יורו 2013: הבמה לכוכבי המחר

התמונה הוסרה | מערכת ספורט1

משחקי גמר אליפות אירופה לנבחרות צעירות שייערכו מהשבוע הבא בישראל, הם חגיגה שספק אם תחזור אי פעם. כוכבי המחר של הכדורגל האירופי, יככבו כאן, בפ"ת, ירושלים, נתניה ותל אביב. אל תחמיצו

(גודל טקסט)

מאת: מיכאל יוכין  צילום: Gettyimages  וידאו: תקציר מפגש הצעירות ספרד – איטליה

 

לפני שנתיים שיחקה אורהוס בליגה השניה בדנמרק. אוהדיה, זכו לראות בפעולה את אחד השחקנים היקרים של התקופה האחרונה מניף גביע.

 

ב-5.6, יורו 2013 לנבחרות צעירות. שידורים בספורט1, באתר ובסלולר.

 

 

 לעמוד הרשמי של נבחרת איטליה באזור היורו המיוחד של ספורט2 לחץ כאן 

 

 

זהו חאבי מרטינס, תמורתו שילמה באיירן מינכן לבילבאו 40 מיליון יורו בקיץ שעבר. מרטינס היה קפטן נבחרת ספרד הצעירה שזכתה באליפות היורו, אחרי נצחון 0:2 בגמר נגד שווייץ.

 

מולו כיכב במדי היריבה ג'רדאן שאקירי, שהצטרף אף הוא לבאיירן לפני שנה.

 

לעמוד הרשמי של נבחרת ספרד באזור היורו המיוחד של ספורט2 לחץ כאן.

 

היום מהווים השניים חלק בקבוצה הטובה ביותר בעולם, זו שסיימה את הבונדסליגה עם מאזן מדהים של 91 נקודות ב-34 משחקים, ורמסה את כל אירופה בדרך לזכייה בליגת האלופות, כולל 0:11 במצטבר על אלופת איטליה ואלופת ספרד ברבע-הגמר ובחצי-הגמר.

 

שאקירי עדיין שחקן ספסל, אך הייתה לו תרומה לא מבוטלת לרוטציה. מרטינס כבר היה אחד השחקנים החשובים בקישור, תוך שהוא יוצר שיתוף פעולה מושלם עם בסטיאן שוויינשטייגר בקישור.

 

בסגל הספרדי ליורו לפני שנתיים, אפשר היה לראות שורה של כוכבים נוספים. חואן מאטה, למשל, נכלל בנבחרת מצטייני הטורניר. איקר מוניאין סחף אשתקד את בילבאו לגמר הליגה האירופית. והשחקן המצטיין של הגמר היה בכלל טיאגו אלקנטרה, היורש המיועד של צ'אבי בברצלונה.

 

הוא דווקא לא התפתח בשנתיים האחרונות כמצופה, וכיום מדברים אפילו על עזיבה אפשרית שלו מקאמפ נואו בקיץ, אך טיאגו מקבל הזדמנות נוספת לזהור באליפות אירופה.

 

הוא יהיה בישראל, וכדאי לאוהדים בנתניה ובפתח תקווה לנצל את ההזדמנות כדי לראות את הכישרונות.

 

זה לא דבר של מה בכך. טורניר כזה לא יחזור אלינו בעשורים הקרובים. על אירוח אליפות לנבחרות בוגרות אין מה לדבר, וגם גמר ליגת האלופות לא יתארח ברמת גן אף פעם. אז אלה השבועיים שלנו.

 

השבדים למשל, לקחו את הצ'אנס שניתן להם לפני ארבע שנים. גם אחרי שהנבחרת המארחת הודחה בחצי-הגמר בפנדלים, אחרי 3:3 נהדר מול אנגליה, מילאו האוהדים את האצטדיון במאלמו כדי לחזות בגמר וצפו בגרמניה מביסה את האנגלים 0:4.

 

מנואל נוייר, מסוט אוזיל, סמי חדירה ומאטס הומלס היו אז על המגרש. מארסל שמלצר, המגן הנהדר של דורטמונד כיום, היה בכלל שחקן ספסל. מהעבר השני היו תיאו וולקוט וג'יימס מילנר בצד המובס. ג'ו הארט החמיץ את הגמר בגלל השעיה, וזו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לפיאסקו.

 

בחצי-גמר יורו-2012 ניצח מריו באלוטלי את גרמניה עם צמד, אבל ב-2009 הוא היה בצד המפסיד מול אותה היריבה באותו המעמד.

