכו לא ברור. יש האומרים שיתפטר כאשר הנבחרת תשוב לאי הבריטי, יש הגורסים כי חוזהו לא יחודש בכל מקרה על ידי ההתאחדות. התוצאות החיוביות במוקדמות ובמשחקי ההכנה רק מעצימים היום את גודל האכזבה. מהצד ניתן היה לחזות ללא בעיות מיוחדות את ההפסדים, אולם האנגלים עצמם לא ידעו לעשות זאת. הם אף פעם לא היו טובים בזה.

האנגלים כובשים שער ניחומים נגד נורבגיה  (Gettyimages)

אז נבחרת שלושת האריות, פצועה וחבולה, מגיעה למפגש עם ישראל כאשר הדבר היחיד שעומד על הפרק מבחינתה הוא הכבוד. על מנת לא לסיים במקום האחרון בבית, היא זקוקה לניצחון על הנבחרת של גיא לוזון. עומס הציפיות שירד מהשחקנים עשוי דווקא לשחק לטובתם, וזה הזמן להתמקד בצדדים הטובים של הסגל הנוכחי. יש לא מעט. אמנם הוא לא מספיק איכותי ועמוק כדי להתמודד עם איטליה ונורבגיה, אך נגד ישראל זו כבר אופרה אחרת לגמרי. מבחינתנו, גם תיקו יהיה הישג מכובד ביותר, והוא יאפשר לנו לשמור על המקום השלישי. זה לא דבר של מה בכך.

ווילפרד זאהה. ציפו ממנו ליותר  (Gettyimages)

אחד הסיפורים המוזרים בסגל האנגלי שייך לג'ק באטלנד – שוער שהספיק לשחק בנבחרת אנגליה הבוגרת ולייצג את בריטניה באולימפיאדה הביתית לפני שנה, וכל זאת מבלי לשחק אפילו פעם אחת בפרמייר-ליג. אפילו בברמינגהאם סיטי מליגת המשנה הוא נחשב עד לא מכבר לשוער משנה, ובעונת 2011/12 הושאל לצ'לטנהאם טאון הקטנטנה, קבוצה זעירה בליגה הרביעית.

כך הוא גם הפך לשחקן הראשון מהליגה הרביעית שזומן לסגל נבחרת אנגליה, על ידי פאביו קאפלו בנובמבר 2011. הוא נכלל בסגל הרחב ליורו-2012 וזכה לנסוע לטורניר כתוצאה מפציעתו של ג'ון רודי. מיד לאחר מכן התאחד עם הנבחרת של סטוארט פירס והגן על שערה של בריטניה במשחקים האולימפיים, שם נחל אכזבה בהדחה על ידי הקוריאנים בפנדלים ברבע-הגמר.

ורק לאחר מכן, אחרי השלים את כל המסע הזה, הפך לשוער הראשון בברמינגהאם שבילתה את כל העונה שעברה בחלק התחתון של הטבלה בליגת המשנה. הזוי יותר זה לא יכול להיות. הכישרון בהחלט קיים וסביב החתמתו התקיימה מלחמה גדולה מאוד במשך חודשים ארוכים בשלהי 2012.

בסופו של דבר זכתה בשירותיו סטוק סיטי, אשר צפויה להיפרד מאסמיר בגוביץ'. המנג'ר טוני פוליס, שהתפטר בסיום העונה, החתים את באטלנד בינואר והשאיר אותו בהשאלה בברמינהגאם עד לסיום העונה. מעניין מה חשב לעצמו השוער הצעיר כאשר סטוק הסתבכה במאבקי הירידה וסיכוייה לנשור לליגת המשנה נראו סבירים למדי. הוא עוד עלול היה להיתקע שוב מחוץ לפרמייר-ליג.

הסוף היה טוב מבחינתו, ובאוגוסט עשוי באטלנד להתחיל סוף כל סוף בגיל 20 קריירה בטופ. הוא ממש לא רוצה לעשות זאת אחרי 3 הפסדים בישראל, ויעשה הכל כדי למנוע מנבחרת כחול-לבן לפרוץ את שערו. עם גובה של 196 סנטימטרים ואינסטינקטים מצוינים, חניכיו של לוזון בהחלט יצטרכו להפגין