 

בסקואדרה אזורה הצעירה מודל 2009 ניתן היה לראות בין היתר את קלאודיו מרקיזיו וסבסטיאן ג'ובינקו, שצמחו מאז לכוכבים בלתי מעורערים ביובנטוס.

 

בכל אליפות אירופה לנבחרות צעירות הופיעו כישרונות שהפכו עם הזמן לכוכבי על. ב-2007, למשל, היה ברניסלאב איבאנוביץ' קפטן סרביה, שהגיעה לגמר והובסה על ידי המארחת הולנד של ריאן באבל.

 

גם ישראל הייתה שם, והפסידה בכל משחקיה בשלב הבתים מבלי לכבוש שער. בלגיה, לה הפסדנו בתוצאה מינימלית בלבד, כללה אז את מרואן פלאיני, תומאס ורמאלן, יאן פרטונחן, קווין מיראלס ואקסל ויטסל.

 

חלק ניכר מהחבורה שמסומנת כבר עכשיו כסוס השחור במונדיאל בברזיל בקיץ הבא קיבלה הזדמנות ראשונה להוכיח את עצמה בטורניר הנבחרות הצעירות. סרביה ניצחה אותה אז בחצי-הגמר, הנקמה הגיעה במוקדמות גביע העולם.

 

אם נרחיק עד שנת 2000, נגלה כי ספרד כשלה בניסיונה להגיע לגמר למרות שנהנתה מסגל מרשים שכלל את קרלס פויול, צ'אבי, ז'ואן קפדבילה ודויד אלבלדה.

 

איטליה זכתה אז עם אנדראה פירלו וג'נארו גאטוזו בהרכב. שנתיים קודם לכן הספרדים דווקא הניפו את הגביע, כאשר בשורותיהם שיחקו גוטי, חואן ואלרון ומיצ'ל סלגאדו.

 

את נבחרת גרמניה פיארו אז, ב-1998, שחקנים שמעטים הכירו מחוץ למדינתם: מירוסלאב קלוזה, מיכאל באלאק וכריסטוף מטצלדר, למשל. השם הנוצץ ביותר דאז היה בכלל לארס ריקן, כובש אחד השערים בניצחונה של דורטמונד על יובנטוס בגמר ליגת האלופות ב-1997.

 

כל החבורה הזו עפה הביתה כבר ברבע-הגמר מול יוון. בדיעבד זה לא אמור להפתיע. הקפטן היווני, יורגוס קראגוניס, היה אחד הגיבורים הגדולים כאשר הנבחרת הבוגרת זכתה ביורו-2004 בהדרכתו של אוטו רהאגל. יסודות נבחרות רבות מונחים באליפויות לכישרונות צעירים מסוג זה. מי יודע, אולי נורבגיה תדהים אותנו בשבועיים הקרובים, וגם תלך רחוק מאוד ביורו-2020. אחרי הכל, מי היה מאמין שיוון תוכתר לאלופת אירופה?

 

גם ההצלחה של נבחרת צ'כיה ביורו-96, בו הפסידה בגמר לגרמנים, נבנתה באליפות אירופה לנבחרות צעירות שנתיים קודם לכן, בו זכו לראשונה פאבל נדבד ויאן קולר לזהור על הבמה הגדולה.

 

הם הודחו ברבע-הגמר, בעוד הצרפתים של זינדין זידאן, ליליאן טוראם, קלוד מאקללה ויוהאן מיקו הלכו הביתה בחצי-הגמר. ספרד הדיחה אותם, כאשר אוסקר גרסיה, לימים מאמן מכבי תל אביב, כובש צמד.

 

זו הייתה נבחרת ספרדית נהדרת, שכללה בין היתר את גאיסקה מנדייטה, לימים כוכב ולנסיה, ואת סרג'י שהפך לאחד המגנים השמאליים הבולטים של שנות ה-90' במדי ברצלונה.

 

ובכל זאת, היא הפסידה בגמר לאיטליה של פאביו קנבארו, כריסטיאן ויירי, פיפו אינזאגי וכריסטיאן פאנוצ'י.

 

כדי לספר על כל הכוכבים שהתגלו בטורנירים מסוג זה צריך למלא מספר כרכים. ספר חדש יתווסף ביוני בישראל, אז כדאי בהחלט לצפות בכתיבתו.

 

 

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי